הבנק מסרב לפתוח לכם חשבון? זה מה שתעשו

קשה עד בלתי אפשרי לקיים התנהלות כספית שוטפת מבלי להחזיק בחשבון בנק, ולא בכדי מצא לנכון המפקח על הביטוח להתייחס אליו כשירות חיוני ואמצעי בסיסי לניהול פעילות פיננסית. אלא שישנם לא מעטים בישראל שנאלצים להתמודד עם מציאות בה הבנק טורק בפניהם את דלת הסניף ומסרב לפתוח להם חשבון. אמנם, חובתו לעשות כן מעוגנת בלא מעט הוראות חקיקה ובכלל זה בחוק הבנקאות אך כאמור, רבים מוצאים את עצמם מסורבים. עד כמה רחב שיקול דעתו העצמאי של הבנק בנושא ומה הן זכויותיו של מי שסורב? באמצעות עו"ד דרור טימור, שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד עוה"ד סלומון ליפשיץ, אנו מביאים בפניכם מורה נבוכים בנושא, באמצעות מענה על שאלות מרכזיות:

לא. חוק הבנקאות אוסר על בנק לסרב לפתוח או לנהל חשבון עו"ש בשקלים אלא אם כן קיים לבנק טעם סביר לסירוב זה. היות והמחוקק לא מגדיר מפורשות מה משמעות המונח, נדרש בית המשפט לבאר את הסוגייה. במרוצת השנים נידונו לא מעט תביעות על רקע זה, כאשר למשל נקבע כי קיומו של יסוד סביר להניח כי בחשבון מתבצעות או יתבצעו פעולת שקשורות בהלבנת הון, מהווה משום עילה סבירה. למעשה, הבנק אינו יכול לטעון לסיכון בעלמא ועליו להוכיח מה הוא אותו הסיכון לפיו הוא נמנע מהחשבון. וכך למשל, חשד של הבנק למעורבות של הלקוח בשוק האפור, שאינו מגובה בראיות חותכות, אינו מרים את נטל ההוכחה ואינו יכול להיחשב כסיכון סביר.

בהתאם למצב המשפטי הקיים, עצם הימצאותו של לקוח בקשיים כלכליים, לרבות לקוח שהוגשו נגדו תביעות, הליכי הוצאה לפועל או עיקולים, ולרבות לקוח שמצוי או היה מצוי בהליך פשיטת רגל, אין בה כשלעצמה כדי להוות טעם סביר לסירוב פתיחת חשבון.

במידה שהלקוח הותיר בעבר חוב כלפי בנק מסוים, ובפרט במידה שאותו בנק נאלץ בעבר למחוק ללקוח חוב, יש בכך בדרך כלל כדי להצדיק סירוב של אותו בנק לפתוח ללקוח חשבון, אם כי דחיית הבקשה לא תיעשה באופן אוטומטי, והבנק אמור לבחון כל בקשה לגופה בשים לב, בין היתר, למועד יצירת החוב, גובה החוב, הליכי גבייתו ונסיבות פתיחת החשבון החדש.

הבנק חייב לאפשר את פתיחת החשבון, אך אינו מחויב להעניק שירותים שיש בהם מתן אשראי ללקוח, כגון הנפקת כרטיסי אשראי או פנקס צ'קים. מתן אשראי נעשה בהתאם לשיקול הדעת של הבנק ולתנאים המקובלים עליו. במקרה שהבנק מאשר מתן אשראי ללקוח, יוסכם בין הבנק והלקוח על מסגרת אשראי, והלקוח לא יהיה רשאי לחרוג ממנה אלא בנסיבות חריגות. עם זאת, הבנק חייב לאפשר ללקוח לנהל את התשלומים בחשבון באמצעים הבאים שאינם אשראי (אלא אם יש סיבה סבירה לסרב לאמצעי תשלום מסוים): הוראת קבע, כלומר מתן הרשאה של הלקוח למוטב מסוים לגבות את התשלום מחשבונו ישירות באמצעות הבנק. כך גם לגבי הנפקת כרטיס חיוב של הבנק שהחיוב על פיו נעשה באופן מיידי (כרטיס דביט). כלומר, כרטיס שאינו כרטיס אשראי אלא מתפקד למעשה ככסף מזומן. למידע נוסף על כרטיס דביט ראו באתר בנק ישראל. זה הדין גם בנוגע להנפקת כרטיס חיוב של הבנק למשיכת מזומנים מהחשבון (כרטיס כספומט).

לא. בשונה מפתיחת חשבון, כאשר מדובר על העמדת אשראי, זכותו של הבנק לסרב לכך, ללא צורך בנימוק מפורט לגבי סיבת הסירוב. אי לכך, גם במקרים שבהם הבנק מחויב לאשר פתיחת חשבון עו"ש, הוא רשאי בהחלט להבהיר כי החשבון ינוהל ביתרות זכות בלבד ללא כל אשראי. לעניין זה יובהר כי גם כרטיס אשראי נחשב לאשראי והבנק אינו מחויב להנפיקו (וזאת להבדיל מכרטיס חיוב מיידי - דביט - שאינו כרוך במתן אשראי).

לא. חריג נוסף לכלל האמור הינו חשבון נאמנות. בהתאם לפסיקה, חשבון נאמנות הינו חשבון מסוג מיוחד שככלל אין על הבנק חובה לאשר את פתיחתו, וזאת כל עוד הבנק פועל בתום לב ומשיקולים ענייניים.

לא. לפני חסימת חשבון נוהג הבנק לתת התראה בכתב ולאפשר ללקוח לחדול מהפעילות החריגה. קיימים מקרים שבהם לקוחות שקיבלו התראה כזו פונים לבתי המשפט במטרה לנסות ולמנוע את חסימת החשבון או סגירתו, ואולם במרבית המקרים בתי המשפט מודעים לחובות שמוטלות כאמור על הבנקים ומגבים את עמדתם בנושא זה, כך שהסיכוי להתנגד לחסימת חשבון באמצעות הליך משפטי או להתערב בשיקול דעתו של הבנק בנושא מעין זה אינו גבוה בדרך כלל.

אמנם היקף התחרות בשוק הבנקאות בארץ מוגבל, ואולם עדיין קיימים לא מעט בנקים שמאפשרים ניהול חשבונות עו"ש. אם לקוח נתקל בסירוב של בנק לפתיחת חשבון, יש מקום לשקול פניה לבנק אחר ולהעדיף זאת על פני ניהול מאבק משפטי שסיכויי הצלחתו אינם ברורים. מנגד, אם לקוח קיבל מהבנק התראה לפני חסימת חשבון עקב ניהול פעילות חריגה, מומלץ מאד לבוא בדברים עם הבנק בהקדם, לוודא מהי הפעילות החריגה שלהבנת הבנק מתנהלת בחשבון, ולדאוג במהירות לספק לבנק אסמכתאות והסברים מתאימים או לחלופין לחדול לאלתר מאותה פעילות.