ועידת הנדל"ן: ירושלים כמודל לעיר מתחדשת בישראל

את אירוע 'הועידה הלאומית לפינוי בינוי 2021', פתח פאנל שהתמקד בירושלים, כמודל לעיר מתחדשת בישראל. את הפאנל הנחה יו"ר מרכז הבניה הישראלי ערן רולס.

חברי הפאנל התייחסו להתחדשות העירונית, לאתגרים, לקושי של הישראלים להתחרות במחירים אותם משלמים תושבי החוץ, לקצב ההתפתחות וגידול האוכלוסייה, לשימושים מעורבים בנדל"ן בירושלים, לשטחי המסחר שקמים בה ולנגישות התחבורתית אליה, מכל מקום.

לדברי שירה תלמי בבאי, מתכננת מחוז ירושלים: "ירושלים נושאת בנטל כבד מאד.הרשות החליטה להכניס פנימה עוד ועוד אוכלוסייה, כי היא מאמינה שזה הדבר הנכון לעיר הזו, והמשמעות היא צורך לצופף. אנשים חושבים שאנחנו אירופה כשאנחנו מתרבים בקצב של אפריקה. יש אנשים שעדיין לא הבינו מה המשמעות של מדינה שמכפילה עצמה כל 3 עשורים. יש פה קונפליקט. מצד אחד מדינה שרוצה להשתייך לעולם ראשון, שבפועל מתרבה כמו עולם שלישי. הדרך לפתרון זה קודם כל לראות את המציאות, ואני חושבת שירושלים שם".

מהנדס העיר ירושלים יואל אבן: "בירושלים גרים היום כמיליון איש. הבאה בתור היא תל אביב עם 400 אלף איש, זה לא אותו סדר גודל. עשירית מאוכלוסיית המדינה כולה גרה כאן, בירושלים. המשמעות היא שיש צורך בפיתוח אינטנסיבי. הצפי שלנו הוא, שבעוד 20 שנה יחיו בירושלים 1.5 מיליון תושבים, ואנחנו רוצים לייצר עוד ועוד יחידות דיור ומקומות תעסוקה ושטחי מסחר".

אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), התייחס לכמה מפרויקטי הדגל בתחום ההתחדשות העירונית, בהם התכנית לחידוש אזור התעשייה תלפיות: "התכנית יושבת על 1000 דונם במרכז העיר, על תוואי הרכבת הקלה וכביש הכניסה החדש לעיר כביש 16. זה עבר את כל השלבים התכנוניים ואפשר לצאת לדרך. מדובר באזור העתיד של ירושלים. הוא מאופיין בעירוב שימושים, הצעירים רוצים את הכל קרוב למקום המגורים שלהם, מקום העבודה, חדר כושר, מסחר. החזון הוא להביא קהל של זוגות צעירים, חלקם דור שני שגדל פה בעיר ורוצה להישאר בירושלים".

גלעד בר אדון מנכ"ל חברת מוריה, חברה בת של עיריית ירושלים: "היזמים הם אנשים עם חזון. הם רואים שחצי מהעיר חפורה ומבינים את גודל המהפך. אנחנו נוגעים כמעט בכל פינה בעיר - קווים חדשים של הרכבת הקלה שדרוג של כל הכניסות לעיר, אלפי מקומות חניה 'חנה וסע' ושבילי אופניים. כל אלה מהווים פלטפורמה נהדרת לפיתוח".

אסי טוכמאייר, יו"ר חברת ישראל-קנדה, התייחס למגדל 'מידטאון ירושלים' שהחברה בונה במתחם הכניסה לעיר, והעריך את כלל ההשקעה בפרויקט במעל 2 מיליארד שקלים. "כשיזם בא ושם סכום שכזה על פרויקט אחד בלבד, ברור שזה קורה עם הרבה פרפרים בבטן. רצינו לשחזר את ההצלחה של מידטאון בירושלים. אבל ירושלים זו לא עוד עיר, יש המון כבוד לעיר, להיסטוריה שלה ולמה שהיא מייצגת. פנינו לכל אדריכל מוביל בארץ, וכמה בעולם, להתייעץ איך בונים מגדל שממשיך לתת כבוד לעיר. התוצאה היא שימור של מבנה בית החולים ההיסטורי שערי צדק שישמש למלונאות, ומעליו מגדל שישלב זכוכית ברזל ואבן ירושלמית".

אורן כהן המתמחה בפרויקטי יוקרה הפועל בעיר, התייחס לפלח שוק היוקרה המיועד בעיקר לתושבי חוץ: "הביקושים שאנחנו מרגישים הם מכל העולם, השוק הישראלי כמעט לא רלוונטי. במרכז העיר נבנים פרויקטים שבהם כל דירה נמכרת לפי שווי של 60 עד 90 אלף שקל למ"ר בנוי, ועשרות מיליוני שקלים בסך הכל".

"לישראלים אין יכולת להתחרות עם רוכשי החוץ, אבל אלו רוכשים שתורמים רבות לכלכלת העיר. העיר צריכה לחבק אותם, זו האליטה של היהדות העולמית, בתחומי הפיננסים, המסחר, הטכנולוגיה", מסכם כהן.

נחשון קיויתי בעלים ויו"ר של קבוצת ב.ס.ר, הבונה את פרויקט ב.ס.ר במחנה יהודה: "יש לי עבר בעיר ומבחינתי הכניסה של החברה זו סגירת מעגל. זיהינו את הפוטנציאל במחנה יהודה, מדובר בפוטנציאל עצום. גם התל אביבים אוהבים את מתחם השוק, ובאים לבלות בו. זה לא קשה בסך הכל 50 דקות רכבת".

"כשדיברתי פעם עם ראש העיר, הוא אמר לי שהחלום שלו זה שהיזמים התל אביבים יגיעו לירושלים ויבנו גם פה את המגדלים, בכל העוצמה שיש בהם. ועכשיו זה כבר לא חלום, זה קורה". קיויתי אופטימי.