על האינפלציה: האם עליית מחירים לפנינו?

ביום שלישי פורסם מדד המחירים לצרכן שעמד על 0.4%, כלומר, מצביע על אינפלציה קלה. המילה אינפלציה מעוררת לא מעט זיכרונות עגומים, אבל מה זה בכלל אינפלציה ואיך היא משפיעה על הכיס של כולנו?

רוני גבאי, דירקטור מוצר ב-Pepper
19/06/2021

ביום שלישי השבוע פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שעלה ב-0.4%, מה שאומר שהאינפלציה בישראל מתחילת השנה עומדת על 1.5%.

הנתון הזה מצטרף לתחזית שפרסם משרד האוצר לפני כמה ימים, לפי האינפלציה השנה צפויה להסתכם ב-2.2%. אחרי שבשנים האחרונות האינפלציה בישראל הייתה קרובה לאפס, השנה היא עושה קאמבק, ולא רק אצלנו: בארה"ב, למשל, המדד זינק ב-5% ב-12 החודשים האחרונים (עד סוף מאי), העלייה החדה ביותר מזה 13 שנה.

נראה שהמושג "אינפלציה" חזר ובגדול בשנת 2021, וגם לזה, כמו להרבה דברים אחרים, אחראי משבר הקורונה. אז הגיע הזמן להיזכר מה זה בעצם אינפלציה, ואיך היא משפיעה על כל אחד מאתנו.

האינפלציה היא קצב עליית המחירים של המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים. במדינות המערב, ישנה הגדרה לאינפלציה בריאה: קצב עליית מחירים של כ-2% בשנה המייצג למעשה ביטוי של כלכלה בריאה וצומחת: אנשים קונים יותר, המחירים עולים באופן טבעי כי האוכלוסייה גדלה ובמקביל הביקוש למוצרים עולה והיצרנים מייצרים יותר סחורות. כמובן, המצב הזה "בריא" כל עוד השכר עולה יחד עם קצב עליית המחירים.

טוב לדעת (מקודם)

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל
אילוסטרציה: מדד מאי. ShutterStock
עליית המדד - בעיקר בגלל היציאה מהקורונה, אך לא רק(צילום: ShutterStock)

כשהאינפלציה הופכת מביטוי נורמלי לסכנה

מתי האינפלציה לא טובה לנו? כאשר קצב האינפלציה גבוה מאוד ויוצא משליטה (מצב הקרוי היפר-אינפלציה), זה כבר פחות טוב. למה? משום שמחירים שעולים במהרה שוחקים את כוח הקנייה. הם מאפשרים לנו לקנות עם הכסף שבידינו פחות ופחות, וכך נוצר אובדן מהיר של ערך הכסף, אשר יכול אף להביא למפולת כלכלית של ממש.

תרחיש בעייתי אחר הוא אינפלציה שלילית: כאשר ערך הכסף גבוה מערך המוצרים. במצב כזה, כדי לעודד צריכה, הבנק המרכזי קובע שער ריבית נמוך שלא יפתה אותנו לשמור את הכסף בחיסכון.
ואיך כל זה קשור למשבר הקורונה? בשנת 2020 המשק היה בהתכווצות ולא צמח, עם אינפלציה שעמדה על מינוס 0.7%.

רובנו היינו בבית, עסקים רבים נסגרו והביקושים למוצרים ושירותים קטן מאוד והחסכונות של משקי בית עלו. במקביל לביקושים הנמוכים, במהלך הקורונה ראינו צמצום בהשקעות, ירידה בקצב הייצור ומחסור במשאבים.

בשבוע שבו כבר אפשר רשמית להוריד את המסכות, נראה יותר מתמיד כי הקורונה מאחורינו: המשק מתעורר ועימו, נכון - המחירים עולים. סיבה אחת לכך היא הצרכנים, שכמעט ולא הוציאו כסף על מוצרים ושירותים (זוכרים שאפילו לא הלכנו להסתפר?) במהלך הקורונה וכעת רוצים לבזבז אותו מאחר שהמחירים נמוכים יחסית והכסף זמין יותר.

סיבה אחרת נעוצה ביצרנים, וכאן אנו רואים כמה השפעות: הראשונה, הביקוש הגבוה לעומת ההיצע הנמוך. היצרנים עדיין לא חזרו לייצר בתפוקה כמו מלפני המגיפה. סיבה שניה, מחירי הסחורות ומחירי התובלה (שינוע הסחורות) עלו אף הם ובשיעור חד מאוד (לדוגמה, מחיר הנפט עלה מרמה של כ- 35 דולר לחבית בסוף 2020 וכיום עומד על כ- 65 דולר לחבית).

לסיכום, האינפלציה מתודלקת משני כיוונים, הן מצד הצרכים (ביקוש) והן מצד היצרים (היצע). נראה כי שני הכוחות האלה מאיימים בהתפרצות האינפלציה. נשאר לראות כיצד ובעזרת אילו כלים הממשלות יתמודדו עם האינפלציה תתפרץ.


הכותב, רוני גבאי, הוא דירקטור מוצר ב-Pepper

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully