"כל עוד לא הוסדר מעמדה של פייסבוק - אין לסלק על הסף תביעות נגדה"

בהחלטה שעשויה להשליך על מקרים רבים נוספים, דחה בית-המשפט את בקשתה של פייסבוק לסלק על הסף תביעה שהוגשה נגדה על לשון הרע, בנימוק שדרושה הכרעה של ביהמ"ש העליון בסוגיה. נוכח היעדר ההסדרה בחקיקה וטרם הכרעה בבית המשפט העליון בסוגייה, המצב המשפטי אינו ברור

  • פייסבוק
בווידאו: אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק נחקרו בקונגרס האמריקני על פגיעה בתחרות (צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן)

אין כל הצדקה לסלק על הסף תביעות בעילות של לשון הרע נגד פייסבוק שבמרכזן פוסטים שהעלו משתמשים אנונימיים לרשת החברתית, כל עוד אין פסיקה ברורה של בית-המשפט העליון המסדירה באופן ברור את האחריות של פייסבוק כלפי פרסומים מעין אלה - כך קבע אתמול (רביעי) בית משפט השלום בתל-אביב, בהחלטה שייתכן כי תסתום את הגולל על ניסיונותיה של פייסבוק לעצור את בירורן של תביעות המוגשות נגדה חדשות לבקרים בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות או התרשלות.

במרכז ההחלטה של השופט עדי הדר, ניצבה בקשתה של פייסבוק לסלק על הסף, כלומר ללא דיון לגופם של דברים, תביעה שהגיש נגדה אדם שפורסמו נגדו 9 פרסומים מכפישים לכאורה וכאלה הפוגעים בפרטיותו על-ידי גורם אנונימי. לפי כתב התביעה שהגיש התובע באמצעות עו"ד שלומי וינברג, עו"ד לדיני לשון הרע והגנת הפרטיות, הפרסומים המכפישים פורסמו במטרה להפחיד ולהלך אימים על התובע ובני משפחתו לרבות ילדותיו וזוגתו לשעבר, והם מקימים לכאורה לתובע עילות של לשון הרע, רשלנות ופגיעה בפרטיותו, לאחר שהסבו לו נזקים אישיים ועסקיים כבדים.

טוב לדעת (מקודם)

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
טענתה העיקרית של פייסבוק הייתה כי היא "מתווכת ביניים ניטרלית גרידא" (צילום: וואלה! טכנולוגיה, ינון בן שושן)

טענתה העיקרית של פייסבוק הייתה כי היא "מתווכת ביניים ניטרלית גרידא", וכי מדובר ב"סכסוך עסקי פרטי בין התובע לבין אדם שזהותו אינו ידועה". לטענת פייסבוק, התובע לא עשה כל מאמץ לאתר את האדם שלכאורה הכפיש אותו בפרסומיו, ואף לא פנה אליה כדי שזו תנסה לאתרו באמצעות צו שיפוטי שהיה באפשרותו להנפיק.

כדי לתמוך בטענתה כי לתובע אין כל עילת תביעה תקפה נגד פייסבוק משום שהתוכן פורסם על-ידי צד שלישי וכן לאור העובדה כי תוכן הפרסומים נוגע לפעילותו העסקית של התובע, צירפה פייסבוק לבקשת הסילוק שורה ארוכה של פסקי-דין שניתנו במרוצת השנה האחרונה - במסגרתם החליטו בתי-המשפט על סילוק תביעות נגד פייסבוק בגין פרסומים מכפישים לכאורה שביצעו משתמשים ברשת החברתית. בפסקי-דין אלה נקבע, כפי שאף הדגישה פייסבוק בבקשתה, כי בהתאם לנוסחו הנוכחי של חוק איסור לשון הרע "ספקיות שירותי אירוח, דוגמת פייסבוק, פשוט אינן יכולות לשאת באחריות בגין תוכן מכפיש נטען אשר נוצר על-ידי צד שלישי".

מול טענות אלה, טען עו"ד וינברג בשמו של התובע כי "קבלת גישתה של פייסבוק, אשר בקלות רבה יכולה להסיר את התכנים המכפישים, תוביל למצב אבסורדי לחלוטין שבו מעוולים אנונימיים יוכלו בתחכום להקים פרופיל אנונימי מכפיש בפרטיות, והתובע יוותר חסר אונים כיוון שאינו יכול לאתר את המעוול. מצב זה - הדעת אינה סובלת".

עו"ד שלומי וינברג (צילום: יחצ)

עוד הסביר וינברג, כי יש לאבחן את המקרה ממקרים אחרים שכן במרבית פסקי-הדין שהביאה פייסבוק היה ברור מי היו המפרסמים של הפוסטים המכפישים, בניגוד למצב בעניינו של התובע; וכי קיימות גם פסיקות אחרות מהעת האחרונה של בתי-המשפט שדווקא כן מכירים באחריותה של פלטפורמה לפרסומים שנעשו אצלה על-ידי אדם אחר.

השופט הדר אמץ את עמדתו של התובע, וקבע כי אפילו אם קיימים קשיים בדרכו של התובע במסגרת הוכחת התביעה - "מכאן ועד להגיע למסקנה שיש לסגור את שערי בית המשפט בפני התובע, כבר בשלב זה, הדרך רחוקה. על בית המשפט להפעיל את העיקרון שכאשר יש ספק אין ספק, ולענייננו המשמעות היא שאם יש ספק, אין לסגור את שערי בית המשפט בפני התובע, בשלב זה."

אלא שהשופט הדר לא הסתפק בכך, ואף שלח מסר שעשוי להדהד הרבה מעבר לנסיבות המקרה הספציפי שבפניו. לדבריו, "הספק נובע בין היתר מהעובדה שאין עדיין פסיקת בית המשפט העליון המסדירה באופן ברור את הסוגיה, אלא הצטברות של פסקי דין בערכאות נמוכות יותר. אף הפסיקה שהצטברה מחייבת בירור, לכאורה, כדי להגיע למסקנה שהתשתית העובדתית שהועמדה לא מגעת כדי החריג שקבעה אותה הפסיקה שהצטברה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully