12 שנים של כהונתו של "מר כלכלה" הטיבו עם המשק, זו לפחות האקסיומה שנתקבעה לגבי בנימין נתניהו כראש ממשלה. אך האם מדובר באמת מוחלטת או בעיקר בעיני המבקרים מהצד - כלכלני חברות דירוג האשראי וארגונים בינלאומיים? עם השאלה הזאת ננסה להתמודד בסקירה הבאה.
אין מחלוקת על כך שהתוצר זינק בשיעור מרשים, שיעור האבטלה ירד, אפילו בתקופת טרום הקורונה היו הנתונים טובים - בהשוואה בינלאומית, ומה נאמר על "קטר המשק", ההייטק - שפרח עוד יותר מאשר בעבר, בימי נתניהו כראש ממשלה
עם זאת, אזרחי המדינה יכולים גם לתאר תמונה אחרת: יוקר המחייה זינק, שיעור העוני לא ירד, הפקקים הפכו להיות ארוכים מתמיד ומחירי הדיור הגיעו לשיא של כל הזמנים. אז איך השפיעה המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו על המשק? הנה כמה פרמטרים השוואתיים.
לא הצליח להוריד את שיעור העניים
נתניהו נחשב לאהוד מאוד ופולרי דווקא בקרב השכבות החלשות. אך האם הנתון הזה נסמך על התחושות כלפיו או על עובדות?
בעת הצטרפותה של ישראל לארגון המדינות המפותחות הנחשב, OECD, נמצא כי החולשה העיקרית שלנו נעוצה במדיניות לצמצום העוני והפערים החברתיים. כך, לפי הדוח של ה-OECD ב-2010 ממדי העוני בישראל היו פי שניים מהממוצע של מדינות אחרות בארגון. אחת המטרות המרכזיות שנתניהו היה אמור לקחת על עצמו היא צמצום שיעור העוני בישראל - דבר שבפועל לא קרה.
לפי דו"ח העוני האחרון שפורסם על ידי הביטוח הלאומי עמד שיעור המשפחות העניות על 21.7% בשנת 2019, ואילו בשנת 2009 על 20.5%. מאז כניסתו לתפקיד ראש הממשלה נתניהו לא הצליח להוריד את שיעור העוני בישראל שנותר בין הגבוהים ב-OECD. שיעור הילדים העניים אומנם הצטמצם במהלך תקופתו של נתניהו מ-36.3% ב-2009 ל-30.9% ב-2019, אך עדיין נותר בין הגבוהים בקרב המדינות המפותחות.
קטר הצמיחה: ההייטק
בתקופת נתניהו ישראל הפכה לחממת ההייטק. לפי הדו"ח האחרון של משרד האוצר, ענף ההייטק הישראלי שבר בשנת 2020 את שיא ההשקעות למרות המשבר הכלכלי החריף. סך השקעות ההון סיכון הגיעו לשיא בשנת 2020 והסתכמו ב-9.9 מיליארד דולר, עלייה של 27.4% בשוואה לשנת 2019 .העלייה החדה מהווה המשך המגמה כאשר משנת 2017 היקף ההשקעות בחברות ההייטק הישראליות יותר מהכפיל את עצמו.
צמיחת ההיי-טק הישראלי משתקפת בין היתר בנתוני יצוא ההיי-טק. לפי נתוני רשות החדשנות, בתקופתו של נתניהו יצוא ההיי-טק הישראלי צמח מכ25 מיליארד דולר בשנת 2009 לכ-46 מיליארד דולר ב-2019. באותה תקופה שיעור המועסקים בענף ההייטק זינק מיותר מ-200 אלף לכ321 אלף בשנת 2019. בנוסף, בתקופת ראש הממשלה היוצא נתניהו, ישראל הובילה בשיעור ההוצאה על מו"פ ביחס לגודל התוצר וחלקה עם דרום קוריאה את המקום הראשון בעולם.
בענף ההייטק מועסקים כ-10% מהישראלים, אך לפי הערכות שונות, הוא מכניס כרבע מסך הכנסות המדינה ממיסים. האם כל זה קרה בזכות נתניהו? קשה לקבוע. מה שבטוח - הצמיחה המטורפת הייתה במשמרת שלו.
מחירי הדיור הכפילו את עצמם
מאז תחילת כהונתו של נתניהו מדד מחירי הדירות בפברואר-מרץ 2021 היה גבוה בכ-114% ביחס לרמתו בפברואר-מרץ 2009, כלומר מחירי הדירות בישראל זינקו יותר מפי שניים.
זאת, למרות שלל התוכניות שנועדו לטפל בנושא על ידי שרי אוצר שונים, מרעיון "מע"מ 0" שהגה יאיר לפיד ושלא יצא אל הפועל ועד לתכנית "מחיר למשתכן" של משה כחלון, שהצליחה לבלום את עליית המחירים, אך רק לזמן קצר.
על פי הקונזצנזוס ששורר בין הכלכלנים, מחירי הדירות בישראל צפויים להמשיך לזנק גם השנה בשיעור דו ספרתי.
זאת ועוד: נתניהו שהתבטא כל כך הרבה פעמים (בצדק!) נגד הבירוקרטיה שמעכבת לשנים כל החלטה בתחום הבנייה, לא הצליח לבצע שום צעד דרסטי כנגדה.
צמיחה מרשימה בהשוואה ל-OECD
אם יש דבר שקשה לקחת מנתניהו, הרי זו העובדה שכהונתו התאפיינה בצמיחה מרשימה של התוצר, זאת בעיקר בזכות הפריחה בענף ההייטק. התוצר הריאלי לנפש ברבעון הראשון של 2021 היה גבוה בכ-15% ביחס לרמתו ברבעון הראשון של 2009.
גם את המשבר הכלכלי של שנת הקורונה ישראל הצליחה לעבור בנזק "מינורי" יחסית לתוצר - בשנת 2020 ירד התוצר המקומי הגולמי ב-2.4% בלבד, נמוך ביותר מפי שניים מהממוצע של מדינות ה-OECD.
שיעור האבטלה ירד, לפחות עד לקורונה
בתחילת כהונתו של נתניהו שיעור האבטלה במשק היה גבוה כתוצאה ממשבר הסאב-פריים העולמי ועמד על כ-7.6% בממוצע בשנת 2009.
נתניהו הצליח לרסן אותו ובשנת 2019 שיעור התעסוקה היה 3.9% - נמוך בהשוואה בינלאומית. שנת הקורונה טרפה את הקלפים ומדיניות החל"ת עדיין מעכבת את המשק מהחזרה לתעסוקה מלאה. לפי נתוני הלמ"ס האחרונים, שיעור האבטלה הרחב ירד בחודש מאי לראשונה מתחת ל-10% לרמה של 9.6%.
כלומר, גם בתחום העסוקה המספרים מדברים בעד נתניהו. יחד עם זאת, יש להזכיר כי על פי נתוני הביטוח הלאומי, יש לא מעט משפחות מתחת לקו העוני שבהם שני ההורים מועסקים. כלומר, העובדה שיש יותר אפשרויות תעסוקה, אינה מלמדת בהכרח על פרנסה סבירה.
יוקר המחייה זינק
אם הדיור הוא כישלון גדול של נתניהו, הרי שגם בכל הקשור ליוקר המחייה, אין לו יותר מדי במה להתגאות: בחלוף עשור מהמחאה החברתית שהתחילה בתחילת כהונתו של נתניהו, מחיר המזון בישראל עדיין גבוהים מאוד בהשוואה בינלאומית, קיימים חסמים מבניים המקשים על הורדת מחירי המזון ועל קידום התחרות בענף.
ממשלות נתניהו הזניחו את הטיפול בנושא יוקר המחייה: לא פירקו מונופולים בתחום המזון ובשל כך, מחירי המזון והמשקאות בישראל היו גבוהים בכ-10-50% בממוצע בהשוואה למדינות ה-OECD והפער הבולט ביותר הוא במחירי חלב, גבינה וביצים - מוצרים אלו היו גבוהים ב-79% וב-100% בהתאמה בהשוואה למחירים במדינות ה-OECD.
לאחר המחאה החברתית ניתנו לא מעט הבטחות למלחמה ביוקר המחייה, אך גם ההבטחות שלכאורה התממשו, לא בלמו את התופעה. להגנת נתניהו חייבים לומר שמדובר בתופעה גלובלית, וכן שלא הוא המציא את הריכוזיות במשק הישראלי ואת המונופולים של חלק מהיצרנים. יחד עם זאת, במלחמה בתופעה הוא לא הצליח, בלשון המעטה.
דירוג האשראי עלה פעמיים
עוד הצלחה שנתניהו רשאי לרשום לעצמו הוא מעמדה האיתן של ישראל בתחום דירוג האשראי, למרות תקופה ארוכה של פעילות משקית ללא תקציב מדינה.
דירוג האשראי של ישראל נותר גבוה גם בשיאו של המשבר הכלכלי. לאחרונה סוכנות הדירוג הבינלאומי S&P אשררה את הדירוג ברמה AA- על בסיס התחזיות שהמצב הפוליטי ישתפר והממשלה תנקוט בצעדים לצמצום הגירעון.
בתקופת כהונתו של נתניהו S&P העלתה פעמיים את דירוג האשראי של ישראל בשנת 2011 ובשנת 2018.
לא הושיע אותנו מהפקקים
הגודש בכבישים בתקופת נתניהו, נהיה חמור יותר. כבר לפני 3 שנים קבעו קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-OECD כי הגודש בכבישי ישראל הוא החמור ביותר בין מדינות הארגון, הדבר נמדד על ידם לפי מספר כלי רכב לקילומטר כביש.
הגודש החמור בישראל מורגש במיוחד בגוש דן ושורף עשרות מיליארד שקלים מדי שנה. זאת כתוצאה מהעלייה ברמת זיהום האוויר, אובדן שעות העובדה והעלייה במספר תאונות הדרכים. למרות התמונה העגומה שתיאורו הגופים הבינלאומיים, מאז לא הרבה השתנה והפקקים אף הוחמרו.
נתניהו לא הצליח לנתק את הממשלה מהתלות בהכנסות מיסוי הרכב והדלק. כך נוצר מצב אבסורדי בו הממשלה שמחויבת, לכאורה לפחו , למלחמה בגודש בכבישים, מעודדת קנייה של כלי רכב חדשים.
ייאמר מיד - לוקח זמן להקים מערכות הסעת המונים, אך עוד לפני שמדברים על המטרו בגוש דן, ניתן היה לקדם פרויקטים אחרים בתחום התחבורה - לניהול הביקושים, ובהם קידום אמצעי תחבורה שיתופים, הטלת אגרות גודש, צמצום ציי הרכב של החברות הגדולות על ידי הטבות שיתחלקו בין העובד למעסיק שיוותר על הרכב הצמוד ועוד.