הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
ציון דרך היסטורי נקבע לאחרונה כאשר בית המשפט בהולנד פסק כי המודל העסקי של ענקית הנפט Shell "מסכן את זכויות האדם וחייו" משום שהוא מהווה איום על היעדים שהוגדרו בהסכם פריז לשינוי האקלים ואילץ אותה להפחית את פליטת הפחמן ב-45 אחוז עד 2030.
פסק דין חשוב לא פחות, שזכה לפחות סיקור עולמי, עוסק בצד השני של שוק האנרגיה. הפעם לא בצד של דלקי המאובנים, אלא של האנרגיה המתחדשת, והוא כולל החלטה מהפכנית וצופה פני עתיד, שמכירה בכך שאנרגיה סולארית בבעלות לקוח של חברת החשמל מועילה לא רק לו ולסביבה, אלא גם לחברת החשמל, לרשת ולמדינה בכלל. לפסקי דין כאלה יש אמנם השפעה ישירה מקומית בלבד, אך הם עשויים לסלול את הדרך לתביעות אקלים דומות ברחבי העולם, שיקלו על המעבר לשימוש נרחב יותר באנרגיות מתחדשות.
מי קובע את התעריף?
נציבות השירות הציבורי של מדינת קנטקי בארצות הברית פירסמה לאחרונה פסיקה בעלת בשורה כלכלית תקדימית עבור בעלי גגות סולאריים ברחבי קנטקי וניצחון אל מול חברת החשמל Kentucky Power - חברת בת של חברת החשמל האמריקאית שבאוהיו, כאשר דחתה את ההצעה של חברת החשמל, שעשויה הייתה למנוע את המשך מדיניות המדידה נטו (באמצעות מונה צריכת חשמל). לפי מדיניות זו, מנגנון החיוב מזכה בעלי גגות סולאריים עבור החשמל שהם מוסיפים לרשת.
לקוחות חברת החשמל בקנטקי שהתקינו מערכות סולאריות להפקת חשמל בבתיהם נהגו לקבל זיכוי בגובה התעריף הקמעונאי המלא עבור עודף חשמל, במקרה בו ייצרו יותר חשמל מאשר צרכו. חוק שנוי במחלוקת משנת 2019, שנחתם על ידי המושל דאז, הרפובליקני מאט בווין, קבע שלקוחות סולאריים חדשים כבר לא יקבלו את המחיר הקמעונאי המלא עבור עודף חשמל וכי חברת החשמל המקומית תצטרך להגיש לנציבות הצעות לשיעורים החדשים.
בעקבות חוק זה הגישה חברת החשמל הצעה שהקטינה את ערך האנרגיה הסולארית המוזרמת בחזרה לרשת לכ-3.5 סנט לקילוואט-שעה (קוט"ש) עבור לקוחות מדידה נטו פרטיים ולכ-3.7 סנט לקוט"ש עבור לקוחות מדידה נטו מסחריים.
הנציבות, גוף מינהלי עם סמכויות מעין חקיקתיות ושיפוטיות, שאחראי לאסדרה של למעלה מ-1,100 שירותים ציבוריים בקנטקי, קבעה שהתעריף החדש יעמוד על כ-9.7 סנט לקוט"ש - כ-12 אחוז מתחת לשיעור הקמעונאי של 11 סנט לקוט"ש. משמעות הדבר היא שלמערכות סולאריות ואמצעים אחרים להפקת אנרגיה מתחדשת אחרים שהותקנו על ידי לקוחות חברת החשמל בקנטקי תהיה עדיין כדאיות כלכלית עבור בעלי בתים רבים, עסקים, רשויות מקומיות ועמותות שרוצים להתקין מערכות כאלה.
שוק הגגות הסולארים ממשיך לצמוח
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (ה-IEA), פירסמה לאחרונה דו"ח עדכון לשנת 2021 לגבי שוק האנרגיה המתחדשת, שבו נאמר כי פיתוח האנרגיה הסולארית ימשיך לשבור שיאים, עם תוספות שנתיות שתגענה ל-162 גיגה וואט עד שנת 2022 - כמעט 50 אחוז יותר מאשר ב-2019, לפני משבר הקורונה העולמי.
שוק הגגות הסולאריים העולמי, שהוערך ב-66.84 מיליארד דולר בשנת 2019, צפוי להתקדם בשיעור גידול שנתי ממוצע (CAGR) של 6.1 אחוזים בין 2020 ל-2027, לפי דוח של חברת המחקר גרנד וויו. הדוח מציין כי "התרחבות הפריסה של אנרגיה מתחדשת לייצור חשמל יחד עם זמינות רבה של אנרגיה סולארית במהלך היום צפויות להניע את צמיחת השוק. השקעה בפאנלים סולאריים על הגג מהווה השקעה בטוחה עבור הצרכנים משתמשי הקצה כנגד תנודות במחירי החשמל". מנגד, צוין בדוח כי "מגפת הקורונה העולמית צפויה לפגוע קשות בשרשרת האספקה של הגגות הסולאריים. עליית מחירי פאנלים סולאריים, סחר בינלאומי תקוע, מחסור באספקת חומרי גלם ויצרנים העומדים בפני מחסור בעובדים הם בין הגורמים הבולטים המשפיעים לרעה על צמיחת השוק".
היתרונות בייצור סולארי מבוזר
לפני הצו שהוציאה הנציבות בקנטקי, לקוחות שהתקינו גגות סולאריים זוכו על כל קוט"ש חשמל סולארי שלא השתמשו בו ונשלח חזרה לרשת. חברת החשמל בקנטקי מכרה את עודפי החשמל הסולארי לשכנים של בעלי הגגות הסולאריים בשיעור הקמעונאי המלא של כ-11 סנט לקוט"ש. כשחברת החשמל העלתה את תעריפי החשמל לאחרונה, היא ניסתה להוריד את תעריף הזיכוי בכמעט שני שליש, כמו גם להוסיף מספר מגבלות וסיבוכים אחרים שהיו הופכים את התקנת הפאנלים הסולאריים בגג לבלתי-כדאית - דבר שעשוי היה להוביל לפגיעה בשוק האנרגיה הסולארית הקטן אך הצומח במהירות במדינה.
הצו שהוציאה הנציבות הוא סימן מבטיח להרחבת משאבי האנרגיה המבוזרים בקנטקי. הנציבות הכירה בהטבות המרובות של ייצור סולארי מבוזר, ואימצה עקרונות ושיטות עבודה מומלצות לקביעת הערך של משאבי אנרגיה מבוזרים כגון גגות סולאריים. הכללת עלות הפחמן, יכולת ייצור, יכולת הולכה, יכולת הפצה והשפעה על אפשרויות תעסוקה, הם בין היתרונות שיש לקחת בחשבון.
"הנציבות מכירה בכך שגגות סולאריים ומתקנים ייצור אחרים עשויים, בשלב כלשהו בעתיד, ליצור אתגרים למערכת, אולם נכון לעכשיו הנציבות רואה הזדמנות להתחיל בתהליכים שישלבו באופן מקיף משאבים סולאריים ואחרים במערכת החשמל ויספקו הטבות משמעותיות ללקוחות", נקבע בצו.
48 אגורות לקוט"ש זה מספיק?
"הצו שניתן בקנטקי הוא חשוב ומהווה צעד נוסף במגמה הגלובלית לעבר ייצור חשמל ירוק יותר", אומר ליאור בן-ארי פינצ'בסקי, מנכ"ל ומייסד חברת פרינרג'י, המתמחה בהקמת מערכות סולאריות לייצור חשמל. "בעולם, כמו גם בישראל, כל קוט"ש חשמל סולארי שחוזר לרשת החשמל הוא בעל יתרונות משמעותיים שיש לקחת בחשבון - נחסכים פגיעה בסביבה והוצאות למערכות הבריאות בעקבות טיפול בנזקי זיהום האוויר - אם משקללים יתרונות אלה בתמחור כל קוט"ש שמוחזר לרשת, אז ברור שהוא צריך להיות גבוה יותר מהשיעור הקמעונאי לצרכן".
"בישראל מקבלים היום 48 אגורות על כל קוט"ש שחוזר לרשת במערכת ביתית, שזה מעט מעל לשיעור הקמעונאי אותו גובה חברת החשמל מהצרכנים, אבל זה לא מספיק כדי לעודד ייצור חשמל סולארי", טוען פינצ'בסקי. "בגרמניה, למשל, משלמים עד פי שלושה מהמחיר הקמעונאי לצרכן עבור כל קוט"ש סולארי שמוחזר לרשת - זאת כדי לעודד ייצור של חשמל סולארי. המצב היה דומה גם בישראל כאשר בתחילת הדרך השיעור עמד על כשני שקלים לקוט"ש".
בעוד הפסיקה בקנטקי מדברת על מדידה נטו, יש לציין כי הרישום להסדרת מונה נטו בישראל הסתיים, אך קיימות כיום חלופות, כמו הסדרה תעריפית, המוצעות על ידי רשות החשמל. פינצ'בסקי מסביר כי "המנגנון הנפוץ היום של הסדרה תעריפית דווקא עדיף על פני זה של מדידה נטו, שהרישום אליו הופסק באוגוסט 2018, במובן זה שהתמורה בגין חשמל סולארי שמוזרם לרשת מתקבלת ישירות לחשבון הבנק של בעל הגג הסולארי ולא בדרך של זיכוי".
ישראל לא עמדה ביעד הביניים שהציבה לעצמה להגיע עד שנת 2020 ל-10 אחוז של ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. "ממוצע הייצור בפועל של חשמל באמצעות אנרגיה סולארית ורוח עמד על כ-6 אחוזים בלבד בשנת 2020", אומר פינצ'בסקי. היעד הבא אותו הציבה הממשלה הוא 30 אחוז חשמל נקי עד לשנת 2030. "בקצב הנוכחי לא נראה כי משרד האנרגיה יעמוד ביעד זה, אם כי חלה מגמת השתפרות בהגברת המודעות לחשמל נקי באמצעות קמפיינים של חברת החשמל, כמו זה האחרון עם להקת ג'יין בורדו".
"מחד, נעשים ניסיונות להגברת המודעות לאנרגיה ירוקה ועידוד ייצור אנרגיה סולארית. מאידך, חברת החשמל שמנהלת את הרשת לא נערכה לכך מבחינה תשתיתית", אומר פינצ'בסקי. "המצב בפריפריה מאתגר יותר מהמרכז - שם קיימים יותר שטחים, אך פחות תעשייה ופחות צרכנים - ולכן צריך לשנע את החשמל ויש לכך עלויות. הדבר יוצר תקיעות בירוקרטית בהשגת אישור חברת החשמל לחיבור המערכת הסולארית לרשת".
רשות החשמל מתחייבת לתשלום בגין החשמל המיוצר למשך 25 שנה ממועד ההתקנה. פינצ'בסקי מסביר כי "השקעה במערכת סולארית מחזירה את עצמה בממוצע תוך 7 שנים, מה שמשאיר עוד 18 שנים עם תשואה שנתית נומינלית שיכולה להגיע ל-20 אחוז, עם סיכון נמוך ואפשרות למימון מלא מצד הבנקים. זו תשואה גבוהה בהשוואה להשקעה סטנדרטית עם סיכון דומה".