בעקבות החלטת הג'י-7 ענקיות הטכנולוגיה יאלצו לשקול מחדש את מיקומן גם בישראל. אך האם קביעת שיעור מס חברות גלובלי מינימלי של 15% ישפיע על ישראל?
אחרי שנים של דיונים, שרי האוצר של הג'י-7 הגיעו להסכם היסטורי לגבי רפורמה במערכת המיסוי הגלובלית. ארצות הברית, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה, הודיעו אמש כי הן תומכות בקביעת שיעור מס חברות גלובלי מינימלי של 15%, ובכך מדינות הג'י-7 אימצו את יוזמת ממשל קלינטון.
בכוונת שבע המדינות המתועשות הגדולות בעולם לנקוט צעדים שיבטיחו כי מיסים ישולמו במדינות שבהן התאגידים פועלים. מטרת ההסכם פורץ הוא להביא לסגירת פרצות שאפשרו לכמה מהתאגידים הגדולים בעולם לחמוק מתשלום מס.
למשל, ליכטנשטיין, שאף על פי היותה מדינה זעירה וכמעט אין חברות שפועלים בה ממש, ישנן חברות רבות הרשומות בה כדי שיחולו עליהם חוקים מקילים בתשלום מס, וכך היא למעשה הפכה למקלט מס. תופעה זו מביאה לכך שמדינות האם של החברות הגדולות אינן מקבלות את הנתח הראוי להן מרווחי החברה, ואותה מנסות המדינות המובילות לעצור.
טוב או רע לישראל?
נשאלת השאלה, איך ההסכם ההיסטורי ישפיע על ישראל, על הסטארטאפ ניישן? שכן, ישראל ידועה כאומת הסטארט אפ לא בכדי, היא ניצבת במקום הראשון בעולם בהוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כשיעור מהתמ"ג, משקל המגזר העסקי בפעילות המו"פ בישראל, כ-86%, הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, והוא משקף את ההצלחה במגזר הפרטי.
ישראל אף ממוקמת במקום השלישי במדד החדשנות של הפורום הכלכלי העולמי, המשקלל פרמטרים כגון איכות מוסדות המחקר המדעי, הוצאות על מו"פ במגזר העסקי, שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, היצע מדענים ומהנדסים ומספר פטנטים ביחס לגודל האוכלוסייה.
מחד, הקלות המס שניתנו לענקיות הטכנולוגיה בישראל גרמו להאצת השוק כאן ופיתוחו, ובמידה רבה סייעו לישראל לקבל את התואר אומת הסטארט אפ. מאידך, הקושי המרכזי שנשמע שוב ושוב בקרב סטארטאפים צעירים, בו אני נתקלת הוא הקושי בגיוס עובדים איכותיים. דבר שמעכב צמיחת חברות חדשות כאן.
עד כה, מתכנתים, מפתחים, אנשי מוצר, ובעלי תפקידים טכנולוגים נוספים, באופן טבעי היו נמשכים למשרות יוקרתיות בקרב חברות ההייטק הבינלאומיות שיושבות בישראל. חברות אלו, אשר זכו להקלות מס משמעותיות מצד הממשלה, הקימו כאן מרכזי ענק שמשכו את העובדים הטובים ביותר בשוק.
בעקבות החלטת הג'י-7 המאזן עלול להשתנות. עקב צמצום המשרות ונוכח היוזמה המתגבשת, ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות יאלצו לשקול מחדש את מיקומן הגיאוגרפי, וטאלנטים בתחום יידרשו לעבוד גם בסטארטאפים ישראלים בתחילת דרכם בעקבות המעבר הצפוי.
נוכחות תאגידים בינ"ל משפרת את סיכויי הסטרטאפים המקומיים
במהלך העשורים האחרונים, למעלה מ-300 תאגידים רב-לאומיים הפועלים בחזית הטכנולוגיה בחרו להקים מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, וחלקם אף מפעילים מספר מרכזים בתחומים שונים.
התאגידים הרב לאומיים, במרבית המקרים, מעלים את סיכויי הסטארטאפים החדשים בישראל לקום, לצמוח, לסרב למכור את החברה מוקדם מדי וכך להגיע להיקפי פעילות מרשימים. הם מוסיפים בשלות ניהולית ליזם הישראלי.
זאת יחד עם כך שכיום, הגיל הממוצע של היזם הישראלי נושק ל-40, מה שבעשורים האחרונים היה נמוך בהרבה. היזמים אף מגיעים עם בשלות אישית, מקצועית וניהולית גדולה יותר מבעבר.
שרונה פרטנרס עושה מאמצים גדולים להביא חברות בינלאומית לישראל, בין היתר, כדי להביא לפריחה כלכלית. התפיסה שלי היא שככל שיותר חברות ישראליות ובינלאומיות יקימו את משרדיהם בישראל, נצליח להרחיב את מעגל העבודה בישראל ואף להביא לשגשוג כלכלי. לאורך השנים, חברות רב-לאומיות המפעילות מרכז מחקר ופיתוח בישראל רכשו מעל 100 חברות ישראליות וזוהי מגמה שלא נרצה לעצור.
המאמר נכתב ע"י תות שני, שותפה מנהלת בקבוצת שרונה פרטנרס.
קבוצת שרונה פרטנרס כוללת ארבע פעילויות עיקריות:
שרונה ונצרס קרן הון סיכון שמשקיעה בסטארטאפים בשלב ה seed
שרונה ספייס מפעילה סביבות עבודה משותפת
אתר החדשות והמדיה הטכנולוגית גיקטיים
אקסלרטור שבו תוכניות שונות להאצת סטארטאפים
לקבוצה יש עשרות עובדים בישראל
