בנאום הפרידה שלו מתפקיד ראש הממשלה, רגע לפני שעבר לתקוף את ראש הממשלה הנכנס, התגאה בנימין נתניהו בפריחת ההייטק הישראלי, הענף שאפשר למדינת ישראל - אפילו בשנת קורונה - לייצב את הכלכלה, לפחות באופן יחסי לנעשה במדינות אירופה וצפון אמריקה, אלה שאליהן אנו אוהבים לשאת עיניים.
לא ניקח מנתניהו את מה שמגיע: ענף ההייטק בישראל אכן פרח בתקופתו, ובכל זאת: אם רוצים לדייק בעובדות ובודקים את הדוח של הגורם המוסמך ביותר לנושא בישראל, רשות החדשנות, מתברר שנתניהו מוריש למחליפו (להזכירנו, איש תעשיית ההייטק בעצמו) ירושה שיש בה גם כמה אלמנטים מדאיגים באשר לעתיד התעשייה עתירת הידע בישראל. המצב עודנו טוב, אבל הכתובת מבשרת הרעה כבר על ה-WALL.
לפי נתוני דו"ח הרשות לחדשנות שפורסם היום (ד'), רק 520 חברות הזנק הוקמו במהלך שנת 2020, לעומת כ-1404 חברות שהוקמו בשנת 2014 - ירידה של 63%. מדובר בהמשך מגמת ירידה לאחר שב-2019 הוקמו 850 חברות.
ברשות החדשנות מסבירים את הירידה כחלק ממגמה כלל עולמית של ירידת השקעות ה-Seed (גיוס ראשוני) וה-Pre Seed (שלב הרעיון), במקביל לעלייה בצמיחת חברות קיימות ובמספר חדי הקרן (Unicorn - חברות הזנק פרטיות ששווין מוערך ביותר ממיליארד דולר).
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר ל'וואלה! כסף', כי "למשקיעים ה-SEED וה-PRE SEED יש הזדמנויות אחרות כיום לנווט את כספם, בעוד משקיעים אלו חיוניים לסטארט אפים שכן לרוב הם בעלי התמחות ומלווים את חברת ההזנק והיזם.
חוק האנג'לים (הטבות מס למשקיעים בסטארט אפים) מחכה לממשלה עובדת כדי להתעדכן ולאפשר המשך הזרמת השקעות לתעשייה שמזכה את מדינת ישראל בהכנסות הגבוהות פי כמה מהשקעתה בהן תוך שנים ספורות. בנוסף, חברות ההייטק הגדולות למדו איך לעשות חדשנות וכוח האדם החדשני והיזמי הולך או נשאר בחברות הגדולות. אם לא נעשה כלום, נפספס את הסטארט אפ ניישן".
השקעות המדינה בחדשנות - מהנמוכות בעולם
כמענה להשקעות החסרות הרשות רואה צורך בהשקעת המדינה בחברות הפועלות בתחומי מדעי החיים והתשתיות הטכנולוגיות, שהמשקיעים ממדירים מהם רגליהם בשל הזמן הרב הנדרש להם לפיתוח המצריך, בין היתר, רגולציה ייעודית, ובחלק מהתחומים גם ביצוע ניסויים שונים.
אפלבום הוסיף, כי "המשקיעים גם מסתכלים על הדרך בה המדינה רואה את הדברים, וכאשר תחומי העיסוק משתנים בצורה כה מהירה, על המדינה להיות שם כדי לתת את המענה הנדרש הראשוני, שלאחריו היא תקצור את הפירות.
רשות החדשנות, לדוגמא, הייתה השחקן היחיד בתחומי הפינטק והפודטק כבר ב-2016, והיום המדינה קוצרת פירות לאחר שב-2020 תחומים אלו הפכו לחלק מתחומים שהובילי את גל ההשקעות בעולם. הפינטק, לדוגמא, שהוביל לצד הסייבר את השקעות ההייטק ב-2020, לא היה נכנס כל כך חזק אם רשות החדשנות לא הייתה יוזמת ארגז חול רגולטורי שאפשר לתעשייה להתפתח".
השקעות המדינה בתחומי החדשות, עם זאת, הן מהנמוכות מבין מדינות האיחוד האירופי וארה"ב ועומדת על כ-0.5% מהתוצר לשנת 2018 לעומת כ-1% מהתוצר באיחוד האירופי וכ-0.65% מהתוצר בארה"ב לאותה שנה, וברשות מזהים כי מגמת הירידה ממשיכה. בין ההצעות שהועלו על ידי הרשות כדי לבלום את מגמת ירידת השקעות המו"פ על ידי המדינה הועלתה גם הצמדת תקציב הרשות כאחוז קשיח מהתמ"ג.
650 מיליון שקל חולקו, וגם המוסדיים רוצים להינות מההשקעה
הקורונה הובילה את רשות החדשנות ומשרד האוצר לפתח את 'המסלול המהיר', שנועד להזרים כספים לסטארט-אפים שזרימת הכסף הפרטי אליהם כתוצאה ממשבר הקורונה הופסק. הרשות מציינת כי במהלך 7 החודשים שבהם הערוץ פעל חולקו כ-650 מיליון שקל במסגרת של 283 בקשות.
בנוסף, הרשות פעלה לפתח מסלול לעידוד השקעת הגופים המוסדיים בחברות ההייטק הפרטיות הנמצאות בשלביהן ההתחלתיים, וועדת ההשקעות של הרשות אישרה הענקת הגנה להשקעת 2 מיליארד שקל מתוך 3 מיליארד שקל השקעות בחברות ההזנק השונות, ומימנה את שכר האנליסטים שנשכרו על ידי המוסדיים לטובת הנושא.
ההייטק מתבגר? יותר חברות בשלות והשקעות בסבבי גיוס מתקדמים
דו"ח הרשות מעלה עוד, כי למרות שמספר הסטארט אפים קטן באופן משמעותי, ההון שהם גייסו צמח תוך עשור פי 4 לכ-11.5 מיליארד דולר בשנת 2020 - 20% יותר מאשר בשנת 2019.
התחומים המובילים להשקעות בסטארט-אפים ישראלים היו הסייבר והפינטק, שמשכו את כמות ההון הגדולה ביותר לשנת 2020 ועמדו על 1.9 ו-1.7 מיליארד דולר בהתאמה. דו"ח הרשות גם מציין, כי שנת הקורונה תרמה לסטארט-אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית, שגייסו כ-1.3 מיליארד דולר בשנת 2020.
הקורונה גם הובילה לשיא של הנפקות סטארט-אפים שהגיע בשנת 2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) בעזרתן גייסו כ-4.2 מיליארד דולר בבורסות תל אביב ונאסד"ק. עוד מצוין בדו"ח, כי שווי חברות ההייטק הנסחרות בבורסה בתל אביב מהוות כ-40% משווי כלל החברות במדד ת"א 35. יש לציין, כי 23 הנפקות נוספות בוצעו כבר ברבעון הראשון של 2021, שלעת זו צפויה להניב שיא חדש של הנפקות הייטק.
"אסור להיות באופוריה לאור נתוני הגיוסים ומספר היוניקורנים" אומר אפלבום "ולהבין שהראייה צריכה להיות לעוד עשור קדימה, שצריך להמשיך וייצר בישראל חברות בוגרות וגדולות, שיכניסו לתוכן מעגלי עבודה רבים נוספים מעבר לאנשי התוכנה והפיתוח, כדוגמת אנשי שיווק, מכירה, הדרכה ועוד".
המדינה גם לא מצליחה לעת זו להגיע ליעד של 15% תעסוקה בתעשיית ההייטק, המניבה לה 15% מהתמ"ג ו-43% מהייצוא, ונמצאת ברמה של 10% מכלל העובדים במשק המועסקים בתעשייה.
אז נכון, ישראל היא עדיין דוגמה ומופת להפיכת ענף ההייטק לקטר של המשק, זה שנושא אותו על גבו וחשוף מעט פחות לסיכונים כמו מלחמה או אפילו מגפה, אבל לא לעולם חוסן.
מדינת ישראל שנהנית מפירות החדשנות המקומית, מושכת את ידה מלהשקיע בה ולטפח אותה - ולכן עם כל הגאווה של ראש הממשלה היוצא, אחת המשימות הדחופות של ראש הממשלה הנכנס הוא לוודא שביום מן הימים גם הוא יוכל להתגאות בפועלו למען התעשייה, על אף שקיבל מקודמו ירושה הרבה יותר בעייתית מאשר נדמה במבט ראשון.
.