"אם הממשלה רוצה להילחם ביוקר המחייה, צריך לקצץ בתקציבי המשרדים"

שנת 2021 נפתחה בסימן חיובי עבור רשת רמי לוי - הרווח הנקי זינק ביותר מ-60% וזאת בהמשך לשנת 2020, שנת הקורונה, שהביאה עמה רווחי שיא. במקביל, לפי נתוני משרד הכלכלה, הרשת שומרת על רמת המחירים הנמוכה ביותר שניתן למצוא היום.

בינתיים, הרשת ממשיכה להתרחב והשבוע נפתח סניף חדש ברחוב החשמונאים בתל אביב. פגשתי את לוי במרכז הלוגיסטי החדש של הרשת במודיעין, שם גם נמצאים המשרדים של החברה. הלו"ז שלו עמוס בפגישות, חלקן לא מתוכננות. לוי עושה רושם של איש פתוח, עממי, המדבר בגובה העיניים ויש לכך השפעה חיובית שניכרת בעיני מי שמגיע לבקרו.

העובדים מדברים עליו בהתלהבות, הספקים ובהם לא מעט חקלאים מרגישים בנוח להגיע אליו גם ללא הזמנה מוקדמת. לוי, שעדיין מסתובב עם מכשיר נוקיה ישן ללא גישה לאינטרנט, לא נרתע ממעמדו ומהאימפריה העצומה שבנה בשתי ידיו - "יצרתי 8,000 מקמות עבודה", הוא אומר בגאווה.

למרות שכמה חברות הודיעו לאחרונה על העלאת מחירים צפויה, בשלב זה לא ניכר מאמץ כלשהו מצד הממשלה לעצור את גל ההתייקרויות או באופן כללי להילחם ביוקר המחייה. רמי לוי, מגדיר את עצמו כאיש שנלחם ביוקר המחייה בישראל ובינתיים יש לומר, מצליח לא רע. יש לו כמה עצות לממשלה שתקום ואולי לפוליטיקאים כדאי באמת להקשיב לו.

- מחירי המזון בישראל הרבה יותר יקרים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. איפה הכישלון?

"אני אגיד לך איפה הכישלון. אם אנחנו מסתכלים על מדינות ה-OECD, כאן יותר יקר ב-30-40%. אם נשווה את הרווח הגולמי של הרשתות בין ישראל לבין המדינות האלה, ההפרש עומד על בין 0.5-1%. איפה מסתתרים 30% הנוספים? יש כאן רגולציה במדינה הזאת, יש מסים, יש מכסים, יש כשרות. הרשתות כאן קונות מוצרים במחירים יותר יקרים, כי כל הדברים האלה מייקרים".

- אולי גם ללובי החקלאי יש כאן השפעה?

"לארגוני החקלאים יש בסופו של דבר מטרה מסוימת - לתמוך בחקלאים.
לחקלאים צריך לעזור, אבל מי שצריך לעזור להם זה לא הצרכן. מי שצריך לעזור לחקלאים, זאת המדינה. המדינה צריכה לתקצב אותם כדי שיגיעו למצב שהתשומות של הגידול החקלאי יהיו דומות לאלו שיש באירופה, ואז צריך לפתוח את השוק לתחרות הוגנת. המדינה צריכה להביא את החקלאי למצב שהעלויות שלו יהיו הרבה יותר נמוכות (מים, כח אדם וכדו'). ברגע שזה יקרה, המחירים יירדו פה בעשרות אחוזים".

- מה הממשלה צריכה לעשות כדי לטפל ביוקר המחיה?

"אם באמת רוצים לטפל ביוקר המחיה ואם באמת רוצים להוריד פה מכסים ולייצר תחרות, צריך לעשות את הדבר הבא: תקציבי משרדי הממשלה מנופחים היום ב-10-30% יותר ממה שהם צריכים להיות, צריך לבדוק לעומק כל משרד ומשרד ולצמצם את התקציבים שלהם בהתאם, ואת הכסף הזה ניתן יהיה להפנות לטיפול ביוקר המחייה. הבעיה היא שהפוליטיקאים לא מבינים את זה, כל אחד רוצה לקבל תקציב כמה שיותר גבוה למשרד שלו והם לא מנתחים בכלל לאן הולך התקציב.

אפשר לומר שבחינוך, בריאות וביטחון יהיה קשה לצמצם, אבל כן יש כאן הרבה משרדים שאפשר לחסוך שם הרבה כסף".

- איך אתה מצליח להישאר הכי זול לאורך זמן וגם להצליח לגרוף רווחים יפים? רשתות אחרות חמדניות מדי?

"אם אנחנו מסתכלים על מאזנים של המתחרים שלי שעובדים על רווח תפעולי של 8%, אנחנו עובדים על רווח תפעולי של 4%, האסטרטגיה שלי היא למכור הרבה להרוויח קצת פחות ולאפשר לאלה שאין להם לקנות. אני משרת את כל סוגי האוכלוסייה. אני תמיד רוצה לתת את המחיר הזול ביותר, ושזה לא יבוא על חשבון האיכות. זה מה שאני עושה לאורך כל הדרך - נלחם מול הספקים על מנת לקבל מבצעים יותר מעמיקים, מחירים יותר זולים. וכאשר זה מצליח, הרשת מעבירה את כל הירידה לצרכן".

- לא מעט יבואנים ויצרנים הודיעו בימים האחרונים שהם מעלים או שוקלים להעלאות מחירים. יש תחושה שלפחות חלקם מנצלים את העלייה בביקושים שחלה מאז סיום הקורונה. אנשים קונים עכשיו יותר.

"אנחנו עוד לא קיבלנו מחירונים מעודכנים. עלית עוד לא דיברה איתנו בכלל על העלאת המחירים. אותו דבר לגבי חיתולי פמפרס. שקודם יודיעו לנו. ובכל מקרה, אנחנו נבחן כל דבר לגופו ולא הולכים להעלות כל כך מהר את המחירים לצרכן. אם יש ספק שאין לו בררה והחומר גלם עלה לו עד השמיים, נבחן כל דבר לגופו".

- אז התקשורת אולי מנפחת את מימדי התופעה?

"התקשורת עושה עבודת קודש ועשתה עבודת קודש. בזכות התקשורת מאז המחאה החברתית, הרבה אנשים שפעם היו מעלים מחירים, לא מעלים. אם ניקח לדוגמא, את עלית שאמרה שהיא שוקלת העלאת המחירים, זה נעשה בגלל שהיא חברה ציבורית והרווח הגולמי שלה בתחום הקפה ירד בגלל עליית מחיר הקפה בעולם, אז הם כותבים את זה בשביל המשקיעים שהרווח הגולמי ירד ואם הם ייראו שתמשך העלייה של מחירי חומרי הגלם אז הם ישקלו את הנושא. ככה אני חושב. אבל בין זה לבין כל הרעש שעשו וכולם כתבו שיש עליות מחירים יש הבדל.

בסוף, הכוח הוא בידיים של הצרכן. הצרכן יש לו גיוון מאוד רחב על המדף - יש לו 10 סוגי שמפו, 10 סוגי קפה. מה שבאמת הבעיה שלנו כרגע - הם מחירי הפירות והירקות, בעונה הזאת הם היו אמורים להיות חצי מהמחיר של היום. הצרכן לא חייב לקנות ולהתמקד במוצר מסוים. יש גיוון רחב. אם אתה רואה שמוצר מסוים הוא יותר יקר, תפנה למוצר אחר. אם זה המותג הפרטי, למשל, שבמחיר הוא הרבה יותר זול ובאיכות לא פחות טובה. הצרכן צריך להיות יותר חכם. צריך להבין שהכוח הוא בידיים שלו, אם הוא לא יקנה, המחיר יירד בסופו של דבר".


- האם המחאה החברתית תחזור?

"מה שקורה היום, לעומת מה שהיה לפני המחאה החברתית, זה שמים וארץ. היו פה שתי רשתות גדולות - שופרסל ומגה - שהיו באות ליצרן ודורשות הנחה, היצרן היה אומר אין בעיה ומוציא מחירון חדש, הרשת והיצרן היו מתחלקים ביניהם ברווחים. וככה זה נעשה שנים. כל חצי שנה היה יוצא מחירון.

מאז המחאה החברתית, התקשורת התחילה לסקר את כל עליות המחירים, אז כולם נסוגו לאחור, בין אם זה הרשתות הגדולות או היצרנים. היום הספק לא כל כך ימהר להעלות מחיר, אנחנו גם לא נסכים כל כך מהר שיעלה מחירים. היצרן לא יכול להעלות מחירים כל שלושה חודשים כמו שהוא עשה לפני המחאה החברתית".

- בוא נדבר קצת על תחומים נוספים.. ישראייר - האם בכוונתך לשבור את מחירי הטיסות כמו שעשית למחירי המזון?

"הכוונה שלי היא לעשות סינרגיה בין הרשת לישראייר. הרעיון שלי זה לא רק טיסה. בטיסות יש כבר תחרות מאסיבית. הרעיון שלי הוא לאפשר הנחה בטיסות ללקוחות שלי - לבנות חבילות של נופש שיהיו מאוד זולות כי אנחנו נעשה שיתופי פעולה עם בתי מלון בעולם.

נבנה חבילות זולות יותר ממה שניתן כרגע למצוא. נעשה גם מבצעים משולבים - למשל, תקנה ברשת, קבל נקודות והנחה על הטיסה. בכך נוכל לעזור לאותו בן אדם שרוצה לצאת לנופש ואין לו הרבה כסף, שיוכל גם לצאת לנופש, לכל מיני אתרים שווים וטובים.

יש לנו גם כוונות נוספות לגבי ישראייר - אנחנו מייבאים חלק מהדברים בטיסה מאירופה, אנחנו בוחנים כעת עם עוד יבואנים אפשרות לפתוח ערוץ טיסות סחר של הובלות, למשל של דגים, ובכך להוריד את המחירים של המוצרים המיובאים".

- יש איזשהו דיסוננס בין מי שנלחם ביוקר המחייה לבין האיש שבנה כאן אימפריה שקרויה על שמו למטרת רווח. לא מרגיש לך ככה?

אני מרגיש שאני נלחמתי וממשיך להילחם ביוקר המחייה מצד אחד, ומצד שני יצרתי 8,000 מקומות עבודה. זאת הדרך שלי, וזה מה שאני עושה".

- אפרופו, העובדים, האם היה קושי לגייס עובדים בתקופה האחרונה בשל מדיניות החל"ת?

"ברור. יש מחסור בעובדים. מעבר לכך, הבעיה שלנו במדינה היא שפיריון העובדה הוא מאוד נמוך. שלושה עובדים עושים עבודה של שני עובדים. הפריון במדינת ישראל במיוחד בתחום מתן השירות הוא בין הנמוכים בעולם, ובמצב הזה העובדים עצמם מפסידים.

אני אסביר. אם למשל, יש לי תקציב של 100 אלף שקל למחלקת פירות וירקות, ובמקום להביא 7 עובדים, שיעשו את העבודה שלהם כמו שצריך אני צריך לגייס 10 שיעשו את אותה העבודה, זה אומר שגם השכר פר עובד יהיה נמוך יותר. אם הפיריון ישתפר העובדים ירוויחו יותר".

- יש הרבה קרובי המשפחה שלך שעובדים אצלך...

"קודם כל, אני מרגיש שכל העובדים שלי בשבילי הם משפחה. אבל אין לי 8,000 קרובי משפחה. מי שעובד אצלי מהמשפחה צריך להבין דבר אחד, הוא צריך להוות דוגמא, הוא צריך להיות יותר טוב ולהשקיע יותר משאר העובדים. העובדים שהם קרובי המשפחה שלי מבינים את זה, כי זה מה שאני מטיף להם כל הזמן".

- מה התובנות העסקיות שאתם לוקחים אתכם מתקופת הקורונה?

"תקופת הקורונה הכפילה את היקף המכירות באונליין. אנחנו צפינו שהמספרים שאנחנו רואים היום יגיעו רק בעוד שנה וחצי-שנתיים. המספרים של אונליין לא ירדו לאחר פתיחת המשק. אם לפני הקורונה, היינו 5% מהמחזור באונליין, היום אנחנו ב12%.

מי שהזמין קניות באינטרנט בתקופת הקורונה, ממשיך לקנות באינטרנט וגם בחנויות הפיזיות. בתקופה האחרונה אנחנו רואים עלייה גם באונליין וגם בחנויות".

- מה בנוגע לקופות האוטומטיות, האם זה העתיד?

"הכנסנו קופות אוטומטיות ברוב הסניפים בין היתר כי יש מחסור בעובדים. אני הייתי רוצה שתהיה קופאית ולא קופה אוטומטית. לצערי הרב, יש בזה הרבה טעויות. אני לא אגיד מעילות, נקרא לזה טעויות של הצרכנים. הרוב המכריע של הלקוחות הם ישרים, יש אחוז קטן שמדי פעם יש טעות בחשבון אז יש בקרה גם על זה".

...