עודף בשטחי תעסוקה, מחסור בחנייה ובעיות התכנון של התיירות

כנס איגוד המתכננים, האירוע השנתי הגדול של המתכננים בישראל, מפגיש מאות אנשים, ובכללם בכירים מהמערכת התכנונית, ראשי רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, נציגי ארגונים חברתיים וסביבתיים, בכירים מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי.

משבר הקורונה - והתובנות הנגזרות ממנו בכל הקשור לתכנון - ליוו את הכנס, שהציג שאלות רלוונטיות העוסקות בצורך לחשב תכנון מחדש, לאור אתגרי העשור השלישי של המאה ה-21.

נושא נוסף שקיבל במה בכנס השנה, היה, תכנון בחברה הערבית בישראל. במסגרת הכנס, הושקה פלטפורמת חשיבה חדשה שתתמקד בסוגיות תכנוניות בחברה הערבית ובחברה הישראלית כמרחב של חיים משותפים.

בין הדוברים המרכזיים בכנס: מתכננות תמי גבריאלי ורחל קטושבסקי, יו"ריות משותפות של איגוד המתכננים בישראל, שאול גולדשטיין, מנכ"ל רט"ג, דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות ועוד.

את הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל פתחה מתכננת דלית זילבר מנכ"לית מנהל התכנון:
זילבר התייחסה לפרסום תזכיר חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 128), ובכלל זה צמצום מוסד ההקלות.
"בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר בכלי התכנוני של הקלות, דבר שהביא לתהליכי רישוי עוקפי תכנון, ללא יכולת להתאים את המרחב הציבורי ואיכות התכנון נפגעה. הליכי ההקלה הובילו להארכה משמעותית של תהליך הרישוי וליצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי".

עוד הוסיפה זילבר כי: "2040, התכנית האסטרטגית שאושרה בממשלה, מציפה את נושא התעסוקה. פרק התעסוקה מצא שיש לנו עודפי שטחי תעסוקה שערורייתיים, אין לי מילה אחרת. מיליונים מיותרים של מטרים של אזורי תעסוקה. 60 מיליון מטרים אושרו במרכז, מתוכם רק 15 מיליון נבנו. אנו מאבדים אותם פעמיים: פעם אחת שלא משתמשים בהם ופעם שנייה שלא בונים אותם היכן שהם באמת יכולים לעזור בראייה מתכללת, לא פר ישוב ורשות. בהקשר זה אנו מודעים לסוגיית הארנונה, מדברים על שינוי גדול שיצטרך להיעשות".

"דבר חשוב נוסף שקרה השנה הוא החלת תקן "בניה ירוקה" על כל הארץ. מבחינתי זה תקן חברתי, השר כבר חתם על התקנות וכעת צריך לראות שהחלת התקן תתממש, זה עדיין לא שם".

"שנת הקורונה לימדה אותנו את יתרונותיו של הזום, גם בשקיפות וגם בשיתוף. העובדה שכל הדיונים ישר שודרו בזום. בדיונים שבעבר השתתפו בהם 45 איש השתתפו כעת 200 איש בזום ורבים נוספים צפו ביוטיוב. זה מאוד משמעותי ואי אפשר לחזור אחורה", מוסיפה זילבר.

במסגרת מושב "תכנון ויישום ביישובי החברה הערבית: האתגר הלאומי הבא" בכנס השנתי של איגוד המתכננים, אמר ראש מועצת בית ג'אן ראדי נגם: "שלא נגיע לכך שהרצח הבא בחברה הערבית יהיה לא על רקע כבוד המשפחה ולא בגלל פשיעה כלכלית, שממנה סובלים כל הישובים הערבים, אלא על חניות, בגלל ויכוח על חניה יתבצע הרצח הבא. צריך לקדם את התכנון במגזר הערבי ולהתחשב בצרכים המיוחדים, כי אחרת זה יוביל עד רצח".

אמיר הלוי מנכ"ל משרד התיירות בכנס איגוד המתכננים בישראל: "התיירות צומחת. אין הרבה ענפים שצמחו כמו התיירות אבל זה מצריך היום חשיבה אחרת. אנו בונים את הנגב והגליל כיעד הבא לתיירות. אבל יש בעיה שלא ניתן לברוח ממנה, בעיית הניהול בלא מעט רשויות מקומיות. אחד האתגרים של הממשלה הבאה צריך להיות דגש על ערים מעורבות. עכו היא דוגמא מעולה. השקענו שם מאות מיליוני שקלים, נמל חדש, פיתוח מלונאי, אולמות האבירים, חאן אל עומדן, שאחרי הרבה שנים רשת גדולה זכתה במכרז שלו, ואז קורה מה שקרה. בלי סדר ובלי אכיפה ובלי משטרה חזקה, אין סיכוי לנצח את המערכות האלו".

הלוי מוסיף: "לא די לתכנן. אנו נופלים בהיבט של הערך תמורת הכסף, וזה קורה בגלל בעיות לא רק של תכנון, אלא כאמור של ניהול ביצוע ותחזוקה. יש בישראל יותר מידי אתרים עם תחזוקה לקויה ושירותים שאינם בסטנדרט בינלאומי. אני סבור שהכל שאלה של ניהול. בנתב"ג למשל התגברנו על כך והשירותים לתייר ברמה גבוהה. צריך להשקיע בתחזוקה ולהתמקד בטיפוח ולא רק בפיתוח".

"השקענו מאות מיליוני שקלים בטבריה ובנצרת, ולא רואים אותם. יש רשויות שאין להן את הידע ואין את הכוח לבצע. עצרתי העברת מיליוני שקלים לרשויות, שאין בהן גורם מקצועי שיכול לנהל את זה. אי אפשר לבנות ואז לעזוב את התחזוקה. בקשר לתכנון אני אומר שצריך לתכנן באופן שימנע וונדליזם, צריך לתכנן שירותים שניתן לשמור אותם נקיים. כואב הלב לראות עשרות רשויות שקיבלו תקציבי עתק ולא רואים את זה. דוגמא נוספת היא בים המלח, שם עצרנו תקציבים והקפאנו פרויקטים עד שהרשות התחייבה לתחזק והצלחנו להשיג תוצאות מצוינות", מרחיב הלוי.

"במשרד התיירות יש כ-300 מיליון שקלים לפיתוח בתי מלון ואמצעי לינה ואנו מנסים היום לחשוב על הדברים אחרת מבעבר, כמו על ציפוף. באופן היסטורי, משרד התיירות לא מתקצב בניית מלונות בתל אביב", משתף הלוי ומוסיף: "לאחרונה היה לנו מאבק קשה עם אגף התקציבים, כשהבנו את רמת הביקושים והתעקשנו לתמרץ את היזמים להסבות מבנים בעיר. אני שמח לבשר שבפעם הראשונה השקענו בלינה בת"א. החרגנו את ת"א רק להסבות עקב הביקושים הגבוהים וההיצע המוגבל. הכרנו בכך שהתיירות הולכת להיות תיירות עירונית ושעתודות קרקע לא קיימות. מתוך 20 מיליון שקלים כבר קמו עשרות פרויקטים: מלוניות, הוסטלים ואפילו קמפינג בת"א. בכל הארץ תמרצנו תיירות עממית עם 33 אחוזים מענק במקום 20 אחוזים שניתנים למלונות".

"אנחנו הופכים אזורי תעשייה כמו רובע הבשמים במצפה רמון, לאזורי תיירות. הדבר הבא זה קריית שמונה: כיום באזור הזה חסרים גם פתרונות תחבורתיים. אנו רוצים לפתח את הגליל כמנוע לתיירות צליינית, אבל אי אפשר לדבר על מספרים ללא פתרונות תחבורתיים", מסכם הלוי בנחישות.

הלוי מרחיב גם על בעיית התחבורה בעיר הבירה: "בירושלים, לכנסיית הקבר אי אפשר להביא עוד תיירים ללא הרכבל שקידמנו את תכנונו. טרם הקורונה, בזמן שיאי התיירות, העיר העתיקה הייתה מפוצצת באוטובוסים עם זיהום אוויר קטסטרופלי. היה מצב של "אובר טוריזם". ממאה קמ"ש ירדנו לאפס. אני מקווה שכל הפעולות והמהלכים שאנחנו עושים בימים אלה יחזירו את התיירים לישראל מהר ככל האפשר".

מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, שהשתתף בכנס ולקח חלק בפאנל שעסק בתכנון ופיתוח תיירות במרחבים הפתוחים בישראל, התייחס לחזון בן גוריון ולדרך בה נדרשת רשות הטבע והגנים עם התיירים הנכנסים והמקומיים על מנת לחבר אותם לטבע הישראלי ולגרום לכך שימשיכו לטייל:

"אנו רוצים להביא את האדם להכיר את הטבע מבלי לפגוע בו. אנחנו ברשות אחראים על הערכים טבע, נוף מורשת, ומכירים את החשיבות של התיירות בישראל, אבל חייבים לשמור על הערך עצמו ועל הצרכים של הטבע, אחרת, מה המשמעות של דור שיגדל כאן בלי חיות בר שיעלמו בגלל פיתוח שפוגע בהם? אנחנו נדרשים לעדכן את חזון בן גוריון, הנגב יפותח אבל חובה לשמור עליו כנגב ולא כמתחם אורבני".