בנק ישראל: לימודי ליבה לחרדים ותגמול מורים לפי ביצועים

שלושה ימים לאחר השבעת הממשלה ושלוש שנים לאחר אישור התקציב, מציג בנק ישראל תכנית פעולה להחזרת המשק לצמיחה: לימודי ליבה לחרדים, השקעות בכוח אדם איכותי בחינוך, בתשתיות תחבורה, בדור 5 ובהסבת שטחי תעסוקה למגורים. המימון, גם באמצעות מיסים חדשים שיוטלו מ-2023

שלושה ימים בלבד חלפו מאז השבעתה של הממשלה החדשה - ועם כל הכבוד לבעיות הבטחוניות והמדיניות, נדמה כי האתגר הכי גדול של הממשלה הנכנסת הוא בתחום הכלכלי. אמנם ראש הממשלה היוצא התגאה מעל בימת הכנסת בהשגי המשק בתקופתו, אך הוא משאיר ליורשיו מצב כלכלי מורכב ביותר, בו הם אלו שצריכים להתמודד עם הגירעון בגין המענקים והסיוע שהוענקו לאזרחי ישראל בעת משבר הקורונה.

כבר בפתח דבריו מצביע בנק ישראל על מה שהוא מגדיר: "בעיית היסוד של המשק", המעיבה על רמת החיים בישראל ועל מיצוי הפוטנציאל לצמיחת המשק בטווח הארוך והיא פריון העבודה, או במילים אחרות התוצר הנוך לעובד. זאת בין היתר "בגלל השקעות נמוכות בהון פיסי, אנושי וטכנולוגי". ערב המשבר, התוצר לעובד בישראל היווה כ-78% בלבד מזה של קבוצת מדינות השוואה - בדומה לפער שהיה לפני 20 שנה.

עוד בוואלה!

"לא רציתי לטפל בבעיות, אבל היום יש לי עבודה": העמותה שעושה שינוי

לכתבה המלאה
פיריון העבודה: התוצר לשעה - השוואה בין ישראל למדינות ה-OECD (צילום: בנק ישראל)

חלקים לא מבוטלים של התוכנית כבר הוצגו בעבר על ידי בנק ישראל המשמש גם כיועץ הכלכלי של הממשלה. ואולם בשל היעדר התקציב המאושר ואי היציבות הפוליטית רובם לא החלו להתקדם. ניתן למצוא דימיון רב בין חלקים מסוימים של התוכנית לבין ההבטחות שניתנו על ידי השרים החדשים שנכנסו לתפקידיהם רק לפני מספר ימים.

בין היתר, מדובר בקידום המטרו והשקעה מאסיבית בתשתיות התחבורה, הכנסת לימודי ליבה למגזר החרדי, מעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע, העברת הפיקוח על הגיל הרך ממשרד העבודה למשרד החינוך, העלאת שכרם של המורים המתחים ועוד.

את עלויות התכנית בנק ישראל מציע לממן באמצעות "תמהיל חוב, מיסים ושינוי הרכב ההוצאה הציבורית כדי להביא להתכנסות יחס החוב לתוצר ליעד שתקבע הממשלה". עם זאת, בדו"ח צוין כי העלאת המסים בשלב מוקדם מדי - בשנת 2022 - עלולה לפגוע בצמיחת המשק המתאושש מהמשבר. בחלופה המרכזית בנק ישראל מדבר על העלאה הדרגתית של המסים יחד עם קיצוץ בהוצאות הממשלה - בחלוקה לפי סדרי העדיפויות שתקבע הממשלה - החל משנת 2023.

צירי הפעולה המומלצים לממשלה מחולקים לארבעה כיוונים: פיתוח ההון האנושי, השקעה בתשתיות וטכנולוגיה, פיתוח המערכת הפיננסית וייעול עבודת הממשלה.

הבעיות המבניות של ההון האנושי בישראל מתחילות בגיל 0. טבלה השוואתית של ההשקעה בחינוך הגיל הרך (צילום: בנק ישראל)

רבע מילדי ישראל לא לומדים לימודי ליבה

חלק לא מבוטל של הדו"ח עוסק בהון האנושי, כלומר בחינוך. בנק ישראל מתייחס אל הפערים העמוקים הקיימים במערכת החינוך הישראלית בין המסגרות המגזריות - החינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי, החינוך הערבי הממלכתי. בדו"ח צוין כי על רקע זה ישראל מתאפיינת בפערים מהגדולים בקרב המדינות המפותחות בין הישגי התלמידים המגיעים מרקע כלכלי-חברתי גבוה ונמוך.

הילדים המשתייכים למגזר החרדי בגיל בית ספר (6-18) מהווים כמעט רבע מהילדים היהודים בגיל זה, ובשל פריון הילודה הגבוה במגזר החרדי, בעתיד שיעורם צפוי לגדול. ההבדלים בין החינוך הממלכתי לחינוך בבתי הספר המשתייכים למגזר החרדי נוגעים לכמה מימדים, ובראשם לתכניות הלימודים - העובדה שברבים מבתי הספר החרדיים לא לומדים את תכנית הלימודים המחייבת של משרד החינוך (לימודי הליבה).

עוד נכתב כי מערכת החינוך החרדית מתאפיינת במקרים רבים באיכות נמוכה של עזרי ההוראה ושל שיטות ההוראה - שחלק ניכר מהן מיושנות - ובהטמעה מועטה של תכניות מתקדמות. הכשרת המורים נמוכה יחסית ולעיתים קרובות אינה תואמת לתחום אותו הם מלמדים. "

במטרה להעלות את פריון העבודה בקרבם, משקיעה המדינה מאמצים תקציביים ואחרים להגדלת שיעור הגברים והנשים החרדיים שירכשו השכלה אקדמית, אך אלה נושאים פרי מועט. חסכי הידע הרבים, בעיקר של הבנים החרדים, היותם בעלי משפחות בגיל צעיר... מהווים מכשול להדבקת הפער בבגרותם, וההצלחה בהשלמת לימודים אקדמיים בקרב אוכלוסייה זו קטנה", נכתב בדו"ח.

בנוגע לקידום החינוך במגזר החרדי בנק ישראל ממליץ, בין היתר, להגביר את לימודי ליבה ומיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה, לרבות הבנת הנקרא, מתמטיקה, פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, מחשבים ואנגלית בבתי הספר של המגזר החרדי. בנוסף, הבנק המרכזי ממליץ לפתח מערכות הכשרה שיספקו מענה מיטבי לנשים ולגברים חרדים בגילים מבוגרים שמעוניינים בהכשרה לצורך תעסוקה.

בנוסף, בפרק זה בנק ישראל מייחס חשיבות מיוחדת לגבי השפעת איכות החינוך לגיל הרך. "ילדים הגדלים בסביבה של מצוקה כלכלית עלולים לסבול מחסכים חומריים ואחרים שעלולים לגרום לעיכוב התפתחותי, רגשי וקוגניטיבי בהשוואה לילדים שגדלים בסביבה מבוססת יותר. כבר בגיל הרך מתגלים פערי מיומנויות בין ילדים מרקע חברתי-כלכלי חזק וחלש ואלה עשויים להוביל לאי שוויון ארוך טווח בהתפתחות היכולות הקוגניטיביות ובהישגים הלימודיים", נכתב.

לפי נתוני בנק ישראל, מעט פחות מרבע מהפעוטות בגילים 0-3, שהו בשנים 2017-2018 במעונות היום שבפיקוח משרד העבודה והרווחה. יתר הפעוטות טופלו במסגרות פרטיות באיכות משתנה, או על ידי בני משפחה ללא תשלום. ההוצאה הציבורית לילד משתתף במסגרות היום לגיל הרך (0-2) מראים כי הוצאה זו בישראל נמוכה פי כארבעה בהשוואה לממוצע של מדינות ה-OECD.

על רקע זה בנק ישראל ממליץ, בין היתר, למקד את פעילות הממשלה בגיל הרך בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, על ידי שיפור איכות המעונות והגדלת הנגישות הפיסית והכלכלית לשכבות אלו. בנוסף, ההמלצה היא להעביר את האחריות על החינוך בפיקוח ציבורי לגיל הרך למשרד החינוך כדי למקד ולשפר את המקצועיות של פעילות הממשלה בנושא התכנים החינוכיים. עוד מומלץ לשפר את איכות הצוותים המגויסים למעונות היום במערכת בפיקוח ציבורי באמצעות העלאת דרישות הסף, יישום הכשרה מוקדמת, והתאמת תנאי העבודה והמקורות הכספיים לדרישות אלה.

"מיומנויות נמוכות של המורים" כגורם להישגים הנמוכים של תלמידי ישראל (צילום: ShutterStock)

תגמול מורים לפי ביצועים ולא לפי ותק

בנוגע לבתי הספר בנק ישראל מציין כי "בצד ההישגים הנמוכים של התלמידים בהשוואה בין לאומית, גם מיומנויות היסוד של המורים (במתמטיקה ובהבנת הנקרא) נמוכות.

השכר השעתי של מורים בישראל, מתוקנן לשכר בעלי תואר ראשון בישראל, אמנם נמוך ב-6% בהשוואה לנתון הממוצע המקביל במדינות ה-OECD אך הפער במיומנויות המורים עמוק מכפי שניתן להסביר רק באמצעות שכר המורים היחסי". עוד צוין כי ישראל היא חריגה בקרב בהשוואה בין לאומית בפער הקיים בין שכרם של המורים הצעירים למורים הוותיקים.

בנק ישראל ממליץ בין היתר לשפר את התגמול של מורים בתחילת דרכם בהסכמי שכר עתידיים, על חשבון צמצום התגמול לפי ותק שאינו מבוסס ביצועים, להגדיל את הגמישות הניהולית, כך שיתאפשר למנהלים לקבל החלטות תקציביות ובדבר אופן הלימודים, ולסנכרן את ימי החופשה של ההורים והתלמידים בישראל. זאת, באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי ומעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים והחזרת שעות ההוראה של ימי שישי על ידי הוספת ימי לימודים בימים ראשון עד חמישי, במקום ימי חופשה הנהוגים כיום.

בנוגע לחינוך בחברה הערבית בדו"ח של בנק ישראל מומלץ, בין היתר, להגדיל את ההעדפה המתקנת בשעות הלימוד בהתאם לעקרון של תקצוב דיפרנציאלי בכל שלבי החינוך על בסיס הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, כדי לצמצם את פערי התקצוב וכן לפעול להסרת חסמים לבניית בתי ספר חדשים בישובים ערביים.

עובדים בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב. המלצה לקדם את תכנית המטרו (צילום: ראובן קסטרו)

שקל שמושקע בשיפור התחבורה, מניב שקל וחצי

את הפרק השני של הדו"ח העוסק בהשקעה בתשתיות ובהון הפיזי, כדאי לשרת התחבורה הנכנסת, מרב מיכאלי, לקרוא בעיון: בנק ישראל מציין כי בקרב התשתיות הפיזיות, ההשקעה בתשתיות תחבורה משתלמת מאוד: כל 1% תוצר שהושקע בתחבורה איכותית מוביל לגידול של 1.5% בתוצר כעבור ארבע שנים.

הצפיפות הגבוהה בכבישי ישראל עולה בקצב מהיר והיא גבוהה מאוד בהשוואה בין לאומית. תל אביב, למשל, דורגה במקום ה-21 מבחינת גודש כבישיה מקרוב 416 ערים בעולם בשנת 2019. באותה שנה זמן הנסיעה הממוצע בתל אביב בשעות השיא היה כמעט כפול מזה של זמני השפל.

"נדרש שינוי משמעותי בפריסת אמצעי התחבורה והשימוש בהם כדי שהמצב על היבטיו השונים ברכב פרטי היה בשני העשורים לא יחמיר, לא כל שכן, כדי לשפרו", נכתב בדו"ח.

בשנים האחרונות, שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל, כאחוז מהתוצר, דומה לזו הממוצעת במדינות ה-OECD, אך עליו להיות אף גבוה יותר. זאת בין היתר, משום שהאוכלוסייה בישראל גדלה בקצב מהיר יותר, מכיוון שמלאי תשתיות התחבורה בישראל נמוך ביחס ל-OECD ונדרשת השקעה גבוהה יותר כדי לסגור את הפער, וכן בעקבות הקושי התכנוני של קידום התשתיות בשטח בנוי וצפוף שבולט במיוחד בקידום המטרו. בדו"ח מוסבר גם כי עיקר הפער במלאי נובע ממצב התחבורה הציבורית, ובפרט מערכת הרכבות.

בנק ישראל ממליץ בין היתר להגדיל את היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית בעדיפות לתחבורה תת-קרקעית במרכז מטרופולין תל אביב, להקים רשויות מטרופוליניות, לחוקק את "חוק המטרו" במטרה לקדם את התכנון שלו, לשפר את שירותי התחבורה הציבורית (זמן הנסיעה, אימון הציבור ועוד), להשלים את מערכי חניונים ושאטלים בשולי המטרופולינים, וכן להפחית את התמריצים לשימוש ברכב פרטי הקשורים בשכר.

אתר בנייה בתל אביב. המלצה לעודד את הרשויות המקומיות להסב שטחי תעסוקה לבנייה למגורים (צילום: ראובן קסטרו)

הסבת שטחי תעסוקה למגורים ומעבר לדור 5

בפרק העוסק בדיור בנק ישראל ממליץ, בין היתר, לאפשר הסבה של שטחי תעסוקה למגורים באופן שיאפשר לרשויות המזהות כי קיים בשטחן עודף היצע של שטחי תעסוקה, לקדם בניה של דיור לאור השינוי בתמריצים. ספק אם די יהיה בהמלצה זו כדי לפתור את בעיית הדיור, שמסתמנת כאחת הקשות שמזומנות לפתחה של הממשלה הנוכחית. אך ללא ספק, חלק מהמפתחות נמצאים בטיוב היחסים שבין הרשויות הארציות לרשויות המוניציפליות.

בתחום קידום המעבר לתשתיות תקשורת מהירה בנק ישראל ממליץ לקבוע יעדים ארוכי טווח לפרישת תשתיות התקשורת המתקדמת וליישם את המתווה שהושג והחקיקה לגבי הנחת תשתיות הסיבים האופטיים בפרישה כלל ארצית. עוד נכתב בהקשר הזה כי יש "להפנים את חיוניותן של תשתיות התקשורת בהליכי תכנון עירוני ובנייה על ידי הנחיית קבלנים לדאוג להנחת תשתיות תקשורת מתקדמות במהלך הבנייה".

בתחום יבוא המוצרים, המשפיע במידה רבה על יוקר המחייה בישראל, בנק ישראל ממליץ להתאים את התקנים המחייבים מוצרים מיובאים לאלו הנהוגים במדינות המפותחות המובילות, ובאיחוד האירופי בפרט, למעט מקרים חריגים ומנומקים.

מימון התכנית באמצעות הכבדת נטל המס: הבנק קורא להטלת מיסים, אך לא לפני 2023 (צילום: ShutterStock)

(מ)איפה הכסף? המלצות ואזהרה

את עלויות התכנית בנק ישראל מציע לממן באמצעות "תמהיל חוב, מיסים ושינוי הרכב ההוצאה הציבורית כדי להביא להתכנסות יחס החוב לתוצר ליעד שתקבע הממשלה".

לדוגמה, מימון שליש מעלות התכנית המוצעת באמצעות גיוס חוב, שליש באמצעות העלאת שיעורי המס ושליש באמצעות קיצוץ בהוצאות אחרות - תמהיל זה מגדיל במתינות את יחס החוב לתוצר עד לתקופה שבה התשואה מההשקעה בחינוך מתחילה לשאת פרי, אז הצמיחה המהירה מסייעת להתייצבות יחס החוב לתוצר לרמה של כ84% בטווח הארוך.

עם זאת, בדו"ח צוין כי העלאת המסים בשלב מוקדם מדי, כבר בשנת 2022, עלולה לפגוע בצמיחת המשק המתאושש מהמשבר. בחלופה המרכזית בנק ישראל מדבר על העלאה הדרגתית של המסים יחד עם קיצוץ בהוצאות הממשלה - בחלוקה לפי סדרי העדיפויות שתקבע הממשלה - החל משנת 2023.

בגלל הגירעון המבני הקיים, מימון מלא של תכניות ההשקעה באמצעות העלאת שיעורי המס וקיצוץ הוצאות אחרות אינו מספיק על מנת לייצב את יחס החוב לתוצר וזאת על אף הצמיחה המהירה, כלומר הממשלה נדרשת גם לפעול במקביל לצמצום הגירעון המבני.

בנק ישראל מזהיר כי אם הממשלה לא תנקוט בצעדים לצמצום הגירעון, ותממן את התוכנית רק באמצעות הגדלת החוב, יחס החוב לתוצר יגדל "באופן שאינו בר-קיימא" ויגיע לרמה של 140% מהתוצר בשנת 2040. זאת בין היתר כתוצאה מהעלייה בתשלומי הריבית על החוב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully