זוגות רבים הנישאים נוהגים לערוך הסכם ממון, כך שאם ייפרדו הכול יהיה ברור וכל אחד יקבל את המגיע לו. הסכם ממון הוא אחד ההסכמים החשובים שצריך לערוך לפני הנישואין, אבל יש הסכם חשוב יותר והוא הסכם קריירה, או במילים פשוטות יותר - תיאום צפיות.
אחת הבעיות המשמעותיות המתעוררות במהלך חיי נישואין של זוגות, היא שמתחילים יחד, אבל לאט לאט נפתח פער שבו האישה יולדת כל כמה שנים והקריירה שלה מתעכבת, בעוד שהגבר ממשיך הלאה. בישראל הבעיה היא אפילו קשה יותר מכיוון שיש את השנתיים של הצבא, לאחריהן נשים הולכות ללמוד תואר ראשון ואולי שני והזמן שבו הן אמורות להקדיש לפיתוח קריירה הוא גם הזמן בו הן מקימות משפחה ומתחילות ללדת. מה שמביא לכך שלא פעם בעוד הבעל מתקדם, האישה מתעכבת.
עכשיו תוסיפו על זה את פערי השכר במשק. כשאחד הילדים חולה, מי נשאר איתו בבית? מי שהשכר שלו נמוך יותר נכון? כי זה גם עניין כלכלי של עלות תועלת, מה שווי יום עבודה של גבר ומה שווי יום עבודה של אישה. מי מוציא את הילדים מהגן או מבית הספר בכיתות הנמוכות? מי מוקפץ כשקורה משהו בבית ספר?
אז נכון, כיום רואים יותר שוויון בגידול הילדים, בעיקר אצל הזוגות הצעירים, אבל בסופו של דבר, עדיין, נשים לוקחות או מקבלות על עצמן את התפקיד באופן אוטומטי וברוב המקרים בני הזוג לא יושבים יחד לחשוב ולתכנן את מסלולי הקריירה האחד של השנייה ואיך ייראו החיים המשותפים. וכשאין תיאום ציפיות, שם מתחילות כל הבעיות.
זוגות רבים נכנסים לתוך מערכת זוגית וגולשים לחתונה מבלי לעצור רגע ולחשב מסלול. מבלי לשבת יחד ולשוחח על מסלול הקריירה שלה, מסלול הקריירה שלו ואיך שני המסלולים משתלבים יחד, ואחר כך, מה עושים עם הקריירות כשמגיעים ילדים לתוך המשפחה. חשוב לזכור שכל אחד ואחת מגיעים מבית שונה, מרקע אחר ועם סט ערכים מסוימים, לא תמיד סט הערכים זהה, אבל ברגע שיושבים ומדברים על הדברים ושמים את הכול על השולחן, מצליחים להבין מה הצפיות של כל אחד ובמידה והן לא זהות, מנסים להבין איך אפשר להגיע לעמק השווה. כי חיים יחד - בין אם כשבני הזוג נשואים ובין אם לא - זו שותפות שבה כל אחד צריך להרגיש שווה ערך וכל אחד צריך להגשים ובוודאי בכל הקשור לקריירה.
ושלא תבינו לא נכון, קונפליקטים יהיו תמיד ובהרבה מקרים גם על הרקע של הקריירה, אבל כשמדברים על הדברים, באים לקונפליקט מוכנים יותר ולא מופתעים וכך אפשר לנהל אותו טוב יותר.
לניהול משותף של הקריירה יש היבט נוסף, וזה ההיבט הכלכלי כי בסופו של דבר אנחנו בונים את הנכסים שלנו באמצעות הקריירות, ההצלחה המשפחתית שלנו מונעת בין היתר מההצלחה בקריירה, הן מהסיפוק שהיא מעניקה לנו והן מהתגמול הכלכלי. התכנון המשותף מאפשר לנו לגדול יחד ולא אחד על חשבון השני. ואגב, כשהילדים שלנו רואים בבית את השוויון, הדיאלוג והשותפות, הם לומדים מכך והחברה כולה תרוויח מדור שיגדל עם אג'נדה של שוויון.
לא חייבים לוותר
חשוב להבין של"קריירה" יש פנים רבות, בין מדובר בקריירה שלו או שלה, כל אחד מבני הזוג צריך להחליט איזו קריירה מתאימה עבורו, זה חייב להיות משהו שאנחנו טובים וטובות בו, שממלא אותנו ונותן לנו משמעות (וכמובן שכר הוגן) . קריירה זה כמו מרתון, לפעמים צריך לתת פוש ולהאיץ ולפעמים להוריד הילוך ולהאט לכן חשוב לתכנן יחד עם בן או בת הזוג שלנו, בכדי שייווצר סנכרון : כשהוא מאיץ אנחנו מורידות הילוך (הזדמנות ללדת ילדים) וכשאנחנו מאיצות הוא מוריד הילוך. כך שני בני הזוג יוצאים מורווחים ואף אחד לא נאלץ לוותר.
יכול להיות שייווצר מצב שאחד מבני הזוג יעדיף להישאר בבית ולגדל את הילדים ולוותר על קריירה או להתחיל אותה מאוחר, שזה בסדר גמור, אבל גם אז חשוב שתתאמו מול בן או בת הזוג גם את הציפיה הזו, כי המשמעות היא שעול הפרנסה ייפול בלעדית עליה או עליו וזה גם משהו שיכול לעורר מתחים והאשמות. אם תשבו ותתאמו ציפיות והדבר יהיה מקובל על שניכם, הורדתם מעצמכם שק שלם של סיבות לעימותים. ואל תדאגו יהיו נושאים אחרים לריב עליהם...
הכותבת היא מנכ"לית דרך אישה ויועצת אירגונית המתמחה בשיווין מגדרי