דווקא הימין הכלכלי הוא זה שמאפשר ואקום תקציבי?

בג"ץ קבע שהחוק המאפשר אי העברת תקציב אינו חוקי וח"כים מימין זעמו. אביחי שניר תוהה איך תלמידים של איין ראנד כועסים על החלטה כזו

  • ימין
  • כלכלה
אביחי שניר
איילת שקד (צילום: שלומי גבאי)

בית המשפט פסק השבוע שהניסיון של הממשלה לשנות את חוק יסוד התקציב כך שהממשלה תוכל לא ליפול אפילו שהיא לא מצליחה להעביר תקציב, הוא לא חוקי. כרגע, אין לזה השפעה מעשית, כי הממשלה ממילא נפלה כמה ימים אחרי שהיא העבירה את החוק הזה. אבל בכל זאת, ההחלטה של בג"ץ הותקפה בעוצמה, בעיקר על ידי אנשי ימין. הטיעון המרכזי שלהם הוא שכשבג"ץ מאיים לפסול חוקי יסוד, גם אם הסיבה היא נימוקים טכניים שמתמקדים בהליך החקיקה, זוהי חתירה נגד הדמוקרטיה.

אני מבין למה אנשי ליכוד יצאו נגד בית המשפט. לא נעים להגיד, אבל לח"כים של הליכוד יש מסורת ארוכה של התקפות נגד כל מי שמפריע להם להיות בשלטון. אבל הופתעתי מח"כ איילת שקד. איילת שקד הצהירה בעבר שהיא הושפעה מאוד מהספרים של איין ראנד. אם איין ראנד הייתה חיה היום, אין לי מושג מה היא הייתה אומרת על החוק שהממשלה הקודמת העבירה ושבית המשפט פסל. אבל גיבורי הספרים של איין ראנד אומרים את דעתם על חוקים כאלה לא פעם ולא פעמיים. לעומתם, הדברים של בית המשפט הם מאוד-מאוד מתונים.

מרצה שלי, ששימש לזמן קצר גם יועץ כלכלי לבנימין נתניהו, ניסח בספר שלו בצורה יפה כמה מהרעיונות שנמצאים גם בספרים של איין ראנד. בין השאר, הוא מקדיש פרק שלם להשפעה של שלטון החוק על הכלכלה. במונח שלטון החוק המרצה שלי לא התכוון לחוקים שהממשלה חוקקה: ממשלה יכולה לחוקק כל חוק שהיא רוצה, בתנאי שיש מספיק ח"כים בכנסת שיצביעו בעדה. אבל לא כל חוק שומר על שלטון החוק.

עוד בוואלה!

לא משקיעים באילת? דווקא כן - אבל זה לא בהכרח משתלם

לכתבה המלאה

שמירה על שלטון החוק דורשת שהממשלה תכבד את זכויות הקניין של התושבים, שהיא תיתן לכל התושבים יחס דומה, והכי חשוב לענייננו, שהממשלה לא תחוקק חוקים רטרואקטיביים ושנועדו לטפל בבעיות של הרגע. לדעתו של המרצה שלי, וגם לפי דעתם של הגיבורים של איין ראנד, ברגע שהממשלה מתחילה לחוקק חוקים שנועדו לפתור עבורה בעיות, היא פוגעת בדבר הכי חשוב עבור משקיעים: ודאות.

אי אפשר לפתור הכל בחקיקה

מהרגע שממשלה מגלה שהיא יכולה לפתור בעיות בעזרת חקיקה, אין כבר שום דבר שהיא לא יכולה לעשות. כל דבר שמגביל אותה, ניתן לפתור בחקיקה. כשזה המצב, החוקים משתנים כל הזמן, ואז אין כבר יותר משמעות לחוקים. מה המשמעות של חוק יסוד שדורש שהממשלה תעביר תקציב בתחילת השנה, אם הממשלה יכולה לשנות את החוק בכל פעם שהיא רוצה? אני מזכיר שהממשלה שלנו שקלה לשנות את החוק כך שהיא תעביר את תקציב 2020 רק ב- 2021!

מבחינת הח"כים, אולי העברת התקציב נראית דבר לא כל-כך חשוב, כי הם מקבלם משכורת בכל מקרה. אבל במקרה יש לי בן דוד שמנהל חברה שחלק לא מבוטל מההזמנות שלה מגיע מגופים ממשלתיים, או מחברות שתלויות בחוזים ממשלתיים. איך הבן דוד שלי יכול לקבל החלטה על השקעות בהרחבת פסי ייצור, כשהוא יודע שהממשלה לא חייבת להעביר תקציב, ולכן אין שום ודאות לגבי מתי היא תוכל לחתום חוזים חדשים ולשלם על עסקאות שכבר הסתיימו? כמו הבן דוד שלי יש עוד רבים אחרים. מבחינת כל אחד מהם, ממשלה שמשחקת עם חוקים בהתאם למה שנוח לה, זאת סכנה מיידית ומוחשית לעסק.

אז אם איילת שקד הייתה באמת תלמידה של איין ראנד, היא לא הייתה צריכה לתקוף את בג"ץ על כך שהוא פוסל חוק יסוד שעבר בצורה לא תקינה. היא צריכה להודות לבג"ץ על כך שהוא שומר על עיקרון מרכזי בכלכלה חופשית.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully