נותר עם נכות: האיש שכיפת ברזל דווקא הרסה לו את החיים

צעיר שהועסק בפירוק והרכבה של כיפת ברזל נפצע במחסן "המבולגן באופן קיצוני, על גבול ההזנחה". מעסיקתו טענה שבכלל נפצע במשחק כדורגל. מה פסק בית המשפט?

  • כיפת ברזל

אמנם אנחנו אסירי תודה לכיפת ברזל, יזמיה ומפתחיה על מטריית הביטחון שהיא פורסת מעלינו, אולם ישנם כאלו, מסתבר, שחייהם נהרסו בגללה. מדובר בבחור צעיר שהועסק בפירוק והרכבה של סוללות כיפת ברזל. במהלך העבודה, קיבל התובע הוראה לסדר את המחסן בהן אוחסנו. באופן די מפתיע, המחסן, כך נטען, היה מבולגן באופן קיצוני, על גבול ההזנחה. כיצד משתלב גם יחד הרגישות של המערכת וחשיבותה לכאוס ולאופן בו שמרו על הציוד? לא ברור, אך דבר אחד בטוח - בחלוף מספר שעות עבודה, הרים הבחור קרטון אך תכולתו התפזרה. היא ניסה לבצע תמרון ולהתחמק אך מחמת הצפיפות ואי הסדר, הוא החליק, סובב את הברך ונפצע באופן כזה שהותיר אותו עם 10% נכות.

בכתב התביעה, נטען כנגד מעסיקתו, כי לא דאגה לתחזק את המחסן באופן ראוי וחשפה אותו לסיכון של פציעה. לדבריו, המומחיות שלו הייתה הרכבת ופירוק של מערכות כיפת ברזל, ולא היה לו כל ניסיון בתחום של פינוי מחסנים, כל שכן שמדובר על מחסן מבולגן במיוחד.

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הברכיים - בלי לצאת מהבית

לכתבה המלאה
לפי איך שהמחסנים מסודרים, מזל שהרקטות יורות (צילום: רויטרס)

מנגד, הנתבעת הכחישה את האופן בו לדבריו התרחשה התאונה ובכל מקרה, אף אם זו קרתה, לטענתה, מלוא הרשלנות מוטלת על התובע. כמו כן, מנהל החברה בה הועסק טען כי יתכן והתובע כלל נפצע במסגרת משחק כדורגל תוך שהוא מנסה לטפול עליה האשמת שווא, ובכל מקרה, המחסן היה מסודר לעילא, עם דרכי גישה נוחה. או במילים אחרות - לא רק שהתובע משקר לגבי נסיבות התאונה אלה הוא גם מפריז בסוגיית הנכות שנגרמה לו. בחוות דעת של אורטופד מטעמה, נקבע כי שיעור נכותו עומד על 5% בלבד.

אז היכן עוברת האמת? השופט דב גוטליב מצא את גרסת התובע מהימנה והגיונית יותר מאשר זו שהציגה מעסיקתו, גם על רקע עדותו של עובד נוסף ששהה במחסן בזמן התאונה. לאחר שהוסר הספק בנוגע לעצם התרחשות התאונה, נדרש בית המשפט לפסוק בסוגיית האחראים לה. בפסק הדין קבע השופט כי מעסיקתו לא יצרה סביבת עבודה בטוחה, ולא קבעה שיטות עבודה נאותות, קל וחומר לאור הצפיפות ששררה בו. גם עצם העובדה כי לא הדריכה את התובע בנוגע להימצאותם של סיכונים מיוחדים במחסן, לאור הצפיפות - שחקו לרעתה. השופט ציין כי המעסיקה נדרשה להדריך את התובע לפנות מקום בטוח לעבודה ולהרים את הקרטונים בזהירות שלא יקרעו, בהינתן אופי התכולה הכבדה שלהן ובמצבם הרעוע. עוד קבע השופט כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעת לנזק שנגרם לתובע. לצד זאת, מצא בית המשפט לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 15%. סוף דבר, סך הכך, בניכוי אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי, נפסק לתובע פיצוי של 288,368 שקלים בצירוף הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מהסכום שנפסק.

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, ומבכירי עוה"ד בארץ בתחומו מסביר: " קיומה של חובת זהירות בין מעסיק לעובד הוכרה בפסיקה ענפה ועקבית. כך, נקבע כי על המעסיק לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. אמצעי הזהירות הסבירים הינם פונקציה של אופיו יוצא הדופן של הסיכון, של מידת הסיכון, ושל מידת הסכנה לשלומו ולבריאותו של העובד, הנובעת מאותו סיכון, אם אכן יתממש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully