אפשר היה לצפות כי עמוק אל תוך העשור הרביעי מאז החלה העלייה מאתיופיה, ישתלבו ישראלים יוצאי אתיופיה בכל רבדי התעסוקה במשק. אלא שהמספרים מלמדים אחרת, כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס לגיוון תעסוקתי שערכה עמותת "עולים ביחד".
הכנס התמקד באתגרים שניצבים בפני יוצאי אתיופיה בשוק התעסוקה, בעיקר לאור התאוששות המשק ממגיפת הקורונה, שפגעה בעיקר בפרנסתם של עובדים לא מקצועיים הנמנים על השכבות החלשות, ביניהם רבים מהישראלים יוצאי אתיופיה.
גנט דסה מנכ"לית עמותת "עולים ביחד" הפועלת לשינוי תפיסות ועמדות של מעסיקים, מנהלים בכירים במשק וכלי התקשורת ביחס ליוצאי אתיופיה: "הקורונה הציפה בפנינו שאלות מהותיות הנוגעות לתעסוקה ומקומה של טכנולוגיה ביחס לעובדים שאינם אקדמאיים. מעל למיליון מובטלים ניצבו בפני בעיה אמיתית של מחסור במשרות, אבל עבור ישראלים יוצאי אתיופיה משבר התעסוקה הוא כפול, אנחנו צריכים להתמודד עם אותן בעיות שהיו לפני הקורונה, כמו פערי שכר, אפליה וייצוג ובנוסף להתמודד עם אתגרי עולם הפוסט קורונה".
"שכרם של ישראלים יוצאי אתיופיה נמוך משמעותית מהממוצע"
עוד משתפת דסה: "הפערים רק גדלו ואי השיוויון הרקיע, שכרם של ישראלים יוצאי אתיופיה נותר נמוך משמעותית מהממוצע ולכן החלטנו יחד עם שותפים לדרך לערוך שיתוף פעולה שיאפשר לפתור לפחות את חלק מהבעיות ולשבור את החסמים העיקריים".
דסה מרחיבה: "האפליה הגורפת בשוק התעסוקה מונעת מרבים להתפרנס בכבוד ומאפשרת קיבעון מחשבתי. רק 2% מבין ישראלים ממוצא אתיופי מועסקים במשרות ניהול. מפת תעסוקה זו טומנת בתוכה את המציאות המורכבת של קהילת ישראלים ממוצא אתיופי בחברה הישראלית, חוסר שיוויון תעסוקתי, פערי שכר עצומים, אפליה גלויה וסמוייה בתעסוקה, בחינוך ורווחה".
"אם אנחנו כחברה, נפעל בשיתוף פעולה בין מגזרי כדי לשנות את זה, זה לא ישתנה מעצמו. האימפקט האמיתי יבוא כאשר אנחנו נפעל לשינוי ולהובלת גיוון בכל אחת מהחברות. שינוי מפת התעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי, הוא משימה לאומית חברתית", מסכמת דסה.
"רבים מבני הקהילה אינם מועסקים בענפים מרכזיים במשק"
הילה מקויסוס, סמנכ"ל משאבי אנוש קבוצת שטראוס: "השנה האחרונה המחישה לנו עד כמה בעת משבר, לא כל האוכלוסיות נפגעות באותה מידה. קבוצות רבות נפגעו יותר, שילמו מחיר כבד יותר ומתקשות להתאושש. החברה הישראלית, כמו החברה בעולם, לא יוכלו להתאושש מכל הבחינות ללא כל הקהילות וכל שכבות החברה. התאוששות חברתית וכלכלית אמיתית צריכה לכלול את כולם וכולן.
"לקהילת הישראלים יוצאי אתיופיה מאפיינים ייחודיים, שבאים לידי ביטוי גם בתעסוקה. נתוני הלמ"ס מלמדים שרבים מבני קהילה זאת אינם מועסקים כמעט בכלל בענפים מרכזיים במשק וגם בענפים בהם הם מועסקים, הם מתקשים להגיע לעמדות ניהול וקבלת החלטות.
