שנת 2020 הייתה שנה סוערת בשוק ההון. הקורונה טלטלה את כלכלות העולם מבלי לפסוח על אף מדינה. ישראל נכנסה למשבר יחסית במצב טוב, בהשוואה לרוב מדינות העולם המערבי. החוב הציבורי שלה עמד על כ -60% מהתוצר (רמתו הנמוכה ביותר בעשרות השנים האחרונות ולאחר צמיחה מרשימה), אבטלה נמוכה ויציבות כלכלית. בשנה זו, המשק הישראלי רשם ירידה מזערית בלבד ביצוא לעומת ירידה חדה שנרשמה במרבית המדינות המפותחות. זאת, בזכות ענף ההייטק שרשם עלייה, חרף המשבר, ואולי גם בזכותו, ומהווה מעל ל-50% מהיצוא הישראלי.
התיירות לישראל נעצרה כמעט לחלוטין, ולפי נתוני משרד האוצר היא מוערכת ב - 4.5% מסך היצוא. נתונים אלה, בנוסף לצעדים שנקטו בנק ישראל ומשרד האוצר לטיפול במשבר הקורונה וכן, קצב ההתחסנות המאסיבי באוכלוסייה הישראלית, מציבים את הכלכלה הישראלית בעמדת פתיחה טובה יותר מרוב המדינות בעולם המערבי. גלגלי המשק המקומי, בניגוד למדינות רבות, כבר נעים בקצב משביע רצון, כפי שמשתקף בנתונים הכלכליים בחודשים האחרונים.
בתחזית המאקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל שהתפרסמה בחודש אפריל 2021 צוין שהתוצר המקומי צפוי לצמוח ב- 6.3% בשנת 2021 וב - 5% בשנת 2022. זאת, לעומת תחזית צמיחה של 5.1% ו - 3.6% לשנים 2021 ו - 2022 במדינות המפותחות. הגירעון הממשלתי שהגיע לכדי 11.6% ב - 2020 צפוי לרדת בשנה זו לכדי 8.2% ול - 3.6% בשנת 2022.
בתדרוך העיתונאים בחודש אפריל ציין נגיד בנק ישראל שהתוצר של כלכלת ישראל התכווץ ב - 2.6% אולם בראייה בינלאומית זוהי התכווצות תוצר קטנה יחסית, עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית. תוצאה זו היא במידה רבה בזכות ענפי הטכנולוגיה המתקדמת שהמשיכו להוביל ואף להתרחב, כמו כן התאוששות המשק כעת מהירה.
עם זאת, מציינים בחטיבת המחקר בבנק ישראל שלמרות התחזיות החיוביות לא ניתן להתעלם מהעובדות שייתכנו "הפתעות" כמו התפתחות מוטציה שתהיה עמידה בפני החיסון או שיתברר כי משך השפעת החיסונים קצר מההערכות הנוכחיות. בנוסף, התחזית חשופה לחוסר ודאות הנובע מאי היציבות הפוליטית והשלכותיה על תוואי המדיניות שתאמץ הממשלה הבאה בכל הקשור לתקציב ולמדיניות הכלכלית. לפיכך, המשימה הכלכלית הראשונה במעלה, לכל ממשלה שתקום, היא להעביר את תקציב השנה הנוכחית ולקדם את אישור תקציב השנה הבאה במועדו, על מנת לקבוע את סדרי העדיפויות הכלכליים ולהתניע את הרפורמות וההשקעות ארוכות הטווח הנחוצות להאצת הכלכלה.
חיזוק נוסף לעוצמת הכלכלה המקומית קיבלנו לאחרונה מנתוני קרן המטבע הבינלאומית. ישראל דורגה במקום ה - 19 בעולם בנתוני תמ"ג לנפש, עם נתון מעורר כבוד של כ- 43,700 דולר לנפש כשהיא מקדימה מדינות כמו: קנדה, ניו זילנד, בריטניה, יפן, וצרפת. זהו דירוג השיא אליו הגיעה הכלכלה הישראלית ובשנה מאתגרת כמו זו שחלפה עלינו.
הבורסה הישראלית גם קוטפת שבחים מנגיד בנק ישראל, שציין כי השווקים הפיננסים בישראל ממשיכים לתפקד בצורה תקינה, קצב ההנפקות בשוק המניות ממשיך להיות גבוה וחלה עלייה חדה בגיוסי הון בתעשיית ההון סיכון ברבעון הראשון לשנת 2021. ראוי לציין, כי הבורסה הישראלית סיימה רבעון זה עם נתון מרשים של 33 הנפקות חדשות וניתן להבחין בגידול בפעילות ובהיקפי המסחר.
מדדי הבורסה הישראלית שסבלו מביצועי חסר ב - 2020 לעומת מרבית המדדים בעולם, מתחילים לסגור פערים ונראה שחזרה לנורמליזציה, יחסית, של המשק תשפיע ביתר שאת על הכלכלה המקומית ותהווה רוח גבית שעשויה לספק תשואה עודפת על פני השקעה בחו"ל בשנת 2021.
דניאל ג'ורג'י הוא מנהל דסק ניירות ערך ישראליים בבנק מרכנתיל