"את מנכ"לי המשרד תבחרו בקפידה, לא בחיפזון. אין דחיפות", אמר ראש הממשלה הטרי, נפתלי בנט בפתח ישיבת הממשלה הראשונה לפני 11 ימים. עונת המינויים לתפקידי הניהול הבכירים נפתחה רשמית והשרים הטריים יצטרכו למנות בתקופה הקרובה מנכ"לים ונושאי משרה בכירים רבים בשירות הציבורי.
לפי נתוני ויצ"ו, רק 36% מכלל חברי הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות הן נשים, רק 14% מיושבי הראש בחברות האלה הן נשים, והמצב חמור יותר בתפקידי מנכ"לי חברות ממשלתיות, בהן רק 8% הן נשים.
יום לאחר השבעת הממשלה החדשה, פנה ויצו לשרות ושרים בממשלה החדשה בקריאה "לשנות את המציאות ולהביא לצמצום הפערים המגדריים בחברה הישראלית, הלכה למעשה וכבר עכשיו".
מספר שיא של שרות, אך עדיין הפער גדול
לחתומות על המכתב, אניטה פרידמן, יו"ר ויצו העולמית ומירה מינס, המנכ"לית, יש סיבה טובה להאמין שקריאתן לא תיפול על אוזניים ערלות. הממשלה החדשה יכולה להתגאות במספר השרות הגבוה ביותר מאז קום המדינה - 9 שרות, שמהוות שליש מהממשלה.
בקווי היסוד של הממשלה הוצהר כי הממשלה תפעל ליצירת שוויון בין נשים וגברים, אולם הצהרה לקונית זו לא מסבירה מה מצופה מהשרים לעשות בנדון.
בינתיים, רק ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד מינה את נעמה שולץ כמנכ"לית הראשונה למשרד, ושרת התחבורה מרב מיכאלי הכריזה כי תמנה מנכ"לית למשרדה.
שתי המנכ"ליות שכיהנו בממשלה הקודמת יישארו בתפקידן, תחת אותם שרים (מירב כהן ויועז הנדל) - המנכ"לית של המשרד לשוויון חברתי, יעל מבורך ומנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין.
יתר המינויים החדשים שהוכרזו עד כה היו של גברים, ולפי מפת המועמדים המסתמנת נראה שגם בממשלת "השינוי" לא צפויים להיות מהפכים מגדריים במינויי המנכ"לים.
אפס נשים בקבינט הקורונה
בממשלה הקודמת, שהחזיקה מעמד קצת יותר משנה, כיהנו רק ארבע מנכ"ליות מתוך 37 משרדי הממשלה. בממשלה שלפניה המצב היה חמור אף יותר ורק במשרד אחד מתוך 29 משרדי הממשלה כיהנה אישה כמנכ"לית - קרן טרנר-אייל שמונתה על ידי שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ.
על אף הביקורות הרבות שהושמעו לגביו בנוגע ליחסיו עם פקידי האוצר, לישראל כ"ץ הייתה כנראה אג'נדה של מינויי נשים:
כאשר כיהן כשר התחבורה מינה שלוש נשים לתפקידי מפתח בתחום התחבורה - את קרן טרנר-אייל כמנכ"לית משרדו, את ארנה הוזמן בכור - ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד ואת רחל טבת-ויזל לתפקיד מנכ"לית הרלב"ד.
כשנכנס לתפקידו הבא כשר האוצר, כ"ץ מינה שוב את טרנר-אייל, אך הפעם כהונתה הסתיימה לאחר ארבעה חודשים בלבד - ובטריקת דלת צורמת (שאינה קשורה כמובן לנושא המגדרי).
נושא הייצוג ההולם של נשים במגזר הציבורי מעוגן בחקיקה מזה שנים, אך רחוק מלהיות מיושם. בקיץ שעבר כאשר הוקם קבינט הקורונה החדש, שכלל 10 גברים ו-0 נשים, החליט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי "לרענן נהלים" ופנה למנכ"לים של משרדי הממשלה וליועציהם המשפטיים עם מספר הנחיות.
נזרי ביקש להקפיד שהרכב הוועדות או הגופים שהוקמו לשם "עיצוב מדיניות לאומית לרבות בנושאי חוץ וביטחון" יכללו נשים, בדגש על נשים "ממגוון קבוצות האוכלוסייה".
האפליה המגדרית בחברות הממשלתיות
האפליה המגדרית במגזר הציבורי לא מסתכמת רק במיעוט הנשים בתפקידי המפתח, אלא גם בשכר נמוך יותר. הדבר המטריד הוא שמדובר באפליה בחסות המדינה. מדו"ח השכר האחרון שפורסם על ידי הממונה על השכר, בשנת 2019 פערי השכר בין גברים לנשים המשיכו להיות גבוהים בקרב עובדי המגזר הציבורי והגיעו ליותר מ-42% במונופולים ממשלתיים.
מאותו הדו"ח עולה כי שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות היה נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר - ולא כי מדובר בהיקף משרה נמוך יותר או תפקיד עם פחות אחריות.
המצב במגזר הפרטי הוא חמור מעט יותר מבחינת פערי השכר בין גברים לנשים, אך קשה להלין על המגזר הפרטי, כאשר מדינת ישראל עצמה לא מיישמת את החוקים והתקנות שהתקינה כדי לקיים שוויון מגדרי?
"גם מתוקף המחויבות לעמוד ביעדי האו"ם"
"נשים לא ממנות את עצמן להיות מנכ"ליות. רוב השרים הם גברים, ויש להם אג'נדה שונה לגבי הניהול. לנשים יש סגנון ניהולי יותר מרוכך, לא ניהול של אגו. נשים מנהלות טובות יותר, וזה הוכח", אמרה בשיחה עם "וואלה! כסף", שלא לייחוס, בכירה במגזר הציבורי.
לדברי עו"ד נטע לוי, מקדמת מדיניות וחקיקה בעמותת "איתך-מעכי" - משפטניות למען צדק חברתי: "ככל שיהיה ייצוג שוויוני ומגוון יותר סביב שולחנות מקבלי ההחלטות - כך יתקבלו החלטות המיטיבות עם כלל הקבוצות בחברה.
"הממשלה מחויבת לדאוג לייצוג השוויוני והמגוון לא רק מתוקף הדין הישראלי אלא גם מתוקף המחויבות לעמוד ביעדי האו"ם לשנת 2030 - שיעד השוויון המגדרי הוא אחד החשובים שבהם", אמרה לוי.
"רק כשתהיה לנו שקיפות מלאה נוכל לדעת האם יש מיעוט נשים בעמדות ציבוריות"
שר החקלאות עודד פורר, בתגובה:
"בתוקף תפקידי הקודם כיו"ר הועדה למעמד האישה פעלתי לקדם שקיפות בנושא של מינויים בשרות הציבורי.
רק כשתהיה לנו שקיפות מלאה נוכל לדעת האם יש מיעוט נשים בעמדות ציבוריות ואז הציבור יוכל לדרוש דין וחשבון מנבחריו".
גם מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, עו"ד דנה מיטב, הגיבה לפרסום: "בבוקר למחרת השבעת הממשלה החדשה שלחנו פנייה לכל השרים והשרות ובה ביקשנו לשים לב לנושא המגדרי בעת המינוי לתפקידי מנכ"לות במשרדיהן/ם.
ממשלת שינוי אמיתית צריכה לפעול לתיקון המצב הקיים, שבו נשים הן כוח עבודה מרכזי במגזר הציבורי, אבל עדיין לא מצליחות לקבל מקום בדרג הבכיר - וייצוגן רחוק מלשקף הן את חלקן באוכלוסייה ובמשרדים עצמם. בנוסף לחשיבות הערכית, מחקרים מראים שיש ערך רב לנשים בעמדות השפעה, בין היתר משום שהן מביאות בחשבון את צרכיהן של נשים, ומסייעות להטמעת חשיבה מגדרית. המסר שלנו לשרים והשרות הוא: השינוי מתחיל במשרד שלך"
