האם ענקיות הטכנולוגיה יפגעו בביטחון ישראל?

הזכייה של גוגל ואמאזון להעברת הדאטה של צה"ל ומשרד הביטחון אל רשת הענן של שתי ענקיות הטכנולוגיה, מסעיר את הצמרת הביטחונית, לפחות את מי שכבר פשטו את המדים ויכולים למתוח ביקורת גלויה על תוצאות המכרז. גורמים במערכת הביטחון בישראל טוענים: "הפעולות האנטי ישראליות של עובדי אמזון וגוגל עלול לפגוע במידע הכי רגיש של ישראל"

ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ וראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון טוען כי העברת המידע של צה"ל ומערכות הביטחון לרשת הענן של אמזון וגוגל, שזכו לאחרונה במכרז נימבוס הממשלתי עשוי להוביל לפגיעה קשה בביטחון המדינה: "ההעברה של דאטה סנטר למדינה זרה מזמין אויבים כמו איראן, גורמי טרור וגורמי פשיעה לנסות ולהשיג את המידע ואף לנסות לפגוע בו. העובדה שכל המידע ינוהל ע"י עובדים שחלקם בעלי נטייה אנטי ישראלית צריכה להטריד את מנוחת כלל גורמי הביטחון במדינה.

גם האלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר ראש אגף במשרד הביטחון, התייחס לאיום של הקמת הדאטה סנטר מעל פני הקרקע, גם שכבר יעבור לישראל: "הסיבוב האחרון עם החמאס הוכיח כמה המיגון הפיזי הוא החשוב ביותר, לכן מדינת ישראל חייבת למגן את הקמת הדאטה סנטר מתחת לפני השטח, כי חייבים למגן את המתקנים האסטרטגיים של מדינת ישראל".

אז האם המידע הרגיש ביותר של מדינת ישראל יאוחסן וינוהל ע"י אלפי עובדי ענקיות הטכנולוגיה באירופה שחלקם מחזיקים בדעות אנטי ישראליות?

מכרז נימבוס הוא המכרז הגדול ביותר בישראל לאספקת שירותי ענן על גבי פלטפורמה ציבורית עבור משרדי הממשלה וצה"ל. מדובר בפרויקט דגל אותו מקדמת המדינה, לאחר שהבינו כי להקמת תשתית ענן ציבורי בישראל ישנה חשיבות ראשונה במעלה, שכן היא מביאה תועלות וערך רב נוסף לשירות הציבורי במדינת ישראל ולקידום טכנולוגיית המידע במגזר הממשלתי.

טכנולוגיה חדשה זו, אשר מאפשרת אחסנה, ניהול ושיתוף של מידע בהיקפים אדירים באופן מהיר על גבי חוות שרתים חיצוניים - משפרת את השירות לציבור ומייעלת משמעותית את תהליכי העבודה.

עם זאת, כעת מתברר כי כאשר מערכות המחשוב הממשלתיות יעברו לענני הנתונים של גוגל ואמזון, החברות ינהלו את כלל הנתונים הרשמיים של ישראל והיישומים הממוחשבים של המדינה אך יאוחסנו בשנים הקרובות באירופה. לפיכך מתגבר לאחרונה החשש כי במצב זה תעלה החשיפה לאירועי אבטחת מידע חמורים ויתרה מכך, למצבים בהם עובדי החברות הבינלאומיות יסרבו לתת שירות עבור ישראל בתקופות ביטחוניות רגישות.

על פי הוראות מכרז הנימבוס, המדינה דרשה כי אזור הענן הציבורי ימוקם בישראל, אך למרות זאת אמזון וגוגל טרם החלו בהקמתו, שצפויה להימשך על פי המסתמן כשלוש שנים. המשמעות למעשה היא שמי שיטפל במידע יהיו עובדים מאירופה ומארה"ב ולאו דווקא אזרחים ישראלים.

גורמי ביטחון ישראלים שנחשפו לפרסומים הרבים בחודשים האחרונים אודות התרבות הארגונית של אמזון וגוגל, מעלים חששות כבדים לגבי החלטת ועדת המכרזים לתת לאותן חברות שליטה בלעדית על נתוני הממשלה לכל הפחות למשך שבע השנים הבאות:

"קיימת "פריחה" בחוסר האהדה למדינת ישראל בקרב ציבורים שונים באירופה" מסביר ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון HIT וממקימי מערך הסייבר בשב"כ. "תתכן אפשרות כי חלקם של עובדי אמזון וגוגל יהיו בעלי נטיות אנטי ישראליות. עניין זה מטריד מאוד משום שהצבת מסד המידע המדינתי בחו"ל עלולה לאפשר לעובד זר לסייע לגורמים שרוצים ברעתה של מדינת ישראל לפעול מול התשתית והמידע ואף לפעול בעצמו על רקע אידיאולוגי".

הדברים אינם מנותקים מהקשר אקטואלי: בשבועות האחרונים התפרסמו בכלי התקשורת השונים בישראל ובעולם דיווחים לפיהם עקב המצב הביטחוני ששרר עד לאחרונה בישראל בשל מבצע "שומר חומות", קמו התארגנויות נרחבות של ארגונים ועובדים בקרב גוגל ואמזון, הקוראים להחרמה של מדינת ישראל ולביטול חוזים שנחתמו בין גוגל ואמזון לבין המדינה ורשויותיה ואף ביטול ההתקשרות למתן השירותים במכרז הנימבוס.

