הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), אישרה בשבוע שעבר (רביעי), את הרחבת היישוב פוריידיס ב- 2,350 יחידות דיור נוספות וכן מבנים ומוסדות ציבור, שטחי ספורט ונופש, שילוב שטחי מסחר, הרחבה של אזור התעסוקה וכן שטח לבית קברות חדש. התוכנית נערכה בהתאם לתוכנית המתאר הכוללנית המאושרת של היישוב וכוללת את עתודת הפיתוח העיקרית שלו.
במשרד הפנים אומרים כי הבינוי בתוכנית מהווה "המשך למרקם הבנוי של היישוב תוך העצמת מרכז הישוב, על ידי חיזוק צירים וחזיתות מסחריות לאורך הרחובות הראשיים. שטחי הציבור והשטחים הפתוחים מוקמו קרוב למגורים וניתן דגש לגישה נוחה אליהם ברגל ובאופניים". התוכנית הוכנה על ידי אדריכלית דורית שפינט ממשרד גורדון אדריכלים, ביוזמת ובניהול האגף לתכנון מקומי במנהל התכנון וקודמה במסגרת הותמ"ל.
"הזדמנות לצעירים"
בפועל התוכנית מנצלת את העתקתו מערבה של כביש 4, "כביש חיפה-ת"א הישן". לאורך הכביש הזה ומשני צדדיו נבנו עם הזמן ובעיקר בעשרים השנה האחרונות בתי עסק ומסעדות רבים, חלקם ב"קו בנין אפס", כלומר כאלה שממש נושקים לכביש. תנופה למגמה הזו הייתה מאז מהומות אוקטובר 2000, כשיהודים נמנעו מלהיכנס לישוב ועסקים בו יצאו אל הכביש הבינעירוני כדי לשרוד.
המהלך כעת מצטרף להחלטה שהתקבלה בשנת 2018 לעניין הסטת כביש 4 מערבה ובכך יצר את האפשרות להקמת שכונה חדשה בפוריידיס. במסגרת התוכנית נדרש מהלך מורכב בו הועתקו תשתיות ארציות רבות (גז, חשמל ודלק, מים וביוב) באופן חסכוני ביותר בקרקע ובתיאום רב מערכתי יוצא דופן.
"זו תכנית שתניף את הכפר כלכלית, כי היא כוללת מעל 100 אלף מ"ר של מסחר מדגיש ראש המועצה, אימן מרעי, "במקביל, היא גם נותנת הזדמנות לצעירים שאין להם כסף למכרזי אדמות מדינה ועכשיו יוכלו לבנות על האדמה הפרטית של המשפחה שלהם". הוא הוסיף, "אני רק מקווה שהממשלה תיקח יוזמה ותכלול את הסטת כביש 4 בתוכנית החומש של משרד התחבורה, כי זה קריטי למימוש חלקים נרחבים מהתוכנית".
שיתוף פעולה שכלל את בעלי הקרקע
במשרד הפנים אומרים כי התוכנית הינה תכנית פורצת דרך במספר תחומים:
ראשית, תכנון השכונה מאפשר מעבר מבניה מסורתית לבניה רוויה תוך הדגשת איכויות עירוניות. התוכנית מבטיחה מענה למצוקת הדיור ביישוב, בהתאמה למדיניות הממשלה למתן פתרונות דיור למגזר מיעוטים במרכז הארץ, תוך שמירה על שטחים נדרשים לצורכי ציבור שיאפשרו מתן כלל השירותים הנדרשים.
התוכנית מאפשרת דיור מגוון עבור האוכלוסייה הערבית ומתן מענה לצרכי האוכלוסייה המשתנים לטווח ארוך. על ידי שילוב של מספר סגנונות בניה, וביניהם הקמת "דיוריות"- דירות הניתנות לפיצול לדירות אם ודירות דירות קטנות של 25-50 מ"ר.
במשרד הפנים מציינים כי התוכנית הוכנה בשיתוף עם המועצה המקומית ומבוססת על שיתוף ציבור נרחב שכלל את בעלי הקרקע בפועל ולא נסמך רק על הבעלויות הרשומות. לראיה מספר ההתנגדויות המועט של הבעלים הפרטיים בתוכנית לכל אורך קידומה.
"מענה לאתגרי התכנון בחברה הערבית"
קשה להעריך מתי תצא התוכנית לפועל, אבל גורם בכיר במינהל התכנון אומר כי חלקים מהשכונה ובעיקר מתחם 9 המזרחי ניתנים להקמה מידית. במתחם המישורי יש מספר מגרשים שניתן להקים מיידית ומירב השכונה לאחר העתקת התשתיות. העתקת התשתיות הינה פרויקט מורכב, ותלויה בגורמים שונים בהם בעיקר חברות תשתית - חח"י, נת"י, תש"ן, קצא"א, נתג"ז, נובל אנרג'י; "לכן קשה להעריך לו"ז מדויק", ציין אותו גורם.
אדית בר, מנהלת מינהל הפיתוח במשרד הפנים ויו"ר הותמ"ל בירכה על אישור התוכנית וביקשה להדגיש כי "מדובר בתוכנית איכותית ופורצת דרך במענה הניתן לאתגרי התכנון בחברה הערבית. תהליך התכנון כלל שיתוף ציבור עם בעלי הקרקע בשיתוף ומעורבות הרשות המקומית בתהליך".
היא מציינת כי "התוכנית תאפשר את פיתוח היישוב תוך מתן מענה לצרכי דיור התושבים תוך חיזוק איתנות היישוב. אישור התוכנית מהווה חלק ממהלך רחב של קידום תוכניות רבות ביישובי החברה הערבית בותמ"ל על בסיס החלטות הממשלה בנושא".
יצויין כי בתוכנית הזו, השטח בבעלות מעורבת פרטית (45%) ומדינה (55%). בהתחשב בכך שכמחצית מהתוכנית על קרקע פרטית, בכדי להביא לתוכנית ישימה, עליה לשקף את מצב הבעלויות בשטח, גם כאשר המצב בפועל איננו בהלימה מלאה למצב הבעלויות הרשומות.
ממשרד הפנים נמסר שכדי למפות את מצב הבעלויות בשטח נעשה הליך שיתוף בעלי הקרקע בשלבי התכנון המוקדמים ביותר, בסיוע הרשות המקומית, במהלכו נאספו נתונים רבים ככל האפשר על הבעלויות והחזקות בשטח, על הסכמים רשומים וכאלה שאינם רשומים ועוד, כדי לקבל תמונה אמיתית ככל האפשר של המצב בפועל. מיפוי הבעלויות בשטח מחייב התגייסות הרשות המקומית כמתווכת, הנגשת המידע ויצירת יחסי אמון שיאפשרו קבלת המידע מהבעלים הפרטיים בשלב מוקדם של הליך התכנון.
עוד ציינו במשרד כי התוכנית מאפשרת פירוק חלקות בבעלות משותפת, עיגון הסכמות בין בעלים ורישום מסודר של הבעלויות בקרקע וכל זאת תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של איכות התכנון. במשרד הוסיפו שבשל ההיקף הגדול של הקרקע הפרטית ביישובי החברה הערבית, החשיבות הרבה הניתנת לשיוך משפחתי והיעדרו של שוק נדל"ן, ישנה מצוקת דיור בקרב צעירים ומחוסרי קרקע ביישובים אלה.
בזכות העובדה שכמחצית מהקרקעות בתחום התוכנית הן קרקעות מדינה, התוכנית מאפשרת מגוון פתרונות דיור, כולל דיור בהישג יד למחוסרי קרקע. זאת לצד מענה מיטבי לבעלי קרקע. קרקע המדינה מאפשרת הפרשת חטיבות קרקע להקמת מוסדות ציבור גדולים ופתרונות דיור בצפיפות גבוהה למחוסרי דיור. "פתרונות אלו מהווים דוגמא להגברת הצפיפות ביישובי המיעוטים", ביקשו להדגיש במשרד הפנים.