"כמעסיקים יש לנו תפקיד משמעותי בהבנת ההטיות הלא מודעות וכן התנאים המוקדמים בדרך לתעסוקה, שעשויים להדיר עובדים מהגשה וקבלה לתפקיד או מהתקדמות בארגון, בפתיחה אקטיבית של דלתות הארגון וביצירת יותר ויותר מודלים לחיקוי, בדומה לאלה שאנו מתחילות לראות במערכות הציבוריות. ארגונים כמו "עולים ביחד", וגנט דסה בראשו, עושים עבודה חשובה ומהווים את ראש החץ, היוצר חיבור טוב יותר בין ישראלים יוצאי אתיופיה לבין הקהילה העסקית.
"הזדמנויות תעסוקתיות וקידום תעסוקתי הם הרבה מעבר לאדם מסויים שמצא עבודה או קיבל תפקיד בכיר. מהלך כזה פעמים רבות משנה אדם, משפחה ובהמשך הדרך את הקהילה כולה. עלינו, כמי שמוביל עסקים בישראל, לקחת אחריות על מהלכים מסוג זה. אם כולם צורכים את המוצרים שלנו, אז כל אדם מכל קהילה יכול וצריך להיות שותף לפיתוח, לעיצוב ולשיווק שלהם" מסכמת מקויסוס.
"עלייה במספר הפניות על אפליה בעבודה"
עורך דין מרים כבהא נציבת שיווין הזדמנויות במשרד העבודה, אמונה על מיגור האפליה בעבודה, על כלל היבטיה, וכן על הטמעת והפנמת הנורמות הראויות של שוויון הזדמנויות, גיוון והכלה בשוק העבודה הישראלי: "בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה מתמשכת במספר הפניות של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לנציבות על רקע אפליה בעבודה. מגמה אשר מחד, יש בה כדי להעיד על עליית המודעות בקרב אוכלוסייה זו לזכויותיה ועמידתה עליהן, ומנגד לאפליה הקשה אותה חווה בשוק העבודה. גם מדד הגיוון אשר פורסם לאחרונה, מעלה תמונה מדאיגה בדבר שילובם של בני העדה האתיופית בשוק העבודה הישראלי".
"על פי ממצאי המדד, בני העדה האתיופית מרוכזים בעיקר בענפים המשלמים שכר נמוך במשק, כדוגמת ענפי שירותי התחזוקה, וזאת לא בהכרח בהתאם לכישוריהם ולהשכלתם בפועל. הנציבות פועלת ללא לאות ומשקיעה ממיטב משאביה על מנת להביא לשינוי בדפוס העסקה זה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ולשילובה המיטבי בשוק העבודה הישראלי. במסגרת פעילותה זו, מבקשת הנציבות להעמיק את הגיוון והשוויון בשוק העבודה עבור אוכלוסיות המיעוט בכלל, ובני העדה האתיופית בפרט, לרבות על ידי הגברת ייצוגם בשוק העבודה (הפרטי והציבורי) וזאת בדגש על תעסוקה איכותית וקידומם".
"לשם מטרה זו, בין היתר ולצד האכיפה המשפטית, מלווה הנציבות מעסיקים ומעסיקות שונים ביצירת תכניות להטמעת שוויון והעסקה רב גונית. כאשר, הנציבות מעניקה לאותם מעסיקים ומעסיקות כלים שונים ליישומן של תכניות אלו במטרה להגיע לשוק שוויוני ומכיל".
"הגזענות והאפליה סמויות ברובן ובנויות על מנגנוני הכחשה והצדקה
עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים: "האפליה בתעסוקה מהווה אתגר חשוב ומשמעותי, שהיחידה עוסקת בו באופן אינטנסיבי. פרקטיקות הגזענות והאפליה במקומות תעסוקה סמויות ברובן ובנויות על מנגנוני הכחשה והצדקה, ואחת הדרכים לחשוף אותן היא באיסוף נתונים ובבחינה מהותית של השיוויון במבחן התוצאה".
זנה מציע: "כדי לשפר את הגיוון המהותי, יש צורך בתפיסה אסטרטגית וערכית של מקום העבודה תוך לקיחת אחריות ארגונית, ולפעול לזהות פרקטיקות מפלות ומדירות כלפי מועמדים או עובדים על רקע שיוך קבוצתי. על פעולות אלו להתבצע לאורך זמן עם ותוך התבוננות עצמית".