מגפת הקורונה הביאה עמה את המשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדות המדינה - האבטלה זינקה, הגירעון בתקציב המדינה נפער לשפל של 40 שנה והתוצר הצטמק. ואולם, "קטר הצמיחה" הישראלי, ההייטק, התמודד עם טלטלות המשבר בהצלחה יתרה: "נראה כי מעולם לא היה בתקופה טובה יותר", כך נכתב בדו"ח השנתי של רשות החדשנות, שמתפרסם היום.
בדוחות רשמיים רבים שהתפרסמו לאחרונה נכתב כי לענף ההייטק תרומה משמעותית לשיקום הכלכלה הישראלית, ובזכות תרומתו הירידה בצמיחה שנרשמה בשנת 2020 הייתה נמוכה באופן ניכר ממדינות מפותחות אחרות. הדו"ח של רשות החדשנות ממחיש קביעות אלו במספרים: כ-10% מהמועסקים בישראל עובדים בהייטק, והם אחראים על כרבע מכלל ממס ההכנסה המשולם בישראל, 43% מהייצוא ו-40% מערך החברות במדד ת"א 35.
יותר משרות, פחות צעירים
למרות האבטלה הגואה במשק, שהגיעה במחצית השנייה של חודש מאי ל-9.6%, בהייטק עדיין משוועים לידיים עובדות ובעיקר מנוסות. בשנת הקורונה היקף המשרות הפנויות בענף ההייטק קטן, אך עדיין נותר גבוה: כ-13 אלף משרות פנויות לעומת כ-19 אלף ב-2019.
ובמקביל, עולה קצב בוגרי האוניברסיטאות הנכנסים לענף ואמורים לצמצם את המחסור בעובדים: אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצוע טכנולוגי ואחד מכל שלושה לומד למקצוע מדעי. עם זאת, בדו"ח צוין כי המעסיקים בענף ההיי-טק מעוניינים בעובדים מנוסים, ורק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות "ג'ונריורים" (עובדים צעירים נטולי ניסיון מקצועי).
בניגוד לדימוי של ההייטק כענף צעיר, חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים בענף ההייטק - שהפך לגבוה יותר מגילם הממוצע של העובדים בכלל המשק. הגיל הממוצע של העובדים בהייטק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6. בשנת 2020 עמד השכר הממוצע בענף ההייטק על 25.3 אלף שקל, יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק.
מדיניות החל"ת הממשלתית שמעכבת את החזרה לעבודה של מובטלי הקורונה לא פסחה גם על ענף ההייטק, עם זאת מדובר בהשפעה מתונה יותר בהשוואה לשאר המשק. מרבית מובטלי ההייטק בשנת הקורונה היו עובדים בעלי שכר נמוך באופן יחסית לענף ההייטק, שכר חודשי הנמוך מ-15 אלף שקל. מנתונים אלו ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי-טק התרכזה בעובדים צעירים ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף.
המספרים שמספרים סיפור הצלחה
• ההון שגייסו סטארטאפים ישראלים צמח יותר מפי ארבעה תוך עשור, וב-2020 הסתכם ב-11.5 מיליארד דולר - גבוה ב-20% מסך הגיוסים ב-2019.
• יצוא ההייטק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר - מעל ל-40% מסך הייצוא. בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%.
• מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב וול סטריט.
• ההון שגייסו סטארטאפים ישראלים צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 - 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019.
• מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבע בחמש שנים. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר.
האם החברות הרב לאומיות מפסיקות לבוא לישראל?
דו"ח רשות החדשנות מצביע גם על מספר מדדים מדאיגים:
בתוך חמש שנים צנחה כמות הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל מ-1,404 סטארט-אפים חדשים שהוקמו ב-2014 לכ-850 חברות בשנת 2019 ומוערכת בשלב זה בכ-520 בשנת 2020.
ב-2020 נפתחו ארבעה מרכזי מו"פ חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג. למרות זאת מצבת כח האדם בחברות אלו גדלה בקצב גבוה הזהה למגזר וחלקם בסך עוגת ההיי-טק נשמר. נתון זה ניתן להסביר על ידי מגבלות פעילות המשקיות וכלל העולמיות בשנת הקורונה.
עוד מציינים מחברי הדו"ח כי תקציב רשות החדשנות (השקעת מדינת ישראל בתמיכה במו"פ אזרחי) ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.
"זעזוע עלול לפגוע במדינה"
יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, מסר עם פרסום הדו"ח: "השפעתו של ההייטק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטרטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות בשלבי ה-Seed מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית אל מול מדינות העולם.
על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של ענף ההייטק הישראלי ומתוארים בדו"ח רשות החדשנות 2021. ההתמודדות עם המשבר הכלכלי-בריאותי בעולם הדגישה יותר מכל את אתגריו של הענף, את חשיבותו ותרומתו חסרות התקדים לכלכלה הישראלית.
יותר מכל - נוכחנו בצורך לשמר את הצלחתו הגלובלית של ההייטק הישראלי כערובה לצמיחת המשק כולו. זעזועים בהייטק הישראלי עלולים להוביל לפגיעה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממיסים וביציבותה של הכלכלה הישראלית".