תופעת הלוואי הכי טובה של הקורונה

כשנה וחצי לאחר שפרצה מגיפת הקורונה לחיינו, הודיע השבוע משרד הבריאות כי לאור נתוני התחלואה הנמוכים לא נזדקק כבר בטווח הקרוב לתו ירוק או סגול. ההודעה של המשרד אומנם עוסקת בפן הבריאותי והחברתי אך היא מחדדת עוד יותר את הצורך לעסוק באחת הנגזרות המשמעותיות של המגיפה ונוגעת יותר לעולם יחסי העבודה, או ליתר דיוק סוגיית העבודה מהבית.

פרק הזמן הקצר יחסית של תקופת פוסט המגיפה בישראל לא מנע את פרסומם של מאמרים וכתבות רבים אודות ההשפעות האדירות שהיא טומנת בחובה. לנוכח השינויים הרבים שנכפו על שוק העבודה יהיה זה אך טבעי לעסוק ב "פיל שבחדר".

עד משבר הקורונה, עבודה מרחוק הייתה נשמעת כמו מציאות מדומה, לעיתים פנטזיה על שולחן משרדי, מחשב נייד ואי בודד ושייכת לנחלתם של מעטים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, פרילנסרים ועובדי הייטק. המגיפה אילצה את המשק הישראלי ואת הכלכלות המתקדמות בעולם לחשב מסלול מחדש, להגמיש את החשיבה ולאמץ באופן כמעט מידי מודלים מתקדמים וחדשניים של עבודה מרחוק.

על פי סקר של חברת BDI שפורסם בחודש החולף ונערך בקרב מאות מנהלי משאבי אנוש, נמצא כי כמעט מחצית מהחברות אינן מתכננות לחזור למשרדים באופן מלא בטווח הקרוב, ואילו רבע מהחברות יאפשרו לעובדים לעבוד בין שניים לשלושה ימים מהבית. יתרה מכך, מהסקר עולה כי 55% מהחברות דיווחו כי מידת היעילות של העובדים בעבודה מרחוק הייתה זהה לזו של עבודה מהמשרדים ולעיתים אף מייצרת פרודוקטיביות רבה יותר.

גם תת פרק מיוחד בדוח בנק ישראל דן בנושא ומפרט את המעלות הרבות שעשויות לצמוח ממעבר למודל המשלב עבודה היברידית, קרי שילוב של בית ומשרד: הקלה עצומה על הגודש בכבישים וצמצום בזבוז הזמן הנובע מהגעה לעבודה בשעות העומס, חסכון במקומות חנייה, הקטנה דרמטית של זיהום האוויר, צמצום פערים על ידי הנגשת משרות עתירות הכנסה במרכז לתושבי הפריפריה, אפשרות לגיוון תעסוקתי, חיסכון בנדל"ן מיותר, האצת המהפכה הדיגיטלית ושיפור ברווחת העובדים, שאף יכול לעזור בהעלאת פריון העבודה הנמוך בישראל.

ההנחיה של נציבות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר על מעבר ליום עבודה אחד מהבית בשבוע עוררה פולמוס רב ודיון ער והיא מהווה צעד בכיוון טוב, אך לחלוטין אינו מספק. מהלך שכזה מעורר מן הסתם חששות ודאגות, במיוחד במערכות שאינן נתונות לשינויים תכופים כמו המגזר הציבורי, אך הזדמנות הפז שנוצרה מחייבת את כולנו לחשוב לטווח הרחוק ולא להסתפק בשינויים מינוריים או קוסמטיים.

בסופו של דבר, שם המשחק במיוחד כאשר סוגיות חדשניות מתחילות לצוץ הוא מציאת האיזון הראוי של צרכי הזמן והסביבה. מעבר לעבודה מרחוק במשך יומיים שלושה בשבוע והבטחת התנאים הסוציאליים המשלימים הוא המזור לשינויים הטקטוניים שנכפו של שוק העבודה בעקבות המגיפה.

באופן טבעי עולות תהיות לגבי מידת הפיקוח של המעסיקים על העובדים, הפגיעה במרקם החברתי, רמת מקצועיות ושירות העלולה להיפגם, אך בדיוק כמו במשבר, כך גם בשגרה - ניתן לתת מענה למצב החדש גם בלי לוותר על התועלות הרבות הנובעות משילוב עבודה מרחוק.

היטיבה לנסח זאת לאחרונה מנהלת משאבי האנוש של חברת "טוויטר" העולמית, ג'ניפר קריסטי: "עובדים גילו שהעבודה מרחוק מאפשרת להם לפרוח ומנהלים שחשבו שזה מודל שיהיה קשה ליישום גילו פרספקטיבה חדשה. אני לא חושבת שיש דרך חזרה". או כמו שאומרים במחוזותינו, ויפה שעה אחת קודם.

*הכותב, ד"ר יובל מזר, הוא כלכלן בכיר בבנק ישראל, ויושב ראש ועד העובדים הארצי של הבנק