משרד האוצר: "הנדל"ן יהווה את הקטר למשק, כיציאה מהמשבר"

מנהל רשות המסים ערן יעקב דיבר בשיחה עם קושמרו על הצורך בהגדלת הוודאות בענף, בין היתר באמצעות המיסוי: "צריך ודאות, לייצר מדיניות ברורה לאורך זמן, ושלפיה הגורמים בעולם הנדל"ן יקבעו התנהגות. שיעורי המס שייקבעו יהיו לאורך זמן. כך נוכל לממש את אחד הפוטנציאלים הכי משמעותיים בענף, ההתחדשות העירונית, ונאפשר אכלוס באזורים הרבה יותר אורבניים".

על הגירעון אמר: "בהשוואה בינלאומית אנחנו לא במקום מאוד רע. התחלנו את המשבר טוב, עברנו אותו בסדר בסך הכול, בהסתכלות קדימה צפויה צמיחה של סביב 5%. צבר ההכנסות מדהים, בחודשים האחרונים רשות המיסים עומדת ביעדי ההכנסות וגם מעל זה, במיליארדים. אני חושב שכרגע אין צורך להעלות מיסים". על תרבות התשלום בשחור אמר: "זה אחד המאבקים הגדולים שלנו. יש תרבות של תשלום מיסים שונה בין המגזרים ואנחנו לוקחים את זה בחשבון בפעילות שלנו. בניית אמון מול הציבור חשובה מאוד בתשלום מיסים. התרבות בישראל קלוקלת יותר מאשר במדינות אחרות".

צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר התייחס למצב שוק הדיור: "אנחנו צופים עלייה עתידית במחירים של מכרזי מנהל ובמחירי הדירות. הנדל"ן יהווה חלק מהקטר המשקי כיציאה ממשבר הקורונה. השיח שרשויות המקומיות מקדמות של הבניה כמועקה פיננסית, לא נכון ולא מדויק. יש עלייה בתקציבים הממשלתיים ובאופן כללי באמידות הכלכלית של הרשויות. אין שום סיבה שראש עיר לא ירצה נדל"ן למגורים, הארנונה לא אמורה להיות השיקול היחיד".

"הרשויות באזור המרכז בונות פחות לנפש ביחס לפריפריה. הסיבה שיש יותר בנייה בפריפריה כי לממשלה יש יותר השפעה שם. הטענה שאין קרקעות במרכז היא לא נכונה, יש קרקעות ויש גם התחדשות עירונית. לראייה כשמדברים על בנייה למסחר, הבנייה במרכז קופצת לעומת הפריפריה, וזאת בניגוד הנדל"ן למגורים, שבפריפריה עולה לעומת המסחר שיורד".

דוד התייחס גם למטרו ואמר: "רוב קווי המטרו נמצאים לקראת סיום תכנון. כדי להקים את קווי המטרו צריך כסף. עלות המטרו צפויה להיות כ-150 מיליארד שקל אי אפשר להעמיס את כל הסכום על המדינה. למדנו מהעולם שהמטרופולין משתתף בעלות ההקמה, בעלי הקרקע משתתפים בעלות. היזמים ירוויחו הרבה מאוד כסף מהגדלת הצפיפות ומשווי הנכס ולכן אין סיבה שלא ישתתפו בתקציב ההקמה".

בפאנל אודות הדרך לתכנון איכותי אמרה סיגי בארי, מתכננת הוותמ"ל: "למחוז יש חוכמה מרחבית שאי אפשר לקחת ממנו. אבל למנהל התכנון בכלל והוותמ"ל בפרט יש חוכמה רוחבית. אנחנו עובדים עם הרשויות והיזמים בצורה הדוקה ומנגד, יש לנו את הראייה הארצית ביכולת לרתום גורמים לפיתוח תשתיות. החיבור הזה מועיל גם בהנעת תהליכים וגם בגיוס משאבים. אנחנו עובדים היום על אדי החוק הישן מה שנכנס בצנרת ועבר הפקדה, הטיפול בו נמשך. יש 52 אלף יחידות דיור שנמצאים בתהליך סטטוטורי".

האדריכל אבנר ישר אמר: "מוסדות התכנון השתנו לחלוטין ב-20 שנה האחרונות ובעיקר לטובה. צריך למצוא את האיזון בין יעילות לזמן שנדרש לתכנון טוב. יחד עם זאת, אני לא מצליח להבין איך אין במשרד התכנון, משרד שיאגד ויאחד את כל התכניות של עולם הנדל"ן, תחבורה, תשתיות ועוד. משרד עוצמתי שירכז הכל, היה מאפשר התייחסות לכלל הפרטים בצורה כוללת".

בפאנל על עתיד תמ"א 38, אמר מנכ"ל חברת אאורה ישראל יעקב אטרקצ'י: "מספיק עם התמ"א, זו ארכיאולוגיה. כולם מבינים שמבחינה אורבנית, לעשות התחדשות עירונית אמיתית זה פינוי בינוי. המחירים עולים לא בגלל שהפסיקו לבנות תמ"א, מתברר שתמ"א זה לא הפתרון. תפנה את הרכבות המכוערות של שנות ה60, המקומות מצוינים, ניצור יחסי אמון עם דיירים ונתגבר על הבירוקרטיה, אפשר לעשות התחדשות עירונית והרבה".

אסף סימון מנכ"ל אפריקה התחדשות התייחס להתחדשות עירונית בירושלים, אמר "צריך להגיד די לתמ"א 38, היא לא נותנת פתרונות ולא משרתת את האינטרסים של השלטון המקומי. אין אפשרות לצמוח בירושלים בפרט ובישראל בכלל, בלי תכניות רחבות היקף. קצב הגידול של הצפוי לירושלים יגיע לכ-40% עד שנת 2040, דבר המעיד על הפוטנציאל העתידי של העיר".

"מכיוון שירושלים מהווה כיעד נדל"ן מבוקש, הן ברמה הפנימית, הן ברמה הארצית והן ברמה העולמית, זוהי עיר שמציגה פוטנציאל אדיר לגידול".

סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית עינת גנון:" החשיבות של תמ"א 38 ברורה לנו. כולנו יודעים שהתחליף שהממשלה הכינה, עדיין לא מונח על השולחן בצורה אפקטיבית. מקווים שבראשון נתחיל לעבוד. יש פער זמנים שצריך לגשר עליו. צריך לזכור שיש במערכת הרבה היתרים שאפשר עדיין להגיש, וזה לא מעט. התמ"א לא כזו זריזה כמו שחשבנו, הסטטיסטיקות אומרות שהזמן הממוצע הוא 3.5 שנים להוצאת היתר בנייה. ציפינו לשנה".