שר האוצר המיועד, אביגדור ליברמן, עדיין לא הושבע, אבל תכנית כלכלית כבר יש לו. את ההשראה לתכנית, מתברר, הוא שואב ממי שהיה שר האוצר בשנות השמונים, יצחק מודעי, שהנהיג את התכנית לייצוב המשק לפני 36 שנים, בעת המלחמה באינפלציה התלת ספרתית. אמנם סחרור אינפלציוני אינו אחת מבעיות המשק כרגע, אבל לליברמן יש צרות אחרות, אם אכן ייכנס ללשכת שר האוצר, אליהן התייחס היום.
הקואליציה הנבנית, על פי ליברמן, תתמקד בעיקר בנושאים כלכליים, שכן: "מדינת ישראל כבר שנתיים בלי תקציב. אנחנו רואים את נתוני האבטלה, הגירעון ויחס חוב-תוצר ומבינים שהאתגר הכי גדול שלנו כרגע הוא לשקם את הכלכלה".
כמו כל שר אוצר מיועד, גם ליברמן התייחס לירושה שהוא מקבל מקודמיו: "לקפוץ מיעד הגירעון שהוא עומד על 2.5% ל-11.6% זה דבר בלתי סביר בעליל. החוב של מדינת ישראל כרגע הוא כטריליון שקל, משמע כל אדם במדינה חייב 100,000 ש"ח, ומישהו בסוף משלם".
לא מתכוון להעלות מיסים
אשר לתכניותיו ליום המיוחל שלאחר השבעת הממשלה החדשה, אמר ליברמן: "צריך לייצר כאן זה צמיחה ולהגדיל את התקציב ולא את הגירעון, וכדי להגדיל את התקציב צריך להגיע להידברות. בשעה הראשונה שאתיישב על כיסא שר האוצר, אני ארים טלפון לנגיד בנק ישראל, לנשיא התאחדות התעשיינים וליו"ר ההסתדרות לטובת הידברות בנינו".
אז לאור נתוני החוב הלאומי, האם המיסים יעלו? לפחות על פי ליברמן, התשובה היא לא: "לעלות מיסים זה לא צעד אפקטיבי. להכביד על הקבוצה שעובדת זה לא חכם ולא מספיק. אנחנו נדרשים לבוא עם תכנית כוללת שמטפלת בכל המרכיבים, גם בהכנסות, גם בגבייה וגם בתעסוקה".
התכנית לייצוב כלכלי
התכנית לייצוב כלכלי שהוצגה לציבור בתחילת יולי 1985, נחשבת עד היום לאחת הפעולות הגדולות והמוצלחות של ממשלת ישראל. היא הצליחה לבלום אינפלציה קטסטרופלית (מה שאין היום) ובמקביל להעביר את המשק ממודל ריכוזי למודל חופשי ומשוחרר יותר.
חלק חשוב בתכנית היה צמצום בהוצאות הממשלה והפחתת הוצאות המגזר הציבורי, אך גם השתה של מיסוי גבוה על חברות ועצמאיים, באותו מהלך נחקקו חוק ייסוד התקציב וחוק ההסדרים, הוקפאו המחירים במשק, השקל פוחת לעומת הדולר ונאסר על בנק ישראל להדפיס כסף בכדי לממן את הוצאות הממשלה.
תוצר לוואי של המהלכים ההם היה הכנסת השקל החדש (שווה ערך לאלף שקלים ישנים. שקל "ישן" היה שווה 10 לירות ישראליות).
בהקשר הנוכחי יש לציין כי המהלך התאפשר בזכות סיוע נדיב מהממשל האמריקאי בראשות הנשיא רונלד רייגן, סיוע שאינו אפשרי כיום בוודאי לאור המחיר המדיני שתידרש ישראל לשלם תמורתו, המנוגד לתפיסותיהם של חלק מהשותפים הקואליציוניים העתידיים, ביניהם ליברמן עצמו.