קרן Guangzhou Sino-Israel Bio-industry Investment Fund (GIBF), שהשותפים בה הם ד"ר שוקי גלייטמן (לשעבר המדען הראשי וממניחי היסודות של תעשיית ההייטק הישראלית), פרופ' שלמה נוי (לשעבר ממלא-מקום מנכ"ל שיבא ומנהל מערך המו"פ וחברת המסחור של בית-החולים), אבנר לושי (מאנשי הון-הסיכון הבכירים בארץ בתחום הרפואי) וקרל גנג (לשעבר בכיר בממשל הסיני בתחום של תוכניות מו"פ לאומיות ושיתופי-פעולה בינלאומיים), הודיעה היום על סגירה ראשונה של הקרן השנייה שלה בהיקף של כ-300 מיליון דולר (2 מיליארד יואן).
GIBF היא קרן השקעות סינית בתחום הרפואי שהוקמה ב-2016 בשיתוף עם ממשלת גוואנגז'ו, העיר השלישית בחשיבותה בסין ובירת דרום-סין. באופן חסר-תקדים, על אף שמדובר בקרן סינית לכל דבר ועניין ועם זיקה ממשלתית, הקרן מנוהלת ונשלטת על-ידי השותפים הישראליים והיא הקרן הסינית היחידה בניהול זר בעלת רישיון לביצוע השקעות פרייבט אקוויטי בסין מאת הרשות לניירות-ערך הסינית (AMAC).
לקרן מודל השקעה ייחודי בו היא מקימה במשותף עם חברות זרות, לרבות ישראליות, חברות בנות סיניות (JVs). שלא כמקובל בסין, שם המשקיעים מבקשים לעצמם זכויות לשוק הסיני ושליטה בחברת-הבת הסינית, חברות-הבת הסיניות המוקמות בשיתוף עם GIBF נשלטות על-ידי חברות-האם הזרות, כאשר GIBF משקיעה בחברות-הבת הסיניות סכומים ניכרים (בין 3 ל-8 מיליון דולר), מחזיקה בהן עמדת מיעוט ומסייעת לחברות-האם הזרות בתפעול שלהן.
זוהי למעשה האפשרות היחידה הקיימת כיום לחברות ישראליות לבנות ערך בכוחות עצמן בשוק הסיני ולא לוותר על ערך עצום זה בשלב מוקדם לטובת שותף מקומי כלשהו. ערך מוסף זה יבוא לידי ביטוי במודל האקזיט של החברה.
"ייתכן שנצרף משקיעים סינים"
הקרן הראשונה, שהיקפה כ-100 מיליון דולר (600 מיליון יואן), ביצעה עד כה 8 השקעות במיטב החברות הישראליות בתחום המכשור הרפואי והרפואה הדיגיטלית: אינמוד, קרבופיקס, ויזיוניקס, אלפא אומגה, קורניט, ויטאלרטר, ניורוטק וג'י מדיקל. GIBF רשמה אקזיט משמעותי ראשון בעקבות הנפקת אינמוד ונמצאת בשלבים מתקדמים של שני אקזיטים נוספים.
בנוסף לכך, בשבועות הקרובים הקרן הראשונה תודיע על סגירת 4 השקעות נוספות הנמצאות כעת בתהליכי אישור סופיים והיא מתכוונת להשקיע בכ-15 חברות בסך-הכול. כל זאת, למרות מגבלות התנועה הנובעות ממגפת הקורונה ובזכות העובדה שלקרן תשתית חזקה הן בסין והן בישראל, דבר המאפשר לה להשלים עסקאות השקעה ולהקים חברות חדשות בסין אף במצב בו יכולתם של המנהלים הישראליים להגיע לסין מוגבלת. התשתית של הקרן בסין כוללת צוות מקומי חזק, תמיכה ממשלתית, קשר הדוק עם בתי-החולים וה-FDA, טיפול בכל הנושאים האדמיניסטרטיביים, משפטיים וחשבונאיים, תשתיות פיזיות וכיו"ב.
הקרן השנייה של GIBF תפעל במודל דומה אך תתמקד בחברות ביוטכנולוגיה ישראליות ואירופאיות, המפתחות תרופות חדשניות ונמצאות בשלב 3-2 של הניסויים הקליניים. ד"ר גלייטמן הסביר כי: "כיום קיימת הרמוניזציה גלובלית של נתונים קליניים ולכן הרשויות הרגולטוריות המובילות מכירות בניסויים קליניים הנערכים במדינות אחרות כל עוד הם מבוצעים בהתאם לסטנדרטים המקובלים. הכוונה שלנו היא אפוא שחברות-הבת הסיניות שנקים יבצעו בסין חלק מהניסויים הקליניים הגלובליים במימון שלנו, ותוצאות הניסויים של חברת-הבת בסין ביחד עם תוצאות הניסויים של חברות-האם במערב יוגשו בחבילה אחת לרשויות הרגולטוריות בארה"ב, סין ואירופה".
כחלק מה-succession plan של GIBF, לקרן השנייה יצטרפו כשותפים צעירים שני מנהלים שהחלו את דרכם בקרן לפני מספר שנים והגיעו לדרגת סמנכ"לים וכעת יקודמו לשותפים - שימין הונג, ילידת גוואנגז'ו המשמשת כסמנכ"לית תפעול, ויאיר גוברין, ישראלי המתמחה וגר בסין, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של הקרן.
פרופ' נוי הוסיף כי: "בד בבד אנחנו נגדיל את סכום ההשקעה שלנו בכל חברת-בת עד לסך של כ-20-15 מיליון דולר וייתכן שאף נצרף משקיעים סינים נוספים לסיבוב ההשקעה. במקביל יוקם בשיתוף עם ממשלת גוואנגז'ו גוף שירכז ויתאם את הניסויים הקליניים שיבוצעו בבתי-החולים המתקדמים של העיר בשיתוף-פעולה עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, כגון בתי-החולים, משרד הבריאות המקומי, ה-FDA הסיני וכיו"ב, ותוך הקפדה על סטנדרטים בינלאומיים ראויים".
יצוין כי הקבוצה בראשותו של ד"ר גלייטמן מפעילה בנוסף לקרן גם חממה טכנולוגית בתחום מדעי-החיים בגוואנגז'ו, הפועלת בהתאם למודל החממות הישראלי. במסגרת החממה הוקמו עד היום כ-15 חברות, שחלקן מבוססות על טכנולוגיות זרות, לרבות ישראליות, גרמנית ובריטית, וחלקן על יזמות סינית.