יותר עמלות, פחות רווחים,חשש מהמשכנתאות

הפיקדונות בבנקים צמחו, שילמנו יותר עמלות אך רווחי הבנקים ירדו. החשש העיקרי של בנק ישראל הוא מעלייה חדה בגובה המשכנתאות ובאחוז שהן מהוות משווי הדירות. אם כי המפקח על הבנקים מבהיר כי "לא מדובר בנורה אדומה". דוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית בשנת הקורונה

המשבר הכלכלי הגדול ביותר בתולדות המדינה פגש את המערכת הבנקאית איתנה ויציבה, הריביות נותרו נמוכות ואף ירדו, והיקף נטילת משכנתאות חדשות שבר שיאים חדשים. המשבר שינה את דפוסי ההתנהגות של לקוחות הבנקים - הציבור התחיל לחסוך יותר ולבזבז פחות - היקף הפקדונות בבנקים, גם של אלה שלא נושאים ריבית, עלה משמעותית ומסגרות האשראי הצרכני בבנקים ובכרטיסי האשראי הצטמצמו. ואיך כל אלה השפיעו על רווחיות הבנקים?

"משבר הקורונה פגש מערכת בנקאות ישראלית איתנה שחוסנה בעודפי הון ונזילות ושהייתה ערוכה להתמודדות עם מצב משברי בעצימות גבוהה בהיבטי המשכיות עסקית ורציפות תפקודית, אך הקושי בהערכתו של משך משבר הקורונה והשפעתו הצפויה, יצר מורכבות משמעותית באופן ההתמודדות עמו ודרש נקיטת צעדים תקדימיים מגורמים רבים במשק ובתוכם גם מבנק ישראל", כך נכתב בסקירה של הפיקוח על הבנקים לשנת 2020.

בנק בישראל מוסיף כי "המחצית הראשונה של השנה שיקפה את הזעזועים במשק ואת החששות מאופק התפתחות המשבר, מה שהתבטא בצד הבנקים בשיעורי הפרשה גבוהים להפסדי אשראי ובצד הלקוחות בהעדפת נכסים נזילים על־ידי, בין היתר, ניצול משמעותי של קווי אשראי בנקאים, תוך מכירת תיקי ני"ע והפקדת פדיונותיהם בבנקים, שנהנים ממוניטין ארוך שנים של יציבות".

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הברכיים - בלי לצאת מהבית

לכתבה המלאה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: דאגה בבנק המרכזי מהעלייה בהיקף המשכנתאות (צילום: אתר רשמי, דוברות בנק ישראל)

צמיחה בפיקדונות

בין אם מדובר במוניטין הבנקים או בבהלת הציבור מקריסת השווקים בתחילת המשבר, מהסקירה עולה כי פיקדונות הציבור בבנקים גדלו במהלך שנת 2020 בכ-18% שהם כ-236 מיליארד שקל. תופעה זו אינה ייחודית לישראל ומערכות בנקאות רבות בעולם חוו תופעה דומה.

בסקירה צוין כי עיקר הגידול נעשה בפיקדונות נזילים (עו"ש ופח"ק) חלקם אינם נושאי ריבית, מה שמרמז על העדפת הציבור לכספים נזילים לאורך המשבר. תופעה זו תרמה לשיפור נזילותה של מערכת הבנקאות.

עלייה בפיקדונות, ירידה ברווחים (צילום: ShutterStock)

ירידה ברווחים

למרות נהירת הציבור אל הבנקים, התוצאות העסקיות שלהם שיקפו החמרה בשנת הקורונה: הרווח הנקי של מערכת הבנקאות ירד בשיעור של 23.2% כתוצאה מהשפעות משבר הקורונה ועמד בשנת 2020 על כ-7.5 מיליארד שקל. כתוצאה מכך, בסוף שנת 2020 עמדה התשואה להון שלהם על כ-6.1%, זאת בהשוואה ל-7.8% בשנת 2019 והיא הנמוכה ביותר מאז 2008.

בבנק ישראל מסבירים כי הרווח הנקי הושפע לשלילה בעיקר מההוצאה להפסדי אשראי שגדלו בכ- 151.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. "משבר הקורונה ואי־הוודאות לגבי השלכותיו העתידיות, השפיעו על יכולת ההחזר של הלווים בענפים השונים, כפי שבוטאו בין היתר בדחיות החזרי ההלוואות והובילו לגידול משמעותי בהוצאות להפסדי אשראי", נכתב בסקירה.

ההכנסות מעמלות הבנקים עלו במהלך שנת 2020 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ב-1.8%. בבנק ישראל מציינים כי הגידול בהכנסות אלה נבע בעיקר בשל הגדלת היקף הפעילות של לקוחות הבנקים ב"ניירות ערך, עסקי מימון והפרשי המרה", ובמקביל נרשמה ירידה בהכנסות מעמלות ניהול חשבון ועמלות טיפול באשראי.

קיטון באשראי הצרכני

למרות האתגרים הפיננסיים שהביאה עמה שנת הקורונה, יתרת האשראי לציבור גדלה במהלך השנה בכ-5% ,שיעור דומה לממוצע הצמיחה בשנתיים האחרונות, וזאת למרות ירידת התוצר בשיעור של 2.6% במהלך 2020.

הגורמים שהובילו לצמיחה הם: האשראי לדיור שצמח בכ-9% והאשראי העסקי שצמח במהלך השנה בשיעור של 6% וזה בעיקר בענפי הבינוי והנדל"ן ובמגזר העסקים הגדולים. מנגד האשראי הצרכני בבנקים ירד ב-7%. בבנק ישראל מסבירים את הירידה על ידי ההאטה בפעילות הכלכלית במשק, שהובילה לירידה בצריכת הציבור. כאמור, שיעורי הפרשה גבוהים להפסדי אשראי נרשמו במהלך השנה כתוצאה מהרעה באיכות תיק האשראי הבנקאי ובשל אי־הוודאות הכלכלית.

מעבר לכך, מהסקירה עולה כי הירידה בצריכה הפרטית הובילה לעלייה בשיעור החיסכון, בין היתר, בצמצום ניצול מסגרות חשבון העו"ש וכרטיסי האשראי הבנקאים שקטנו השנה בשיעורים של 25% ו7.8% בהתאמה. הקיטון בביקוש לאשראי הצרכני בא לידי ביטוי גם בירידה בשיעור הריבית הממוצעת, שעמדה במהלך שנת 2020 על 5.14% ,ירידה של חצי האחוז בהשוואה לשנת 2019.

בבנק ישראל מציינים גם ש"מתווה דחיית התשלומים של ההלוואות, שבמסגרתו נדחו תשלומים בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל, סייע למשקי בית רבים במהלך המשבר והיווה מקור חלופי לאשראי עבור משקי הבית שחוו פגיעה בהכנסתם כתוצאה ממשבר הקורונה".

הקיטון באשראי הצרכני לא נצפה רק בבנקים אלא גם בחברות כרטיסי האשראי. יתרת האשראי הצרכני במשק הצטמצמה במהלך השנה בכ3.7% ( כ-197 מיליארד ש"ח בשנת 2020 ).

עלייה באשראי לדיור (צילום: ShutterStock)

שיא באשראי לדיור

שיא נוסף בהיקף הביצועים של האשראי לדיור: 78 מיליארד שקל לעומת 67.7 ב-2019
"מגמת הצמיחה באשראי לדיור נמשכה במהלך שנת 2020 וזה על אף הפגיעה של השלכות משבר הקורונה על הכלכלה ובפרט על משקי הבית, שהתבטאה בין היתר בעלייה נוספת במחירי הדיור, לאחר שאלה ירדו מעט בשנים 2017-2018", נכתב בסקירת בנק ישראל.

בתוך כך, תיק האשראי לדיור גדל במהלך השנה בשיעור של כ12%,בהשוואה לשיעור של 8.5% בממוצע לשנה בשנים 2018-2019. כ-100 אלף עסקות משכנתה בוצעו במהלך השנה, ונרשם שיא נוסף בהיקף הביצועים שעמד על כ-78 מיליארד שקל, גידול של 16% בהשוואה לשנת 2019 שבה נרשמו ביצועי שיא של 67.7 מיליארד שקל.

בבנק ישראל מסבירים כי רמת הפעילות הגבוהה באשראי לדיור במהלך השנה על ידי הגידול ברכישות של "דירה יחידה", כלומר לא להשקעה, של רוכשי דירות במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" בפרט וכן על ידי העלייה בהיקף מיחזורי המשכנתאות.

בבנק ישראל מדגישים כי "על אף העלייה שנרשמה בתחילת המשבר עקב העלייה החדה בסיכון ובתנודתיות בשווקים שיעורי הריבית במסלולי ההלוואה השונים נותרו ברמה נמוכה במהלך המשבר. החשש מעליית הריבית הביאה בתחילת המשבר לווים רבים להקדים את מועד נטילת ההלוואה, מחשש להתייקרות נוספת של ההלוואות לדיור עם התפתחות המשבר".

נכון לחודש מרץ, שיעור הריבית הממוצעת על הלוואה לדיור עמד על 2.25%, נמוך מרמתו ערב המשבר (2.41% בפברואר 2020). "הירידה בריביות התאפשרה בין היתר הודות לצעדים שנקט בנק ישראל ושתמכו בהתייצבות השווקים והביאו לירידה בעלויות הגיוס של הבנקים ולצעדים שנקט הפיקוח על הבנקים במטרה לשמור בזמן המשבר על היצע האשראי בכללו ועל האשראי לדיור בפרט".

במהלך השנה חלה הרעה קלה במדדי סיכון תיק האשראי לדיור. כך המשיך שיעור ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים (60-75%) בסך הביצועים לעלות ועמד במהלך השנה בממוצע על כ-%40 לעומת כ-36% בממוצע במהלך שנת 2019 ובנוסף חלה עלייה של מחצית השנה בתקופה הממוצעת לפירעון.

עם זה שיעור ההחזר מההכנסה המהווה משתנה מרכזי בהערכת ההסתברות של לווה לחדלות פירעון, נותר יציב ועמד בממוצע במהלך השנה על כ-26.5%. התפתחויות אלה בשילוב היקפי דחיות התשלומים ואי־הוודאות בדבר התפתחות המשבר, הביאו לעלייה בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי. עם זאת, חשוב לציין שאיכות תיק האשראי לדיור היא הטובה ביותר בסך תיק האשראי הבנקאי.

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים. לצד חשש מהמגמות בשוק המשכנתאות, חושב שהגישה השמרנית מונעת מהנורה האדומה להידלק (צילום: דוברות בנק ישראל)

חוסר הצלחה בהגדלת רכיב הפריים במשכנתאות

יחד עם זאת, יצויין כי המהלך של בנק ישראל להגדיל את רכיב מסלול הפריים במשכנתאות משליש לשני שליש בינתיים לא זכה להצלחה רבה. המטרה של הסרת מגבלת רכיב הפריים הייתה להוזיל את ההחזר החודשי כדי להקל על משקי בית, שכן לרוב מדובר ברכיב זול יחסית למסלולי ההלוואה אחרים.

אלא שמאז הסרת המגבלה בינואר 2021, משקל רכיב הפריים באישורים העקרוניים שהנפיקו הבנקים עמד על 37.5% בלבד מסך ההלוואה במהלך חודש מרץ, בהשוואה לשליש, כל עוד הייתה המגבלה בתוקף.

בהקשר הזה בסקירה נכתב: "אנו צופים שהצעד עשוי להוביל להמשך מגמת הגידול בהיקפי הביצועים והמיחזורים, שכן הוא פועל להוזלת הריבית המשוקללת על סך ההלוואה לדיור עקב הגדלת משקל רכיב הפריים בסך ההלוואה".

"לא רואים נורה אדומה"

למרות החשש מהיקפי המכנתאות ומהעלייה באחוזיהן ביחס לשווי הדירות, הרי שהמפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מיהר להרגיע כי לא מדובר בסכנה ברורה ומיידית. בתשובה לשאלה האם בנק ישראל לא מוטרד מנהירת הציבור למשכנתאות, השיב אבידן: "הפעילות של תחום המשכנתאות הייתה מוגברת גם בתקופת טרום הקורונה. לגופו של סיכון, אנחנו נותנים לו תשומת לב, אבל מערכת הבנקאית הישראלית נוקטת בגישה מאוד שמרנית בהשוואה לעולם בכל הנוגע לנושא המשכנתאות. היקף המינוף של הפרטים עדיין שמרני בקנה המידה העולמי, לא רואים כרגע נורה אדומה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully