לגליזציה של קנאביס אומנם נכללת בהסכמיה של הממשלה העתידית, אך השאלה הגדולה היא האם הממשלה החדשה תעביר את מיליארדי השקלים שמגלגל שוק הקנאביס בישראל מהשוק השחור לקופה הציבורית?
נושא הלגליזציה של קנאביס עלה לא מעט במרתון הבחירות שהתקיים בשנים האחרונות וההבטחות להפוך את הקנאביס לחוקי בישראל הגיעו מכל צדדיה של הקשת הפוליטית. לפי הדיווחים, ההסכם הקואליציוני של ממשלת השינוי כולל התחייבות לקדם את הפיכתו של הקנאביס לחוקי.
הרוויח העיקרי הוא השוק הבלתי חוקי
הנטייה הרווחת היא להתייחס ללגליזציה של קנאביס כמתן לגיטימציה לציבור הרחב להשתמש בו באופן חופשי, לא מבוקר ואף מסוכן. צורת החשיבה הזו מובילה ללמעלה מ - 18 אלף תיקים פליליים מדי שנה, 700 מיליון שקל במשאבי אכיפה פלילית ומעל ל - 40 אלף בני נוער שצורכים קנאביס יחד עם מאות אלפי אלף ישראלים בוגרים שמשלמים מחירים מופקעים עבור קנאביס שלא עבר שום בדיקות ועלול להכיל חומרי הדברה.
"המרוויח" היחידי מהמצב הנוכחי הוא שוק הקנאביס הבלתי חוקי, שעל פי מכון ירושלים לחקר שווקים, מגלגל כ-2.5 מיליארד שקל בשנה. המפסידה העיקרית מהיעדר חקיקה המקדמת לגליזציה היא מדינת ישראל שמאבדת הזדמנויות כלכליות וחברתיות.
המדיניות הנוכחית מאפשר למיליארדי השקלים להישאר בשוק הקנאביס הלא חוקי במקום ללכת לקופה הציבורית. לפי מכון ירושלים לגליזציה והטלת מס על הקנאביס בשיעור דומה לזה המוטל על סיגריות ואלכוהול תניב הכנסות בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל בשנה.
כך, אם ממשלת השינוי תקיים את הבטחותיה ותקדם לגליזציה, הקופה הציבורית צפויה לקבל כ-6.4 מיליארד שקל נוספים במהלך הקדנציה שלה. כדי להמחיש הפוטנציאל האמיתי של לגליזציה: תוך 4 שנים ההכנסות הצפויות ממיסוי יאפשרו להקים כ-7 בתי חולים או 62 בתי ספר או מעל 90 תחנות רכבת חדשות.
בשנת 2020 שוק הקנאביס העולמי עמד על כ-20.5 מיליארד דולר, כאשר הצפי הוא לגידול חד לכ-350 מיליארד דולר בשנת 2030. במשך שנים מדינות העולם נשאו עיניהן לחברות מחקר והפיתוח ישראליות שהובילו את התחום. חברות זרות רבות שאפו להיכנס לישראל ולהיות חלק מטכנולוגיות ישראליות בתחום הפארמה, מיכשור הרפואי, באגרוטק ועוד.
כל חברה ישראלית כזו מחזיקה הפוטנציאל לייצר עשרות משרות ולשדרג משמעותית את כלכלת ישראל ואת שוק התעסוקה בפרט. הפוטנציאל האדיר של לגליזציה חשוב יותר מאי פעם בהתחשב בנזק בכלכלי העצום שנגרם ממגפת הקורונה.
העובדה שקידום לגליזציה מציע יותר יתרונות מחסרונות כבר הוכח בדו"חות של מדינות בארה"ב בהם קודמה לגליזציה מלאה. בקולורדו, למשל, בה התרחשה לגליזציה לפני כעשור, נצפתה ירידה בשימוש בקרב בני נוער. הסיבה היא פשוטה - בשוק חוקי קשה יותר לקטין לרכוש קנאביס.
מצב בו כל עסק שמציע מוצרי קנאביס מחויב ברישיון מטעם המדינה ונמצא תחת מעקב מאפשר לנטר ולזהות גוף שמאפשר מכירה לקטינים ולשלול את רישיונו. לצורך ההשוואה כל מה שנדרש בכדי לרכוש קנאביס כיום בישראל הוא טלפון חכם ומזומן.
מידי שנה מדינת ישראל מוציאה כ- 700 מיליון שקל על אכיפה, שיטור, כליאה ובתי משפט. עשרות אלפי תיקים פליליים נפתחים מדי שנה נגד אזרחים שכל חטאם היה להיתפס במקום ציבורי עם כמות קטנה של קנאביס.
למרות העובדה שברוב המקרים לא השוטר או השופט מאמינים שבמדובר בבעיה שמצריכה משאבים כה רבים, המערכת ממשיכה להדביק תווית של עבריינות לאזרחים מן השורה. על פי נתוני משטרת ישראל ב-2019 נפתחו מעל 200 אלף תיקים בגין עבירות אלימות כגון תקיפה, רצח ושוד, אי אפשר שלא לשאול האם לאור המצב הזה הגיוני להוציא מאות מיליוני שקלים על מרדף אחרי אזרחים שרובם מחזיקים בכמות קטנה של קנאביס לשימוש עצמי?
הבעיה האמיתית בלגליזציה היא הסטטוס קוו שמשמר סטראוטיפים מיושנים על השימוש בקנאביס במקום לאמץ את הניסיון הבינלאומי ולמנף אינספור הזדמנויות שיאפשר למדינת ישראל לעשות שינוי חיובי אמיתי וארוך טווח.
הכותב הוא סמנכ"ל מוצר ומייסד חברת CTH, המפתחת מוצר שאיפה לקנאביס המבוסס על טכנולוגיות חימום ללא בעירה