תכנית כלכלית: ההצעה של איגוד לשכות המסחר

איגוד לשכות המסחר מציע לשר האוצר החדש, אביגדור ליברמן, תכנית של חמישה סעיפים לעידוד צמיחת המשק וצמצום האבטלה

וואלה! כסף
15/06/2021

שר האוצר החדש, אביגדור ליברמן, נכנס ביום שני לתפקידו - והחל בסדרת פגישות עם צמרת משרדו ועם בכירי המגזר העיסקי במטרה לגבש עסקת חבילה שתאפשר למשק הישראלי להתמודד עם האתגר הלא פשוט של חידוש הצמיחה במקביל לטיפול בחוב הלאומי האדיר, שנוצר בעיקר בשל הוצאות הממשלה במהלך שנת הקורונה.

באיגוד לשכות המסחר מפרסמים היום תכנית לעידוד צמיחת המשק וצמצום האבטלה, שהיא למעשה נייר עמדה שמנסה להתוות כיוון הן באשר לנושאים שבהם יש לטפל, והן בהצעת דרכי פעולה.

נתנוי אבטלה מטעים: במגזר העסקי האבטלה גדולה בהרבה(צילום: ShutterStock)

מצב האבטלה האמיתי

תמונת מצב:

כתוצאה ממשבר הקורונה נוצרה אבטלה מבנית חדשה בהיקף של כ- 150 אלף מובטלות ומובטלים.
זאת בעקבות תהליך ההתייעלות הכפוי לרוחב כל המגזר העסקי. הרבה עסקים הגיעו לאותה רמת תפוקה בפחות כח אדם.
בנוסף לכך, נסגרו עוד כ- 30 אלף עסקים מעבר לרמה השנתית המקובלת (של בערך 40 אלף).

על פי נתוני הלמ"ס, באפריל 2021 שיעור המובטלים עמד על 10.6%, שהם כ- 450,000 מובטלים.
חשוב להדגיש: נתון זה יש בו להטעות, שכן הוא מהווה ממוצע על מצב האבטלה בישראל. ממוצע של מגזר ציבורי, בו אין כלל אבטלה, לבין המגזר העסקי בו קיימת עיקר האבטלה. שיעור האבטלה במגזר העסקי גבוה בהרבה מממוצע זה.

על כן מוצעת תכנית להנעת המשק לצמיחה, בפעולה מתמדת בחמישה תחומים:

נתניהו בדיון על הפחתת הרגולציה, 2016. בפועל לא קרה הרבה(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עמוס בן גרשום)

:מאבק בעודף הרגולציה

הקפאה של רגולציה וצמצום רגולציה, בכלל זה יישום החלטת ממשלה 2118 לצמצום הרגולציה ב- 25% בכלל משרדי הממשלה.

• עד סוף שנת 2021 יש להקפיא כל הוראה רגולטורית חדשה:

o החלטת ממשלה גורפת לפיה תוקפא ולא תקודם שום יוזמה רגולטורית, שיש לה השלכות כלכליות על העסקים, למעט כאלו שמתחייבות כתוצאה מהלחימה בנגיף הקורונה.

o יש לחוקק חוק מיוחד, שדוחה כניסה לתוקף של חוקים, שמכבידים על המגזר העסקי, שכבר עברו וטרם נכנסו לתוקף, למעט כאלו שנועדו להגן על בריאות הציבור בענייני הקורונה וזאת עד תום שנת 2021 לפחות. אז יהיה מקום לשקול מחדש את מועד כניסתם לתוקף.

• יש לדרוש מכל רשות רגולטורית וממשרדי הממשלה, שיעבירו למשרד ראש הממשלה דיווח מפורט האם אכן הפחיתו את נטל הרגולציה ברמה של 25%, בהתאם להחלטת ממשלה 2118 .

קונים בקניון ירושלים. להפסיק לעודד ייבוא אישי(צילום: ראובן קסטרו)

הזרמת כח הקנייה הקיים בישראל למגזר המקומי

מענקים לא מייצרים מקומות עבודה. מה שמייצר מקומות עבודה הוא כח הקנייה הזורם אל העסקים. על פי נתוני 2019 היקף הצריכה הפרטית הוא 750 מיליארד שקל. רכישות ממשלה אזרחיות 250 מיליארד שקל ורכישות מערכת הביטחון 70 מיליארד שקל.

יש לתעל כח קנייה זה למגזר העסקי בישראל ולא לספקים זרים בחו"ל. כיום קיימת מדיניות הפוכה המתבטאת באמצעות פטור מתשלום מע"מ בייבוא אישי ומעמידה בדרישות חוקיות יבוא.

האיחוד האירופי, בו הפטור ממע"מ ביבוא אישי מחוץ לארצות אירופה עמד על 22 אירו, החליט לבטל פטור זה כליל כדי להגן על המגזר העסקי שלו. כך גם הוחלט באוסטרליה ובארצות אחרות.

הסבת עובדים והכשרתם למקצועות נדרשים(צילום: ShutterStock)

הסבת והכשרת עובדים

הקמת מוקד לאומי המורכב מנציגי משרדי הכלכלה, האוצר והעבודה, אליו יוזרמו כל הביקושים, והוא ימפה את דרישות המעסיקים לעובדים. מוקד זה יתכלל את פעילות ההכשרה וההסבה למשרדי הממשלה ולגופים פרטיים, תוך דירוג משכי הזמן הנחוצים להסבה ולהכשרה.

מקומות עבודה חדשים במגזר הציבורי, למשל - אחים ואחיות בבתי החולים(צילום: ShutterStock)

יצירת מקומות עבודה חדשים

במגזר הציבורי:

חיזוק השירותים החברתיים, כגון הוספת מקומות עבודה למגזר הציבורי במוקדים החיוניים כמו עובדות ועובדים סוציאלים, אחים ואחיות בבתי חולים, שיפור תנאי העבודה של מתמחים ברפואה ועוד;

חיזוק מערכות החינוך וההעשרה לדור הצעיר באמצעות תכנית השקעה בהון האנושי בפריפריה, העשרת ההשכלה בבתי הספר היסודיים והתיכונים והכשרות מקצועיות לתלמידי תיכון.
לצד הוספת עובדים במוקדים חיוניים, הימנעות מגיוס עובדים חדשים כנגד עובדים הפורשים לגמלאות.

במגזר הפרטי:

עידוד השקעות פרטיות המייצרות מקומות עבודה באמצעות הון פרטי בתחומי התשתיות ובשיטות ה PPP או BOT , תוך יישום תכניות מגירה רבות.
הוספת פרק בחוק לעידוד השקעות הון על פיו יינתנו הטבות מס לכל עסק שיצור מקומות עבודה חדשים, ללא התניה לתחום פעילותו, כאשר לכל תחום יהיו צוותי פעולה ייעודיים.

עשכון מתווה החל"ת כך שיתגמל רק את מי שזקוקים לקצבה ולא את מי שמעדיפים להישאר בחופש(צילום: ShutterStock)

עידוד חזרת עובדים למעגל העבודה

יש לגשר על פני שני אינטרסים מנוגדים. הראשון, עידוד עובדים לחזור למקומות העבודה; והשני, הצורך החיוני בפריסת רשת ביטחון כלכלית לעובדים שאין להם מקום עבודה.

על כן, מוצעים ארבעה כללים שייקלו על :

א. עובד המצוי בחל"ת שהוזמן על ידי המעסיק לחזור לעבודה, והוא מסרב, ייחשב כעובד שהתפטר, ומעסיקו יודיע על כך לרשויות.

ב. עובד בחל"ת המעוניין לחזור לעבודה בעוד שלמעסיקו אין עבודה עבורו, ייחשב כעובד שפוטר.

בשני המקרים עובדים אלה יהיו זכאים לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה על פי הוראות החוק הקיימות היום.

ג. עד תום שנת 2021, כל עובדת ועובד שישתלבו במסגרת של הסבת מקצועות העבודה או במסגרות של הכשרת עובדים, יהיו זכאים להמשך דמי החל"ת. אך בשום מקרה לא מעבר לתום שנת 2021.

ד. עובדים המחפשים מקום עבודה ואינם מצליחים, ידווחו בתצהיר לרשות התעסוקה עם פירוט תמציתי. אם אין קביעה סותרת של שירות התעסוקה, הם יהיו זכאים לחל"ת עד סוף שנת 2021.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר(צילום: יחצ)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully