בישיבת הנהלת משרד האוצר שהתקיימה הבוקר, הודיע שר האוצר, אביגדור ליברמן, כי לאחר דיון עם גורמי המקצוע במשרד, אישר עקרונית את הצטרפותה של ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית המסתמן, לקראת אישור המתווה בוועדה הייעודית ב-OECD ב-30 ביוני 2021.
ליברמן: "הכלכלה הופכת להיות גלובאלית יותר ויותר ואנו נדרשים לנקוט צעדי מדיניות בשיתוף פעולה עם המדינות האחרות. משרד האוצר יפעל לכך שהמשק הישראלי יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים השונים לרבות מיסוי ואיכות סביבה, דוגמת מס פחמן.
המתווים החדשים יאפשרו למדינת ישראל לקבל הכנסות מחברות הענק בגין הכנסה מפעילותן בישראל".
שיפור לאינטרסים של ישראל
תכנית ה- OECD למיסוי הכלכלה הדיגיטלית בנויה משני רבדים: הרובד הראשון (Pillar 1) עוסק במיסוי רווחי תאגידי הענק הבינלאומיים ע"י המדינות שלתושביהן הם נותנים שירותים או מספקים מוצרים, כאשר לפי המתווה המסתמן, ניתן יהיה למסות חלק מרווחי תאגידי ענק אלה במדינות בהן הם פועלים גם אם לא מתקיימת נוכחות פיזית במדינה.
המתווה שמגיע לאישור בוועדה הייעודית ב-OECD ב-30 ביוני עבר מספר שינויים במהלך השנים והגרסה הסופית שלו מהווה שיפור משמעותי לאינטרסים של ישראל בהשוואה למתווה הראשוני.
הרובד השני ( Pillar 2) מבקש למנוע תכנוני מס שמטרתם שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס של תאגידים רב לאומיים ובכך לשים קץ לתופעת "המרוץ לתחתית" של שיעורי המס. על פי המתווה, יקבע שיעור מס מינימלי שיחול על החברות בתאגידים אלה.
קבוצת ה-G7 (ארה"ב, קנדה, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן ובריטניה) הודיעה בתחילת החודש כי חברי הקבוצה הסכימו ששיעור מס מינימלי זה יעמוד על 15% לפחות. פילר 2 צפוי לחול על קבוצות רב לאומיות להן מחזור פעילות כולל של 750 מיליון אירו. על המדינות המשתתפות לא תחול חובה להעלות את שיעור המס החל על החברות שבתחומן לשיעור המס המינימלי, וחברת האם, או חברות אחרות בקבוצה, ידרשו להשלים את המס למס המינימלי, אותו הן יעבירו לרשות המסים שבמדינת תושבותן. בסוף חודש יוני צפוי המתווה להגיע לאישור שרי 139 המדינות המשתתפות.
למדינות העשירות נמאס ממקלטי המס של ענקיות הטכנולוגיה
מיסוי הכלכלה הדיגיטלית הינו פרויקט מרכזי של ארגון ה-OECD, שהיווה את דרך פעולה מספר אחת של תוכנית ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting - שחיקת מס והסטת רווחים), אותה יזם ה-OECD בשיתוף עם פורום ה-G20, שמטרתה להתמודד בתכנוני מס של תאגידים רב-לאומיים הכוללים הימנעות מתשלומי מס ע"י שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס.
מדובר בתופעה גלובלית שמאיימת על היקף הכנסות ממסים ועל הוגנות תשלומי המס במדינות רבות. הצורך בתוכנית מיוחדת התעצם בשל תנועת ההון החופשית והתרחבות הכלכלה הדיגיטאלית, שיצרו פערים בחקיקת המס אותם ניתן לנצל להימנעות ממס. בתוכנית אשר החלה לקרום עור וגידים לפני מספר שנים, משתתפות 139 מדינות. את העבודה מול ארגון ה-OECD מובילים מינהל הכנסות המדינה באגף הכלכלנית הראשית שבמשרד האוצר והיחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, בסיוע נציגות האוצר ב-OECD.
את העבודה מול ה-OECD מובילים מינהל הכנסות המדינה באגף הכלכלנית הראשית של משרד האוצר והיחידה למיסוי בינלאומי ברשות המיסים, בסיוע נציגות האוצר ב-OECD.