וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם האינפלציה היא אכן מתונה או זמנית?

ערן פלג, מנהל השקעות ראשי, Clarity Capital

עודכן לאחרונה: 6.6.2021 / 16:16

ההסבר לפיו האינפלציה שאנו רואים היא תיקון לשנת הקורונה, אינו מספק כשרואים את עליית המחירים. האם עלינו להאמין לקמפיין ההרגעה?

לאחר שנים רבות בהן היה הנושא רדום, חזרו השווקים הפיננסיים לעסוק בשאלת האינפלציה. הנתון שהפתיע רבים היה מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש אפריל, שזינק ב-4.2% לעומת השנה הקודמת. ברבעון הראשון של 2020, העולם נכנס לסגר רחב, שהביא עמו גם ירידת מחירים.

על כן, צפוי היה כי בהשוואה למדד הבסיס הנמוך תירשם עתה קפיצה בשיעור האינפלציה. אך ההסבר המתמטי הזה אינו מספק הסבר מלא לעליית המחירים שנרשמה. מדד המחירים עלה מעל ומעבר לצפיות. זו היתה ההפתעה הגדולה ביותר בנתוני האינפלציה מזה זמן רב.

מאז פרסום הנתונים, יצא הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, בקמפיין הרגעה: מדובר בעלייה זמנית בלבד בשיעור האינפלציה, ועל כן, אין למשקיעים סיבה לדאגה. לטענה זו הצטרפו גם אחרים - בעיקר בנקים ובתי השקעות גדולים הנהנים מהסתופפות נעימה בחיק הקונצנזוס הרגוע.

האמת היא שהפד האמריקאי לא באמת יודע אם מדובר בעלייה זמנית בלבד או במגמה משמעותית יותר. אף אחד לא יודע. הנסיבות המיוחדות בהן אנו מצויים - התאוששות מהירה בביקושים, הכוללת גם היבט של ביקושים כבושים (כלומר, ביקושים רדומים המתפרצים לאחר תקופת המתנה), התארגנות מחדש של עסקים תוך נסיונות לשחרר 'צווארי בקבוק' בתהליכי הייצור והתובלה, והתערבות ישירה של ממשלות בהכנסה הפנויה של האזרחים דרך מענקים, וכדומה, מייצרות מצב שבו קשה מאוד בעת הזו לפרש את הנתונים הכלכליים המתפרסמים.

ילדה קטנה עומדת בסופר מול דוכני הירקות, ומריחה עגבניות כדי לבחור מהן. ShutterStock
עליית מחירים. האם מדובר בתופעה זמנית?/ShutterStock

הפעם נחווה גם עלייה במחירים

לאחר שבמשך שנים ארוכות התרגלנו לאינפלציה מאוד נמוכה עד אפסית, נראה כי למשקיעים קל לקבל את המסר המרגיע של הבנק המרכזי. אלו יטענו כי תנאי הרקע לא באמת השתנו (תחרות גלובלית, שקיפות במחירים, וכו') וכי כל הדפסות הכסף של השנים האחרונות, באמצעות תכניות ההרחבה הכמותית של הבנקים המרכזיים, לא הביאו לאינפלציה. אז מדוע שתיווצר אינפלציה דווקא עכשיו?

אני סבור כי זו טעות. המדיניות המוניטרית המרחיבה, דרך ההקלות הכמותיות, כן הביאו לאינפלציה - אך בשונה מאינפלציה רגילה, זו התבטאה בעלייה מתמשכת במחירי הנכסים הפיננסיים בלבד. לעומת זאת, עתה, כאשר מדיניות פיסקלית ממשלתית אגרסיבית משולבת במדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנקים המרכזיים, והיא כוללת גם העברות כספיות ישירות לאזרחים, צרכני המוצרים והשירותים, הרי שיש סיכוי גבוה יותר כי הפעם נחווה גם עלייה במחיריהם.

הדבר נכון כבר לגבי מחירי חומרי הגלם - ראו הזינוק במחירי הסחורות והקפיצות האחרונות במדדי המחירים ליצרן (6.2% ו-6.8% בארה"ב ובסין, בהתאמה). מי שעוקב אחר שינויי המחירים המוגמרים בשטח יכול להתרשם כי במקומות רבים גם אלו מתחילים לטפס.

ערן פלג, מנהל השקעות ראשי קלריטי קפיטל. אריק סולטן,
ערן פלג, מנהל השקעות ראשי, Clarity Capital/אריק סולטן

לבחון הגבלת סיכוני הריבית בתיק אגרות החוב

בכל מקרה, בינתיים, המשקיעים נותנים קרדיט לבנק המרכזי או שפשוט מחכים לראות מה יהיה. רק בעוד מספר חודשים, נגלה אם העלייה ברמת האינפלציה היתה באמת זמנית. אם אז יתברר כי משהו השתנה - ושעברנו לסביבת אינפלציה גבוהה יותר, הרי שהשווקים לא ישארו אדישים.

באופן שבו מתומחרים כיום נכסים פיננסיים רבים, כאשר הדבר בולט במיוחד באפיק אגרות-החוב, אין מקום רב לעלייה בתמחור האינפלציה. אגרת ממשלתית אמריקאית לעשר שנים נסחרת כיום בתשואה-לפדיון של 1.6% (זוהי תשואה-לפדיון נומינלית. אין הצמדה למדד המחירים). מה יקרה אם יתברר, לדוגמא, כי סביבת האינפלציה הנה כעת 3%, ולא הרמה האפסית אליה התרגלנו בשנים האחרונות?

כאמור, איננו יודעים אם העלייה באינפלציה היא זמנית או לאוו. מה שכן, ההסתברות של תסריט של עלייה מתמשכת במחירים הנה גבוהה משהיתה בשנים האחרונות.

ישנן פעולות שונות אותן ניתן לבצע כדי למצב את תיק הנכסים הפיננסיים לסביבה של אינפלציה. מספר כיוונים כלליים: עדיף להיות חשופים לנכסים מוטי-צמיחה או לכאלו המייצרים תזרימי מזומנים הצמודים במידה מסוימת למדדי המחירים.

לעומת זאת, רצוי להגביל את החשיפה לנכסים מוטי-ריבית נומינליים (שאינם צמודי-מדד). לדוגמא, נכסי נדל"ן ותשתיות אשר תזרימי המזומנים שלהם נוטים להיות צמודים לאינפלציה יכולים להיות אפיק השקעה אלטרנטיביים/פרטיים מעניינים. בתוך ההקצאה המנייתית, הסיכונים האינפלציוניים יכולים, לעיתים, לתת יתרון מסוים למניות ערך על פני מניות צמיחה.

כמו כן, חשיפה למחירי הסחורות יכולה לשמש הגנה מפני עלייה במחיריהן. מנגד, רצוי לבחון הגבלת סיכוני הריבית בתיק אגרות-החוב על-ידי המנעות מאגרות-חוב לטווחים ארוכים מדי (אגרות-חוב צמודות-מדד לא תעזורנה במיוחד כי הן כבר נסחרות בתשואות-לפדיון אפסיות או אף שליליות, המבטיחות הפסד ריאלי על ההשקעה למחזיקים לפדיון).

לא תמיד מה שהיה הוא שיהיה. לעיתים, כאשר מפת הסיכונים מתחלפת או משתנה, אין מנוס מלהחליף דיסקט.

האמור אינו מהווה המלצת השקעה. על כל משקיע להיוועץ באנשי מקצוע מתאימים ביחס לאפיקי ההשקעה המומלצים לו על פי נסיבותיו האישיות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully