וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אלון גל מייעץ: הקושי הנפשי בהחזרת העסק לשגרה

אלון גל

11.6.2021 / 10:04

המאמן העסקי מגיע לוואלה! עסקים: מדי שבוע מייעץ גל בתחומי חיים שמעסיקים את כולנו. הפעם: אחרי מגיפה ומלחמה השגרה חוזרת - אבל המאזינה מתקשה לשקם את עצמה

אישה עייפה במשרד. ShutterStock
מתקשה להתעודד. אילוסטרציה/ShutterStock

מאזינה שעלתה לשידור בתוכניתו של המאמן העסקי אלון גל ברדיו 103FM סיפרה כי מזה 5 שנים היא עובדת כאדריכלית ועל התמודדותה עם תקופת הקורונה והזמן שלאחריה. "התמודדתי ממש טוב עם ניהול ושיווק העסק. אני מרגישה שהלכתי עשר שנים אחורה, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית. כל מה שצריך לקרות לא קרה". כמו כן, שיתפה המאזינה כי היא מתקשה לאזור את הכוחות לחזור לשגרה כפי שהכירה. "המקצוע שלי זה הדבר שאני הכי אוהבת ואני חושבת שאני טובה. השאלה שלי היא איך יוצאים מהבור הזה"?

גל הסביר את ההבדל בין להתמסכן ולהרגיש קורבן, לבין לתת לגיטימציה לתחושות המתעוררות כתוצאה מחוויות לא פשוטות. "להיות קורבן זה להתלונן כל היום, לשבת בבית ולהגיד 'הקורונה הרגה אותי והמלחמות, אי אפשר לחיות פה'. לגיטימציה היא להכיר במצב לא פשוט שאני עובר, שזה שלב הכרחי במציאת פתרון".

עוד הוסיף כי בניגוד לתפיסתה כי היא מתחילה מחדש את המרוץ אליו יצאה לפני כ־5 שנים, "לא באמת חזרת לקילומטר הראשון, כי לפני 5 שנים לא היית האדם שאת היום. את הרבה יותר מנוסה, את שילמת מחירים של חוסר ניסיון שהיום לא תשלמי, את יודעת איך להגיש הצעת מחיר, איך לא לטעות, איך לשתף פעולה ואיזה לקוח מתאים לך או לא מתאים לך".

"לא מדובר בריצת ספרינט, אלא בריצת מרתון"

גל הסביר כי במרוץ החיים קשה לאדם להבחין שהוא חווה טראומה, ולכן רק כאשר יש מרחק מהאירוע האדם מצליח להבין את גודל החוויה. "חשוב להגיד תודה על כך ששרדת, על כך שהיו לך את הכוחות לטפל בילדייך ושכולכם בריאים. זה לא מובן מאליו שעברת את זה בשלום. עלייך להבחין שלא חזרת לאחור, אלא שכל מה שעברת ב־5 השנים האחרונות עומד לרשותך בארגז הכלים".

הוא המליץ לה לפנות למכרים, "כל לקוח שטיפלת בו, בן משפחה, קבלנים, כל אדם שאת מכירה, ולהגיד 'היי, אני יוצאת מהתקופה הזאת וחוזרת בחזרה. אני פונה לכל מי שמכיר/אוהב אותי, חשוב לי לחזור. אם אתם מכירים מישהו שרוצה ייעוץ, אני אשמח אם תשימו אותי בראש שלכם, וכן הלאה". גל ייעץ לה להגדיר לעצמה מספר אנשים עמם עליה ליצור קשר ביום, "בנחת, בלי היסטריה, בלי להרוג את עצמך". על כך המאזינה השיבה: "אני השתתקתי. לא הצלחתי לעשות פעולות כאלה, כמו שאתה מדבר עליהן".

בהמשך, הסביר לה כי למעשה כולנו "השתתקנו בתקופה הזאת, כי כל האנרגיות שלנו היו חייבות להתכוונן למקום מסוים - הישרדותי לחלוטין. תתחילי לאט, כי לא מדובר בריצת ספרינט, אלא בריצת מרתון. אנחנו מגנט, אם האנרגיה שלנו היא אנרגיה קורבנית (מלשון קורבן) וכואבת, אנחנו נמשוך בדיוק את זה. אם את תייצרי את ההודיה וההוקרה, ותתחילי לעשות בשמחה את הפעולות הראשונות, את תשני את נקודת המשיכה שלך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully