מתי מחלה או תמותה של תינוק מוגדרות כרשלנות רפואית?

תינוקות שנולדים במשקל לידה נמוך מאוד (מלנ"מ, פחות או שווה ל- 1500 גר') מהווים כ- 1% מכלל לידות החי בישראל, אך אחראים לכ-45% מתמותת התינוקות הארצית ולכ-15% מהפגיעות ההתפתחותיות החמורות בתינוקות. הם צורכים כ-45% מכלל ימי האשפוז ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד (מכון גרטנר). מרבית התינוקות הללו הינם פגים, כלומר תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת.

במקרה של לידה מוקדמת עולה השאלה מה הנסיבות שהובילו ללידת הפג. ישנם מקרים בהם התרחשותה של לידה מוקדמת ולידת פגים הם תוצאת רשלנות רפואית המזכה את היילוד וההורים בקבלת פיצוי כספי, לעיתים בגובה של מיליוני שקלים. על מנת לברר סוגיה זו, שוחחנו עם עו"ד נאוה לאונר, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, ממשרד כספי, סרור ושות'.

תינוק שנולד לפני תום השבוע ה-37 להיריון (תקופת הריון מלאה הינה כ-40 שבועות) מוגדר כפג. בין הגורמים הידועים לפגות ניתן למנות היריון מרובה עוברים, בעיות במבנה הרחם או צוואר הרחם, מחלות זיהומיות, רעלת היריון, אי ספיקת השיליה, בעיות בריאות של האם כגון צריכת חומרים ממכרים במהלך ההריון, הפרעה בקרישיות הדם ועוד.

הטיפול בפג מתבצע במחלקת פגים, הפועלת כמחלקת טיפול נמרץ ליילודים, באמצעות אינקובטור, הנשמה, על ידי מתן תרופות ומזון בגישה תוך-וורידית, מעקב הדמייתי וטיפול אנטיביוטי בעת הצורך.

במקרים בהם יש סימנים להתרחשות לידה מוקדמת עקב צירים מוקדמים ישקל מתן טיפול טוקוליטי להפחתת צירים. כמו כן במקרים של חשד ממשי ללידה קרובה ישקל טיפול בסטרואידים (צלסטון) לזירוז התפתחות ריאות העובר.

האם כל לידת פג מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית?

לא. ניסיוננו מלמד כי קיימים מספר סוגי רשלנות רפואית בהקשר של פגים, ונביא לכך מספר דוגמאות.

במהלך השנים בהן אנו מייצגים נפגעי רשלנות רפואית נתקלנו במקרים של מעקב היריון רשלני שהוביל ללידה מוקדמת והולדת פג כגון: הריון מרובה עוברים בו לא התקיים דיון עם האם לגבי אפשרות של דילול עוברים ועל כן לא בוצע דילול. נציין בהקשר זה כי יש מקרים בהם ניתן מראש להימנע מהריון מרובה עוברים. כך, לדוגמא, לפני מספר שנים ניתן פס"ד בביהמ"ש המחוזי בת"א, בו התקבלה טענת התובעים כי טרם החזרת שלושה עובָּרים בתהליך הפריה חוץ גופית, לא הוסברו להם הסיכונים הצפויים כתוצאה מהיריון שלישיה, לרבות בדבר הצורך בביצוע דילול עוברים באם כל העוברים ייקלטו. מדובר היה בזוג חרדי אשר מידע זה, אשר לא ניתן, היה לו חשוב ביותר שכן הם לא מבצעים הפסקת הריון. באותו מקרה נגרמו לאחד הילודים נזקי פגות קשים והוא נותר נכה בשיעור 100%.

מקרים נוספים בהם נתקלנו: אי הפניה לבדיקות מתאימות והתעלמות מתסמינים מחשידים ללידה מוקדמת כגון דינמיקה צווארית, צירים, התפתחות רעלת הריון, חוסר התייחסות או התייחסות בלתי נאותה למבנה הרחם של האישה, ללידה מוקדמת בעבר, אי מתן הנחיות לשמירת היריון, במקרים אילו נגרמו נזקים ליילוד ובחלקם גם לאם.

בין השבועות 24-34 יש חשיבות גדולה למתן סטרואידים - צלסטון. במקרים של סימנים מחשידים להתרחשות לידה מוקדמת מאיימת יינתן טיפול בזריקות סטרואידים - צלסטון לאם על מנת להאיץ את הבשלת ריאות העובר. טיפל זה משפר את סיכויי היילוד לשרוד ומפחית את הסיכון לסיבוכי פגות כולל דימום מוחי.

הזריקות ניתנות במספר מנות בד"כ בהפרש ביניהן והשפעתם נמשכת למשך כשבוע. לא ניתן לתת מינון מעבר לפרוטוקול התרופה שנבחר אלא במקרים חריגים ועל כן יש לשקול בזהירות את מתן הטיפול ומועד מתן הטיפול.

רשלנות רפואית במהלך הטיפול הרפואי הניתן לפג לאחר לידתו במחלקת פגים. כך, לדוגמא, במקרה שנדון בבית המשפט של פגית שהיתה אחת משתי תאומות שנולדו לתובעים ואשר נפטרה למחרת הלידה. הלידה היתה לידה מוקדמת בניתוח קיסרי בשבוע 28 להריון, כך שהתאומות היו בגדר פגות. משקלה של הפגית בעת הלידה היה פחות מקילו. יום למחרת הלידה הפגית נפטרה לאחר שניתן לה, באופן שגוי ורשלני, עירוי נוזלים לווריד בנפח הגדול פי 85 מהנפח התקין ליחידת זמן. במשך 6 שעות עובר למותה הפגית נאבקה על חייה כשהיא סובלת מדימום ריאתי על רקע של אי ספיקת לב כתוצאה מנפח נוזלים ביתר. בית משפט קיבל את התביעה והורה על פיצוי ההורים.

מקרים נוספים בהם טיפל משרדנו: אי מתן זריקה נגד וירוס RVS הגורם, בין השאר, למחלת הברונכוליטיס ולדלקת ריאות, מחלות העלולות להביא לחולי משמעותי אצל פגים (באותו מקרה, בעקבות RVS נזקק היילוד להחייאה ונגרם לו נזק מוחי קשה), מקרים של התקנת צנתר וריד מרכזי לפג ("PICC LINE") לצורך הזנה תוך ורידית ומתן תרופות, ללא קבלת הסכמתם מדעת של ההורים ובמיקום אסור בלב, דבר שגרם לפטירת היילוד (מקרים אילו הביאו לשינוי נהלים ולהוצאת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא), איחור באבחון זיהום בפגיה אשר כתוצאה ממנו נגרם שיתוק מוחין ליילוד ועוד.

הפיצוי במקרה זה אמור לספק את כל צרכיו של היילוד הפגוע היינו: הפסדי שכר ופנסיה כל שנות העבודה שהיו צפויות לו, עלויות סיעוד ועזרת הזולת בשכר בכל שעות היממה, עלויות ניידות, דיור מותאם, טיפולים רפואיים ופרא רפואיים, אביזרים שיקומיים ועוד. כמו כן יינתן פיצוי עקב נזק לא ממוני - כאב וסבל קיצור תוחלת חיים, בצידה ותוחלת חיי היילוד מקוצרת עקב נכותו. הפיצוי במקרה כזה מגיע למיליוני שקלים.

הפיצוי מורכב ממספר "ראשי נזק": נזק לא ממוני - כאב וסבל קיצור תוחלת חיים - הפיצוי ניתן בגין הסבל שנגרם ליילוד עד לפטירתו ושנות החיים שאבדו לו. בנוסף, יינתן פיצוי בגין הפסדי שכר ב"שנים האבודות", היינו בשנות העבודה האבודות עקב פטירת היילוד והוצאות הלוויה וקבורה.

יש לפנות לעו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יקבל את המידע במלואו ויאסוף את כל המסמכים הרלבנטיים. לאחר מכן תערך היוועצות במומחים רפואיים בתחום המתאים (כגון: תחום הפיריון, מיילדות, ניאונטולוגיה (רפואת יילודים), נוירולוגית ילדים ועוד) ובמקרה הראוי תוגש תביעה משפטית אשר חייבת להתבסס על חוות דעת רפואיות.