כלכלה שיתופית מחוץ לדלת: להרוויח מהגינה הפנויה

פלטפורמה אינטרנטית בריטית חדשה מחברת בין מי שרוצים לגדל פירות וירקות באופן ביתי לבין שטחים ירוקים פנויים - וכבר זכתה לכינוי "Airbnb לגינות"

  • גינות
  • ירקות
נטע נסים, זווית
בווידאו: האפליקציה שמחברת בין בעלי גינות למגדלי ירקות (זווית)

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

לפעמים, תקופות קשות מולידות רעיונות חיוביים. קשה לשכוח איך משבר הקורונה והסגרים שהגיעו איתו הובילו רבים בישראל ובעולם להצטייד בכמות גדולה של מוצרי מזון, עד שנוצר במדפי הסופרים מחסור במוצרים רבים. בבריטניה, חלק מהאנשים החלו באותם ימים לחפש עקב כך שטחים שבהם הם יכולים לגדל מזון לשימושם האישי, בתקווה שהדבר ייצר עבורם ביטחון תזונתי ויבטיח אספקה קבועה של אוכל לצלחותיהם.

עם זאת, לרבים מתושבי הערים בבריטניה לא היה שטח זמין לגינון בהישג יד. אחד מהפתרונות לכאוס שנוצר היא פלטפורמה דיגיטלית חדשה בשם AllotMe, שמטרתה לחבר בין תושבים שרוצים לגדל מזון בעיר לבין כאלו שיש להם שטח פנוי שלא בשימוש.

הביקוש האדיר לגינות הוביל את האדריכל הבריטי קונור גלאגר, שעוסק להנאתו בגינון מזה שנתיים, להגות רעיון ייחודי. יום אחד, כשגלאגר עבר ליד גן פראי ולא מטופח בלונדון והבחין בפוטנציאל הבלתי מנוצל שבו, הוא הגיע למסקנה שאין הגיון בכך שמי שרוצים לעסוק בגידול צמחים ביתי ממתינים זמן רב לקבלת שטח לגידול מזון - בעוד שלבעלי בתים רבים יש גינות פרטיות שהם לא רוצים או לא מסוגלים לטפל בהן. בחודש שעבר השיק גלאגר את ,AllotMe פלטפורמה אינטרנטית שזכתה לכינוי "Airbnb לגינות". AllotMe מאפשרת לאנשים שיש להם שטחים פנויים כמו גינה אחורית, גינה קדמית או שטח מסחרי שבהם הם לא משתמשים להשכיר אותם למגדלים שמחפשים אדמות.

"שמעתי על כל כך הרבה אנשים ללא גינה וללא גישה לחלל חיצוני", אומר גלאגר. "מסתבר שיש לאנשים רבים רצון עצום לחיות באופן בר-קיימא, אך אין דרך לספק זאת. וכאדריכל, אני מאומן לאתר הזדמנויות בחלל". הראשונה להשתמש בפלטפורמה החדשה הייתה אישה מדרום לונדון, שלה גאלגר עצמו השכיר את החצר האחורית שלו.

עוד בוואלה!

הקשר בין מסחר, עשב תת ימי ואיכות הסביבה

לכתבה המלאה

הביקוש עולה על ההיצע

אז איך זה עובד? ובכן, דרך AllotMe אפשר להשכיר שטח שמתאים לגינון בעלות שעומדת כיום על בין 150-10 פאונד לחודש (כ-700-45 שקל), כתלות בגודל השטח. הפלטפורמה גם מאפשרת לגננים לעתיד לבחור שטח שבו יש מתקנים שיסייעו להם בגינון, דוגמת מקור מים, סככה, שטח אחסון וכלי עבודה. חלק מהרווח על השכרת השטחים מועבר כעמלה ל-AllotMe, והאתר מספק למשכירים גם כיסוי ביטוחי בסך 3,000 פאונד (כ-14 אלף שקל) בגין נזק שעלול להיגרם לרכוש. כמו כן, האתר כולל הדרכות וידאו בנושא גידול פירות וירקות, אפשר לרכוש דרכו כלי עבודה. למרות שהפלטפורמה הושקה רק בחודש שעבר, היא כבר כוללת יותר מ-1,000 משתמשים בלונדון בלבד.

עם זאת, לדברי גאלגר, הביקוש לשטחי גידול עולה כיום על ההיצע, והוא מקווה שהמצב ישתנה ככל שאנשים רבים יותר יהיו מודעים לקיומה של פלטפורמה. לדבריו, תקוותו היא ש- AllotMe תהיה פלטפורמה מהפכנית בגידול המזון הביתי כמו פלטפורמות דיגיטליות להשכרת בתים לתקופות קצרות, שירותי מוניות ומשלוחים לבית.

להעשיר את התזונה

"חשוב לציין שגינה ביתית לא בהכרח תבטיח ביטחון תזונתי", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה מחברת SP-Interface. "כדי לייצר ביטחון תזונתי מלא עלינו לגדל גם חלבון - וזה משהו שקשה יותר לעשות בשטח קטן". עם זאת, לדבריה, אפשר לקבל בעזרת גידול ביתי אספקה טרייה של חלק מהירקות, של צמחי תבלין ושל מיני פירות מסוימים שאפשר לגדל בתנאים ביתיים. "הדבר יכול להעשיר את התזונה שלנו בתוצרת טרייה, לא מרוססת ומלאה בערכים תזונתיים. תוספת כזו היא משמעותית מאוד, והיא תורמת לתחושת הביטחון התזונתי".

"קשה מאוד להגיע לעצמאות תזונתית מלאה כל עוד אנו צורכים מזון מעובד או כזה שלא נוכל לגדל בעצמנו", אומר הביולוג והגנן האקולוגי איתמר ויסמן, מייסד שפע הטבע, המרכז לליווי והדרכה לגינון טבעי. "עם זאת, אם נחליט לפתוח את הראש לתזונה שונה, ולאכול אוכל צמחוני, עונתי ומקומי, אני מאמין שנוכל להתקרב לכך על ידי גידול מזון ליד הבית, גם אם לא באופן מוחלט".

עוד בוואלה!

הפסיקה שתדאג שיהיה שווה לעבור לחשמל סולארי

לכתבה המלאה

להטמיע תזונה בריאה ומקומית

גם בישראל, רבים אימצו את הגננות הביתית כתחביב בימי הקורונה - בעיקר בימים שבהם היציאה מהבית הייתה בגדר מאורע נדיר. "במצב הנוכחי במדינת ישראל, שבו יותר ממחצית מבני הנוער לא אוכלים אפילו פרי או ירק אחד ביום, גינון ביתי הוא גם כלי טוב להטמיע תזונה בריאה ומקומית אצל האוכלוסייה הרחבה", מוסיפה אולנובסקי. "בתל אביב, למשל, יותר מ-50 אחוז מאנשי קהילת חסרי המעמד סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור - והעירייה נמצאת בתהליכים של לספק לקהילה זו שטח לגידול חלק מהמזון שלהם, מים והדרכה".

לדברי ויסמן, בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו רוצה איזשהו חיבור לטבע - שהגינות הביתיות מספקות. "אנחנו רוצים לחיות בסביבה הרמונית, בריאה וירוקה, עוד לפני שאנחנו חושבים על המזון שאנחנו אוכלים", הוא אומר. "אחד הצדדים החשובים של הגינון הביתי הוא הפן החינוכי, שמחבר הן ילדים והן מבוגרים לטבע ולתזונה בריאה וטרייה. מעבר לכך, לדעתי, המודל המקיים ביותר הוא יצירת חיבור לקהילה מקומית ושיתופיות של מגדלים ויצרנים מקומיים".

לדברי אולנובסקי, אחד מלקחי הקורונה, שסיפקה שיעור בחשיבה מחוץ לקופסה ובהתאמת עצמנו למציאות המשתנה, הוא החשיבות של בדיקת האפשרות לגדל תוצרת חקלאית בתוך הערים, כולל בגינות ובמרכזים קהילתיים. "כרגע, בישראל, רוב המיקוד הוא בחקלאות כפרית, ואחד הרעיונות שעלו בדיונים מקצועיים בנושא הוא שהחקלאים הכפריים יקימו מערכות חקלאות מניבות ומסחריות גם בתוך הערים", היא אומרת. "זה יכול לסייע בהגדלת כמות המזון שמיוצר בתוך ישראל והקטנה הייבוא מחו"ל, דבר שמגביר את הביטחון התזונתי. חייבים לבדוק את הפוטנציאל שבכך, במיוחד לאור העובדה שהאוכלוסייה האנושית גדלה - והשטחים הפתוחים מצטמצמים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully