סבב המלחמה והאלימות האחרון שעבר על מדינתנו הפנה זרקור לכעסים ותסכולים של קבוצות שונות באוכלוסייה שיצאו החוצה בצורה אלימה. בעוד מקבלי ההחלטות הפנו משאבים רבים לשמירה על העורף ע"י "כיפת ברזל" ודומותיה, עושה רושם שהם שכחו להגן עליו מפני עצמו.
החלק של האלימות מצד אזרחים ערבים לא היה צריך להפתיע אף אחד. האלימות והפשיעה שגברו בשנים האחרונות בחברה הערבית הופנו בעיקר לתוך החברה עצמה ולא טופלו כראוי ע"י שום גורם. לא מפתיע שבמהלך אירועי החודש האחרון הם גלשו החוצה לכלל החברה הישראלית, והותירו אזרחים רבים, מכל הרקעים והדתות, המומים וכואבים.
ניתן למנות גורמים רבים התורמים למצבה הקשה של החברה הערבית בישראל, כשהמשותף לכולם כאמור הינה הזנחה ואפליה ממשלתית רבת שנים. אך נראה, כי הגורם הקריטי מביניהם, שאף הועצם בתקופת הקורונה הינו הגורם הכלכלי. בספרו "אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל" מציג הסוציולוג נוהאד עלי קשר מובהק בין תופעת האלימות במגזר הערבי ובין מעמדה החברתי-כלכלי של החברה הערבית והעמקת העוני בה.
ואכן, אם נתוני העוני של האוכלוסייה הערבית עד לקורונה לא היו מעודדים, אז סקרים אחרונים מוצאים שמצבם הורע משמעותית בשנה האחרונה ושאי השוויון הכלכלי בינם ובין האוכלוסייה היהודית התעצם נוכח השפעות המשבר. שיעור גבוה יותר של מובטלים או בחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקפי משרות העצימו את הבעיות שרווחו לפני כן בחברה הערבית.
אך בעוד ששכירים נהנו מהגנה סוציאלית כלשהי מתוקף החוק, העצמאים, אותם בעלי עסקים קטנים וזעירים, נפגעו קשות מהמשבר ומצבם ממחיש יותר מכל את העובדה שהקורונה העצימה תופעה קשה שהייתה קיימת עוד לפני המשבר - הדרה ואי הכלה פיננסית של האוכלוסייה הערבית.
העסקים הערבים, שמהווים כ-10% מכלל העסקים בישראל, ומרביתם (96%) מוגדרים כעסקים קטנים ואף זעירים, מעסיקים כ-65% מכוח העבודה במגזר. עם פרוץ הקורונה, מרבית העסקים הערבים נסגרו ורובם נקלעו למצוקת אשראי. חשוב להבין שעסקים בבעלות ערבית ניצבים בפני מכשולים שמקשים על הישרדותם בזמנים "רגילים" ועל אחת כמה וכמה בזמני משבר, שכן הם נתפסים כמסוכנים ולא אטרקטיביים מנקודת מבטם של נותני האשראי במשק. ואכן, בחינת נתוני האשראי שסופקו לעסקים בחברה הערבית באמצעות הקרנות בערבות המדינה מגלה שלא רק שאחוז הבקשות שאושרו היה מועט (כ56% בלבד), גם סך ההלוואות שאושרו לעסקים אלה עומד רק על 8% מסכום ההלוואות הכולל שאושר - דבר שתרם להחמרת מצבם ולדיווחים על רמות חרדה גבוהות בהיבט הכלכלי בטווח הנראה לעין.
אחת התוצאות של ההדרה הפיננסית הנה התפתחותו של שוק "אפור" שנחשב כגורם משמעותי בפשיעה הגואה. עוד לפני המשבר, ובוודאי במהלכו, נשמעו קולות רבים מקרב נציגי הציבור הערבי שהזהירו בדבר התרחבות התופעה הקשה הזו והשלכותיה במידה ולא תטופל סוגיית הנגשת האשראי לאוכלוסייה אותה הם מייצגים.
מקרי בוחן רבים בעולם ובישראל מעידים על תרומתה הקריטית של הכלה פיננסית בכלל, והנגשת אשראי בפרט, לצמיחתן הכלכלית והחברתית של אוכלוסיות מודרות. את התחום הזה מובילים גופי מיקרופיננס שמאפשרים קבלת אשראי חוץ בנקאי זעיר, לצד ליווי עסקי, לבעלי עסקים שאינם יכולים לקבל אשראי הוגן מגופים פיננסים מסורתיים כגון בנקים. המימון הזעיר תורם לא רק לשיפור מובהק בהכנסות עסקיהם, אלא גם לכלכלת המדינה, הן ע"י תוספת הכנסות ממיסים, והן ע"י צמצום הוצאות לצורכי מתן קצבאות ומניעת פשע.
לכן, כאחד הפתרונות לבעיית האלימות בחברה הערבית, שכמו שראינו היא בעיה של החברה כולה, חשוב לשים את נושא ההכלה הפיננסית בראש סדרי העדיפויות, ובכך לסייע בשילובם של ערביי ישראל בחברה, זאת ע"י פיתוחו של שוק אשראי חוץ בנקאי הוגן המותאם לצרכי האוכלוסייה הערבית. זהו צעד מתבקש, היום יותר מתמיד, ועל הממשלה (בכל הרכב עתידי) לעשות כל שביכולתה כדי ליצור הזדמנויות חדשות שיביאו לשיפור במצבם החברתי -כלכלי של האזרחים הערבים בישראל.
הכותבת היא סמנכ"ל עמותת קרנות קורת