על פי הפרסומים, מדובר בהתארגנויות משמעותיות שכוללות מאות עובדים אשר מתנגדים כאמור להתקשרויות עם מדינת ישראל ותובעים לבטלן, כאשר לשם מטרה זו הם פועלים במגוון דרכים, בין היתר פניות חוזרות ונשנות לבעלי מניות והפעלת לחצים על המנכ"לים, מנהלים ובעלי אינטרסים שונים בחברות.

"במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחוניות בישראל, קיים תהליך של מתן סווג ביטחוני לעובדים ובמגזרים ותפקידים מסוימים מבוצעות גם בדיקות ביטחון חוזרות" אומר מנשרי. "אנחנו לא יודעים לעשות סיווג כזה לעובדים זרים שנמצאים בחו"ל.

אפשר לקיים הסכמים למתן הכשר ביטחוני לעובדים זרים מול המדינות המארחות, מתוך הבנה, כי מדובר בהכשר מפני פיגוע טרור בלבד, ולא מפני ריגול ואיסוף מודיעין. כאשר אנו עוסקים בתשתית המידע של המדינה, הסכם מסוג זה לא יספיק. אחת הסכנות הגדולות לתשתית היא פעילות מדינתית לאיסוף מול המידע ולא רק חבלה".

מנשרי מתייחס לפרסומים האחרונים בארץ ובחו"ל, כי רק לפני שבועיים יותר מ-700 עובדים בגוגל ארה"ב החלו לפעול לביטול החוזה בין החברה לבין ממשלת ישראל לאספקת שירותי הענן במכרז נימבוס, תוך הפעלת לחצים כבדים ביותר על הנהלת החברה וועדת זכויות האדם בגוגל, על מנת שתמנע את מימוש ההתקשרות. כך גם למעלה מ-500 עובדי אמזון פעלו לביטול החוזים בין החברה לבין ממשלת ישראל.

דני איילון, מי שהיה שגריר ישראל בארה"ב וסגן שר החוץ טוען כי "אפילו אם עובדי גוגל ואמזון לא היו יוצאים נגד ישראל בשבועות האחרונים, אסור היה להביא למצב בו הדאטה סנטר של מדינת ישראל מופעל על ידי זרים מרחוק. תאגידים כאלה הם כוח מונופוליסטי והם מנסים לכופף מדינות ריבוניות. מבחינתי, כל בעל חברה, שהעובדים שלה יוצאים נגד ישראל בגלל דברים מופרכים, צריך לצאת נגד זה בכל הכוח.

"מצטייר דפוס לא טוב, אשר חוזר על עצמו, של תהליך תמוה בקבלת החלטות בעלות משמעות אדירה לביטחון המדינה, ללא שיתוף גורמי מקצוע מהממסד הביטחוני, או אולי תוך התעלמות מהם" טוען מנשרי. "בדיוק כמו מתן אישור מכירת צוללות מתקדמות למצרים והסכמה למכור חמקנים למדינות המפרץ".

"המגמה לפגוע בישראל הולכת ומעצימה למרות שישראל מודעת לה ונערכת בכל התחומים" אומר אלוף בדימוס עמוס גלעד , לשעבר ראש אגף ביטחוני מדיני במשרד הביטחון. "הסיבוב האחרון עם החמאס הוכיח כמה המיגון הפיזי הוא החשוב ביותר לכן מדינת ישראל חייבת למגן את הקמת הדאטה סנטר (הענן) מתחת לפני השטח. מכרז נימבוס הוא ממשלתי.

עם כל הכבוד למדינה שהחליטה ללכת על ענן מידע זה חשוב, אבל הוא צריך להיות מוגן מתחת לקרקע. כמו שהיום קבלן לא יכול לבנות דירה בלי ממד, אותו דבר פה. חייבים לוודא שפיקוד העורף או גורם ביטחוני אחר ידרוש מיגון. "אם המדינה קיבלה החלטה אחרי 72 שנים להיות מודרנית ועשתה מכרז ענן והוא מקובל על מערכת הביטחון זה מצוין" . אומר גלעד. "אבל השאלה כמה זה בטוח? צריך לבדוק את זה, אם המכרז נותן מענה לסוגיה הזאת.

ענן מידע זה דבר רגיש. יש פה סיכונים לכן צריך לפחות לדאוג שמה שמפתחים בנוגע בתשתיות לאומיות יעשה כמו בשב"כ ובשאר ממערכת הביטחון - לחייב עמידה בתנאים שקבועים בחוק.
במידה ואכן מתכננים להציב את ענן המידע המדינתי מדינה זרה, ובהמשך להעביר את התשתית לארץ, במתקן מעל פני השטח, מדובר באירוע בעל סיכונים ביטחוניים רבים מאוד" מוסיף מנשרי, "אשר מחייב התייחסות הגנתית הוליסטית, לכלל המערכות והמכלולים של התשתית, בכלל זה התקשורת, העובדים, ההקמה, התחזוקה, ועוד. במידה וזה המצב, כדאי מאוד לעצור את התהליך, ולחשב מסלול מחדש".