סוף עונת החל"ת

מתחילת משבר הקורונה עובדים רבים נמצאים בחל"ת (חופשה ללא תשלום) על חשבון המדינה. בפועל, הגוף המשלם לעובדים את שכר עבודתם בחודשי החל"ת הינו המוסד לביטוח לאומי תחת מחלקת "אבטלה".

בעוד מספר ימים, בחודש יוני 2021, הולכת להסתיים התקופה בה המדינה איפשרה למעסיקים להשאיר את העובדים בחל"ת. כתוצאה מכך עובדים רבים עתידים לשוב לעבודתם. עד למשבר הקורונה לא הוצאו בישראל עובדים רבים כל כך לחל"ת, באותו זמן נתון. כעת, עם סיום תקופה זו, המשק הישראלי צפוי לקלוט כמות דרמטית של עובדים המחוייבים לחזור למעגל העבודה ואל המעסיקים בו זמנית. דבר אשר עתיד לגרום "זעזוע" למשק.

טענות רבות נשמעו נגד ההחלטה של המדינה לאפשר תקופת חל"ת ארוכה כל כך ושהמדינה תשלם לעובדים במשך חודשים על גבי חודשים. היו שהציעו שבמקום תשלום "אבטלה" לעובדים רבים כל כך, המדינה תעביר כספים לבעלי העסקים אשר המשיכו להעסיק את העובדים במקום העובדה ושהשאירו את העסק שלהם פעיל.

ישנם מספר תרחישים אפשריים לקראת תאריך סיום החל"ת הרשמי המשפיעים על בעלי העסקים במשק הישראלי ועל העובדים הנמצאים בחל"ת היום.

התרחיש הראשון הוא שבעל העסק ייאלץ לקלוט את כלל העובדים חזרה למקום העבודה באותם התנאים מה שאומר שיהיה עליו לשלם היקף משכורות זהה לחודש שלפני תקופת הקורונה.

לאור הקשיים וההתמודדויות של שנת הקורונה, לא בטוח שחברות או מעסיקים פרטיים יעמדו בחובה שכזו.
אפשרות זאת, יכולה לטלטל עסקים רבים. האפשרות להוציא את העובדים לחל"ת ולצמצם בהוצאות העסק על ידי "חיסכון" של משכורות העובדים בחל"ת נתנה להם "אוויר לנשימה".

התרחיש השני הוא שמעסיקים שאינם יכולים לקלוט את כלל העובדים מטעמים כלכליים או אינם רוצים לעשות כן מטעמי התייעלות, יהיה עליהם להתמודד עם הליכי פיטורים של העובדים הנמצאים כיום בחל"ת.

להליך פיטורים יש השלכות כלכליות משמעותיות ביותר. בעת פיטורים על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים וכן, לערוך גמר חשבון הכולל פדיון דמי חופשה, תשלום עבור ימי הבראה ושאר הזכויות המגיעות לעובד בעת סיום עבודתו.

כלומר, גם כאשר בעל עסק ייבחר באפשרות זו ההחלטה תוביל להוצאות כלכליות אדירות הנלוות להליך הפיטורים.

בהתאם לכך, בכדי להימנע מהוצאות פיטורים שיכולות למוטט את העסק, בעלי עסקים שבחרו באפשרות זאת, של צמצום כוח האדם החוזר מהחל"ת, היה עליהם להתארגן חודשים מראש לתאריך ביוני בו מסתיים החל"ת באופן רשמי ולפטר עובדים בהדרגה. כך יכלו להימנע מפיטורים רבים בו זמנית. מעסיקים ללא תזרים כספי מתאים ימצאו את עצמם בחובות אשר יכולות להוביל לפתיחת הליכי חדלות פירעון ופירוק העסק.

התרחיש האחרון הוא שמעסיקים שאין באפשרותם להשיב את העובדים חזרה לעבודה ולהמשיך לקיים את העסק ואין באפשרותם לפטר את העובדים ולערוך גמר חשבון במלואו ימצאו את עצמם בהליכי חדלות פירעון ופירוק העסק.

תרחיש זה מעלה מספר של שאלות חשובות המעסיקות בעלי עסקים ועובדים כאחד. מאיפה העובדים יוכלו לקבל את הכספים שהחברה נותרה חייבת להם, מה בדבר הזכויות אותם צברו העובדים במשך השנים אצל המעסיק, כגון: פיצויי פיטורים, ימי חופשה, דמי הבראה, קופות גמל ועוד.

חשוב לציין כי שאלות אלה אינן ייחודיות רק לעסקים שלא הצליחו לשרוד את תקופת הקורונה. כל עסק אשר נכנס להליך של חדלות פירעון יגרור עיסוק של העובדים בשאלות אלה.

הביטוח הלאומי מבטח עובדים במשק הישראלי במספר מקרים, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות. מרבית האזרחים מכירים את הגמלאות המשולמות ע"י המוסד לביטוח לאומי במקרים כדוגמת אבטלה, נכות מעבודה ודמי לידה.

גמלה פחות מוכרת הינה הגמלה המשולמת לעובדים אשר כנגד מעסיקם ניתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. גמלה זו משולמת לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה - 1995.
פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי מעניק הגנה לעובדי חברה שניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. במילים אחרות, עסק שאינו יכול לפרוע את החובות הכספיים ולאחר הליך משפטי יינתן נגדו צו לפתיחת הליכים בהליך חדל"ת, ביטוח לאומי ייכנס בנעלי המעסיק וישלם לעובדים את החובות שהמעסיק נותר חייב לעובדים.

במסגרת הגמלה, משלם לעובדים את חובות שכר עבודה ופיצויי הפיטורים שהמעביד חייב לעובד, לרבות, הודעה מוקדמת, חופשה דמי הבראה וכיוצ"ב. יודגש כי גמלה זו מוגבלת בתקרה בסך של 114,452 ש"ח ברוטו (נכון להיום).

לאור מבצע החיסונים אנחנו רואים בחודשים האחרונים חזרה איטית והדרגתית לשגרה המוכרת. בישיבת הממשלה השבוע הוחלט על ביטול התו הסגול והירוק, חדרי כושר נפתחו לא מזמן ואפילו בתי הקולנוע החליטו על פתיחה. מדינת ישראל נכנסת לתקופת "פוסט קורונה".

משבר הקורונה הביא עמו חוסר וודאות וגרם להוצאות כספיות בלתי מתוכננות לבעלי עסקים ולבתי אב. ככל הנראה, הבעיות, ההוצאות וחוסר הוודאות לא הולכים להיעלם יום אחד בתקופת "פוסט הקורונה" למרות התרחבות הפעילות של המשק.

נשאלת השאלה, האם על המדינה להמשיך ולתמוך בעסקים לעוד מספר חודשים ובפעול להקים קרן "פוסט קורונה" שמטרתה לחזק ולתמוך בעסקים אשר נתקלים בקשיים כתוצאה מפתיחת המשק וכל זה על מנת למנוע קריסה כלכלית של עסקים.

לדעתי התשובה לכך היא חיובית, ועל המדינה "להכניס את היד לכיס" ולהקים קרן פוסט קורונה שמטרה לתמוך בעסקים ובחברות עד להתייצבות המשק וכל זה על מנת למנוע זעזוע או חמור מכך קריסה של חברות או עסקים פרטיים. הדבר האחרון שאנחנו רוצים לראות בתקופה שאחרי משבר הקורונה הוא עסקים נסגרים וכתוצאה מכך עובדים מפוטרים ומאבדים את מקום עבודתם.

לסיכום, סיום תקופת החל"ת וקליטת מלוא העובדים הנמצאים כיום בחל"ת תביא עמה הוצאות כלכליות בלתי מתוכננות אשר יכולות לזעזע את המשק. מוצע כי המדינה תמשיך לסייע לעסקים לעוד מספר חודשים עד להתייצבות המשק וחזרה מלאה לשגרה.


הכותב הוא בעל משרד פרטי המתמחה בדיני חדלות פרעון