אנחנו עומדים לשלם על הקורונה - אבל אפשר להקטין את הנזק

החשב הכללי הציג השבוע לוועדת הכספים סקירה על החובות של הממשלה. בין היתר, התחבאו שם נתונים לגבי המחיר שאנחנו עומדים לשלם בעבור הקורונה. אנחנו הולכים לשלם כי החובות של המדינה גדלו בזמן הקורונה בכ-160 מיליארד שקל. חלק גדול מהכסף הלך על סיוע לאנשים שנפגעו בזמן הקורונה, ולכן טוב שהוציאו את הכסף הזה. אבל כסף לא גדל על העצים, ולכן, מי שיצטרכו לשלם אלו משלמי המסים.

הממשלה לקחה בעיקר הלוואות לטווח ארוך, אז אנחנו לא נצטרך להחזיר 160 מיליארד שקל השנה. אבל אנחנו כן נצטרך לשלם כל שנה את הריבית על החוב הזה. לפי החשב הכללי, גידול של 160 מיליארד שקל בחובות מתורגמים לגידול של כ- 3-4 מיליארד שקל בשנה בתשלומי הריבית. זה אולי לא נשמע הרבה במדינה שהתקציב של הממשלה שלה הוא כ-400 מיליארד שקל. אבל רוב תקציב המדינה מוקדש להוצאות שוטפות שאי אפשר לשנות אותן: משכורות לעובדי מדינה, חוזים שנחתמו בשנים קודמות מול ספקים שונים, וכו'.

לכן, רוב "הסוכריות" שהממשלות מחלקות לציבור הן בסכומים של 3-4 מיליארדי שקל לשנה. זה השווי, בערך, של כלל ההטבות שחילק כחלון בתוכנית נטו משפחה: נקודות הזכות למשפחות עובדות, סבסוד צהרונים, ביטול המכסים, והגדלת מענק עבודה כדי לעודד אנשים לצאת לעבוד. לחילופין, עם 3-4 מיליארד שקל, אפשר לעשות קיצוץ של כחצי אחוז במע"מ, ויישאר כנראה עודף כדי להוריד במעט את מס הכנסה.

יוצא מזה שהמחיר המיידי של הקורונה הוא קיצוצים בתקציב המדינה בשווי של נטו משפחה, או עלייה של חצי אחוז במע"מ ועוד קצת עלייה במס הכנסה או במס חברות.

אבל מתברר שזה לא כל המחיר. שר האוצר כבר הודיע שהוא לא מתכוון לעשות קיצוצים מהותיים בתקציב, וגם לא להעלות את המסים. זה אומר שלפחות עד סוף 2022, החוב ימשיך לגדול. לכן, כשנצטרך לשלם, כבר לא נצטרך להחזיר כל שנה רק 3-4 מיליארד שקל נוספים. אנחנו נצטרך להחזיר 5-6 מיליארד שקל נוספים כל שנה. זאת אומרת שההחלטה של שר האוצר לדחות את הצמצום בגירעון בשנה, תביא לכך שבמקום להעלות את המע"מ בחצי אחוז, יהיה כנראה צורך להעלות אותו באחוז שלם. לחילופין, אפשר יהיה לעשות קיצוץ כואב בתקציבי הרווחה, החינוך והבריאות.

החדשות הטובות הן שיכול להיות יותר גרוע. ההוצאות על ריבית יגדלו בסכומים הצנועים יחסית האלו רק בתנאי שהריבית שמשלמת ממשלת ישראל על החובות שלה יישארו נמוכים. כדי שהם יישארו נמוכים, צריך שדירוג האשראי של ישראל לא ירד. האמת היא שאין סיבה אמיתית שהוא ירד - הכלכלה מתאוששת די מהר, האינפלציה אומנם עולה אבל פחות ממקומות אחרים, ובסך הכל, ישראל יוצאת מהקורונה די בסדר. הסכנה היא לא הכלכלה, אלא הפוליטיקה. כדי שדרוג האשראי לא ירד הממשלה צריכה להעביר תקציב ולהראות שהיא מתכנסת לתוואי של צמצום הגירעון.

אז גם אם אני לא חסיד גדול של בנט, לטובת הכיס שלי זה מאוד חשוב שהממשלה תשרוד לפחות עד 2022. בנוסף, אם יתברר שהממשלה הזאת מסוגלת לקבל החלטות לגבי מה חשוב, ולהפסיק לתקצב את מה חשוב פחות, זה יהיה אפילו יותר טוב.

ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן