היציאה ממשבר הקורונה תלווה באינפלציה קלה

הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, מעדכנת כלפי מעלה את תחזית האינפלציה לשנת 2021, קצב עליית המחירים במהלך שנת 2021 יעמוד על 2.2%. "בשנה הקרובה אנו צפויים לראות עלייה באינפלציה בשל התאוששות המשק, עלייה בצריכה הפרטית הנובעת בחלקה מגידול בחסכונות הפרטיים ועלייה במחירי האנרגיה", נכתב בסקירתה שמתפרסמת היום.

בישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות בעולם, הציפיות לאינפלציה עלו מתחילת השנה - הציפיות הנגזרות משוק ההון עומדות על 1.7% לטווח של 10 שנים, נתון המגלם שינוי בציפיות לעומת החודשים האחרונים אך עדיין מתחת לאמצע טווח היעד של 2%.

בזכות הירידה בתחלואה בישראל, המגבלות על פעילות המשק הוסרו מוקדם יותר בהשוואה למרבית המדינות המפותחות. בשל כך, הכלכלנית הראשית מעריכה כי "המגמות שצפויות להביא להתייקרויות בעולם, יחלו בישראל מוקדם יותר, כגון צריכה מוגברת בעקבות ביקושים כבושים". לדוגמה, המחירים בחלק מענפי הפנאי והאירוח עשויים להתייקר בעקבות העלייה החדה בביקושים.

"יתכן כי חלק מהעסקים שנפגעו מתקופת הסגרים ירצו להעלות מחירים ולפצות על אבדן ההכנסות. כמו כן, לחצי המחירים הצפויים מחו"ל ימשיכו להשפיע על האינפלציה בישראל ויבואו לידי ביטוי במחירי היבוא", נכתב בסקירה.

למרות ייסוף השקל במהלך שנת 2020 (בכ-5%) העלייה במחירי הסחורות בעולם מיובאת גם לישראל, כפי שבא לידי ביטוי בסעיפי הריהוט והציוד לבית, מחירי הדלק ובמדד מחירי התשומות בענף החקלאות. "האינפלציה המיובאת" בשילוב התחזקות הביקושים בישראל צפויים לתמוך בעלייה מסוימת באינפלציה בטווח הקצר, מוסבר בסקירה.

בשנת 2022 צופים במשרד האוצר שההשפעות הזמניות יתמתנו לצד שיעורי האבטלה, הסיוע הממשלתי וייסוף השקל, ובמהלך שנת 2022 קצב האינפלציה יעמוד על 1.5%.

גרינברג מעריכה כי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לעליית ציפיות האינפלציה בטווח הקצר בישראל ובעולם הוא הגידול הניכר בחיסכון משקי הבית בשנת 2020 וזאת לאור המגבלות שצמצמו את אפשרויות ההוצאה, הסיוע הכלכלי למשקי הבית ולעסקים וחוסר הוודאות לגבי ההכנסה העתידית. עם הסרת המגבלות והפחתת אי הוודאות, הצריכה הפרטית גדלה במהירות וגורמת בכך לעליית מחירים.

הסיבה הנוספת לעליית הציפיות לאינפלציה בטווח הקצר הינה התייקרות בעלויות ההובלה של הסחורות. כמו כן, מאז שיא המשבר ועל רקע ההתאוששות בכלכלת סין, מתרחשת עליית מחירים ברוב סוגי הסחורות כאשר אחת הסיבות לכך הן השקעות בסחורות כגידור אפשרי לאינפלציה. בנוסף, מחירי הנפט עלו נוכח צמצום יזום של הייצור וגידול הדרגתי בביקושים.

היבט נוסף אליו מתייחסת הכלכלנית הראשית בסקירתה הוא ההתאוששות המהירה בשוק המניות. גרינברג מזהירה כי התחממות יתר של הכלכלה והאינפלציה בעולם עשויות בשלב כלשהו לגרום לעליית הריבית, מה שעלול לפגוע במשקיעים בשוק המניות.
עם זאת, בסקירה צוין כי לא מדובר בתרחיש המרכזי, אלא בתרחיש פסימי עם הסתברות נמוכה יותר.

"לעומת המשברים הקודמים, ההתאוששות המהירה בשוק המניות, הירידה המתונה יחסית שקדמה לכך, ושווין הגבוה של חברות הנסחרות בבורסות (בפרט חברות הטכנולוגיה) מתבססים בחלקם על הציפייה שהריביות יוותרו בשיעור נמוך לאורך זמן. ציפייה זו תומכת במחירי הנכסים בעולם וחושפת אותם לסיכונים. בתרחיש שאינו שכיח, עלייה תלולה בתשואות, אם תתרחש, עשויה לפגוע בהערכות השווי של חברות טכנולוגיה ובביטחון המשקיעים בחברות צמיחה", נכתב.