האם סיום החל"ת ישיב עובדים למעגל העבודה?

• ברבעון השני צפויה בישראל צמיחה בשיעור גבוה של כ-8% במונחים שנתיים, שתושפע בעיקר מזינוק בצריכה הפרטית.
• אנו מעריכים כי עשרות אלפי עובדים צפויים לשוב בשבועות הקרובים למעגל התעסוקה, רובם כנראה מתוך הקבוצה של "נעדרים זמנית מהעבודה". סיום תכנית החל"ת צפוי להפחית עומס מתקציב המדינה, וגם למתן לחצים לעליית השכר, בעיקר במקצועות המאופיינים בשכר נמוך.
• הסיכון לעליית האינפלציה יכול לבוא מתהליך של עליות שכר, או מהתאמה של מחירי שכ"ד לעליית מחירי הדירות. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 1.6% ב-12 החודשים הקרובים.
• בנק ישראל הציג לאחרונה תכנית להאצת הצמיחה במשק המגדילה את ההוצאה הציבורית ב-3.3% אחוזי תוצר ומעלה את יחס החוב הציבורי לתוצר. באופן מסורתי היה זה בנק ישראל שתמיד העדיף ריסון של החוב הממשלתי, והאוצר שהתקשה לקצץ בתקציב. השינוי בעמדת בנק ישראל משקף את הרוח הנושבת בעולם: ממשלות מנצלות את הריביות הנמוכות בכדי להגדיל את ההשקעות, ולייצר יתרון תחרותי בעתיד.
• חלק ממדינות אירופה שמחוץ לגוש האירו מתחילות לשקול שינוי במדיניות המוניטרית על רקע עליית האינפלציה והתחממות שוק הנדל"ן. בישראל התחזקות השקל דוחה את העלאות הריבית, וזו לא צפויה להשתנות בשנה הקרובה.

עלייה במספר הנדבקים החדשים בווריאנט דלתא של הקורונה החזירה את חובת עטית המסכות במקומות סגורים. לעת עתה אין מגבלות נוספות, כך שאיננו סבורים שזה יביא לנסיגה בפעילות הכלכלית. הסרבול שכרוך בנסיעות לחו"ל צפוי להמשיך להגדיל את הביקושים לפעילויות נופש ופנאי בישראל, וכן למוצרי מזון והלבשה והנעלה. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים עלה במאי לרמה של 56.1 נקודות, בהשפעה של עליות חדות בהזמנות החדשות מהארץ ומהעולם. הריבית הנמוכה ממשיכה לדרבן את הביקושים לנדל"ן, וביצועי המשכנתאות החודשיים הגיעו לשיא - 9.5 מיליארד שקל בחודש מאי - מספרים שנראו דמיוניים לפני הקורונה.

מחירי הנדל"ן עולים בקצב מהיר בכל העולם ובנקים מרכזיים מתחילים להביע חשש מהיווצרות בועות. בדנמרק לדוגמה, הבנק המרכזי ביקש מהממשלה להגביל את המשכנתאות הניתנות בהחזר ריבית בלבד, אך נענה בשלילה. בשבדיה הממשלה נפלה בהצבעת אי-אמון, לאחר שרצתה לבטל את פיקוח המחירים על דירות חדשות שיבנו להשכרה. אלו דוגמאות להשלכות השליליות ולסיכונים העתידיים של מדיניות כלכלית מרחיבה לאורך זמן. בכל מקרה, לא נראה שהבנקים המרכזיים בעולם עומדים בפני שינוי בטווח הקרוב במדיניות, ובינתיים הכסף הזול והמדיניות המרחיבה של הממשלות, מביאים לצמיחה מהירה ברוב מדינות העולם. בישראל אנו צופים צמיחה בשיעור גבוה של כ-8% במונחים שנתיים ברבעון השני, שתושפע בעיקר מזינוק בצריכה הפרטית.

בסוף חודש יוני צפויה להסתיים תכנית החל"ת, ועובדים מתחת לגיל 45 יפסיקו לקבל דמי אבטלה (עם סייגים מסוימים). מספר תובעי דמי אבטלה מגיע לכ-400 אלף איש, חלקם מוגדרים כמובטלים, כלומר כאלו שאיבדו את עבודתם ומחפשים אקטיבית מקום עבודה חדש, חלקם כנעדרים זמנית משוק העבודה והם למעשה בחל"ת, וחלק גם חדלו מלהשתתף בכוח העבודה. אנו מעריכים כי עשרות אלפי עובדים צפויים לשוב בשבועות הקרובים למעגל התעסוקה, רובם כנראה מתוך הקבוצה של "נעדרים זמנית מהעבודה", אך גם משתי הקבוצות הנוספות. סיום התכנית צפוי להפחית עומס מתקציב המדינה, וגם למתן לחצים לעליית השכר, בעיקר במקצועות המאופיינים בשכר נמוך. התוצאה של שינוי המדיניות יכולה לספק אינדיקציה לישראל ואולי גם למדינות אחרות, באשר לשאלה האם המדיניות הממשלתית לפיצוי המובטלים היא שגרמה לאי-היכולת לאייש משרות, או שמא חל במהלך השנה וחצי האחרונות שינוי בהעדפות של העובדים, והם בוחרים לא לשוב לעבודה בתנאים הקודמים.

מחירי הסחורות בעולם נסוגו מעט בשבועות האחרונים, למעט מחיר הנפט שהמשיך לעלות והגיע כבר ל-76 דולר לחבית. המשקל העקיף של יבוא חומרי הגלם לענף המזון, כמו החיטה או הסויה לדוגמה, בסל הצריכה אינו גבוה - כאחוז אחד, ולכן ההשפעות על מדד המחירים לצרכן אינן כה גדולות. להערכתנו, הסיכון לעליית האינפלציה יכול לבוא מתהליך של עליות שכר, או מהתאמה של מחירי שכ"ד לעליית מחירי הדירות (שגם היא תלויה לאורך זמן בשכר). מדדי המחירים של החודשים הקרובים יושפעו מעליית מחירי שירותים, כמו נופש ואירוח שמקורם במיעוט הנסיעות לחו"ל, או מחירי הפירות והירקות שיוזלו בפחות מהרגיל לעונה השנה. אנו מעריכים שנראה גם עלייה מסוימת במחירי שכר-הדירה. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 1.6% ב-12 החודשים הקרובים.

התהפכו היוצרות ובנק ישראל תומך בהרחבת החוב הממשלתי, בעוד האוצר תומך בייצובו. בנק ישראל הציג לאחרונה תכנית להאצת הצמיחה במשק הכוללת פיתוח של ההון האנושי, השקעות בהון פיזי, פיתוח המערכת הפיננסית וטיוב הרגולציה. התוכנית מגדילה את ההוצאה הציבורית ב- 3.3% אחוזי תוצר, באופן הדרגתי. מימון התכנית יגיע בחלקו מהעלאות מסים וקיצוצים, אם כי אלו יחלו רק רק ב-2023, כך שיחס החוב הציבורי לתוצר צפוי להמשיך ולעלות בשנים הקרובות. חלק מהבכירים באוצר לא תמכו ברעיון של הגדלת החוב, גם אם זה לשם הגדלת ההשקעות. באופן מסורתי היה זה בנק ישראל שתמיד העדיף ריסון של החוב הממשלתי, והאוצר שהתקשה לקצץ בתקציב. השינוי בעמדת בנק ישראל משקף את הרוח הנושבת בעולם: ממשלות מנצלות את הריביות הנמוכות בכדי להגדיל את ההשקעות, ולייצר יתרון תחרותי בעתיד.

חלק ממדינות אירופה שמחוץ לגוש האירו מתחילות לשקול שינוי במדיניות המוניטרית על רקע עליית האינפלציה והתחממות שוק הנדל"ן. בישראל התחזקות השקל דוחה את העלאות הריבית, וזו לא צפויה להשתנות בשנה הקרובה. מדינות כמו הונגריה וצ'כיה העלו בשנה האחרונה את הריבית והן מתכננות להמשיל להעלות אותה בהמשך. בנורבגיה הבנק המרכזי מאותת גם הוא על העלאת ריבית. האינפלציה במדינות האלו גבוהה מעט מזו שבישראל, והן מקדימות את שאר המדינות בהעלאות הריבית. בנק ישראל צפוי להיצמד יותר למדיניות של הפד ולכן איננו רואים העלאת ריבית, גם אם האינפלציה תמשיך לטפס מעבר לרמה של 2%.

הממשל האמריקני הצליח להביא לאישור תכנית התשתיות, וחברי הפד מפזרים את החששות מפני תחילת צמצום רכישות האג"ח. שיעורי ההתחסנות בעולם ממשיכים לעלות, ווריאנט הדלתא לא מביא לנסיגה בפעילות הכלכלית. אלו תנאי רקע טובים להמשך עליות במחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן בכל העולם. ירידה במחירי הסחורות החקלאיות משפרת מעט את תמונת האינפלציה, אם כי זו לא צפויה לרדת בקרוב.

הנתונים האחרונים מצביעים על התמתנות במחירי הסחורות החקלאיות בעולם, אך בקרן המטבע הבינלאומית טוענים שהדבר עשוי להשתנות בחודשים הקרובים, ושהמחירים ישובו לעלות ולהשפיע על מדדי המחירים לצרכן בעולם. בקרן המטבע מציינים בין היתר את עליית מחירי היצרנים ועליית מחירי ההובלה בעולם, שעדיין לא השפיעו במלואם על המחירים לצרכנים. בינתיים, נרשמה מגמה מעורבת במחירי הסחורות בעולם. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בשבוע האחרון בכ-4.0%, על רקע ידיעות לגבי ירידה במלאים, והשלים עלייה של 47% מתחילת השנה לרמה של 76 דולר לחבית. הסחורות החקלאיות לעומת זאת ירדו בשבוע האחרון והשלימו ירידה של כ-10% מאז השיא במאי, אך מאז תחילת השנה הן עדיין עלו בשיעור של 8.1%.

בשבוע האחרון נרשמו עליות חדות במדדי המניות העיקריים בארה"ב, על רקע איתותי הרגעה מהפד שלעת עתה לא מתוכננות העלאות ריבית בשנתיים הקרובות. מדד הראסל 2000 הוביל את העליות עם עלייה שבועית של 4.6%, ואחריו הדאו ג'ונס עם עלייה של 3.4%. מדדי ה-S&P500 והנאסדק עלו בכ-2.5% בממוצע. באירופה, היורוסטוקס 50 ו-600 עלו בכ-1.0% בממוצע. באסיה, מדד המניות בסין עלה 2.4% לאחר מספר שבועות רצופים של ירידות. מדדי המניות בטייוואן, הונג קונג, דרום קוריאה, והודו עלו בשיעור של מעט מעל אחוז. בשוקי המטבע, הדולר רשם את הירידה הראשונה בחמשת השבועות האחרונים ביחס לסל מטבעות אחרים.

ארה"ב: עלייה חדה גם במדד המחירים של הצריכה הפרטית. בדומה לתחזיות המוקדמות, מדד הליבה של ה-PCE עלה בחודש מאי ב-0.5% ובשיעור של 3.4% יחסית למאי 2020. מדד ה-PCE הכולל עלה בשיעור שנתי של 3.9%. הציפיות לאינפלציה לחמש ועשר שנים קדימה נותרו יציבות ברמה של 2.46% ו-2.34% לשנה בהתאמה, מה שמאותת שבשוק ההון ההערכות תואמות את הדעות של הפד שחלק ניכר מעליות המחירים משקף את פתיחת המשק והמעבר ממשבר הקורונה לפעילות כלכלית שגרתית יחסית. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה מעט בשבוע האחרון לרמה של 1.52%, על רקע ההאצה באינפלציה וההתקדמות במגעים לגבי תוכנית ההשקעה בתשתיות של הנשיא ביידן.

ארה"ב: הפעילות הכלכלית מוסיפה להתרחב, אם כי באופן מתון יותר. ההכנסה הפרטית ירדה ב-2.0% במאי, בהמשך לירידה חדה בחודש אפריל, אך היא עדיין גבוהה יחסית לרמתה טרם משבר הקורונה. ההוצאה הפרטית נותרה ללא שינוי, מה שהביא לירידה בשיעור החיסכון הפרטי מתוך ההכנסה הפנויה לרמה של 12.4%, אם כי זו עדיין רמה גבוהה לעומת 7.0% טרם המשבר. האומדן הראשון של מדדי מנהלי הרכש לחודש יוני של חברת IHS Markit מצביע על המשך ההתרחבות בפעילות בענפי השירותים והתעשייה למרות חסמים רבים שעדיין קיימים בשרשרת האספקה הגלובלית. האומדן למדד התפוקה הכוללת ירד מ- 68.7 נקודות במאי ל-63.9 נקודות ביוני, נתון שעדיין מצביע על התרחבות נאה בפעילות. המדד המתייחס לענפי השירותים ירד מ-70.4 נקודות במאי ל-64.8 נקודות ביוני, ובתעשייה המדד עלה ל- 62.6 נקודות. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה בחודש יוני, על רקע עלייה ברכיב הציפיות.

בשוק הדיור בארה"ב נמשכה הירידה בעסקאות, לאחר שאלו עלו בחדות במחצית השנייה של 2020 והגיעו לשיא באוקטובר 2020. מכירות בתים חדשים ירדו במאי בשיעור של 5.9% אך הרמה עדיין גבוהה ב-1.8% לעומת הרמה בפברואר 2020 טרם משבר הקורונה. מכירות בתים קיימים ירדו גם הם, אם כי בשיעור מתון של 0.9% במאי, אך גם רמתן גבוהה מזו טרם הקורונה. במקביל לירידה במספר העסקאות נרשמת האצה בעליית מחירי הדיור, ועל פי מדד קייס שילר לעשרים הערים בגדולות בארה"ב, המחירים ב-12 החודשים האחרונים עלו ב-13.3%.

נשיא ארה"ב ביידן וסנטורים משתי המפלגות הגיעו להסכמה על תוכנית השקעות בהיקף של 1.2 טריליון דולר. מעבר לתוכניות קיימות, יושקעו 579 מיליארדי דולר בפרויקטים חדשים של כבישים, גשרים, ותשתיות תחבורתיות אחרות. בהצעה המקורית של הממשל ביקשו לפרוש את התקציב על פני שמונה שנים, אך ההסכם הדו-מפלגתי קיצר זאת לחמש שנים. המימון לתוכנית ההשקעות אינו התכנית כולל העלאות מיסים, וצפוי להתבסס על הקצאה מחדש של כספים מתוכנית החילוץ שלא נעשה בהם שימוש, אכיפה נוקשה יותר של גביית מיסים ומכירת נפט מעתודות הנפט של ארה"ב.

גוש האירו: האינדיקטורים המובילים לפעילות הכלכלית מוסיפים להשתפר. מדד אמון הצרכנים מוסיף לעלות והוא הגיע לרמתו הגבוה מאז נובמבר 2017. על פי מדדי מנהלי הרכש, ההתרחבות בפעילות ביוני היא הגבוהה ביותר ב-15 השנים האחרונות. מדד מנהלי הרכש לתפוקה הכוללת עלה מ- 57.1 נקודות במאי ל-59.2 נקודות ביוני. מדד ענפי השירותים עלה ל-58 נקודות ומדד התעשייה נותר ללא שינוי ברמה של 63.1 נקודות. בנאום בפני הפרלמנט האירופי הדגישה נשיאת ה-ECB, לגארד, שהתחזיות להתאוששות הכלכלית בגוש האירו הולכות ומשתפרות, אולם הבנק המרכזי לא ימהר לסגת מהצעדים המרחיבים, ובמיוחד, לדבריה, לאור ההערכה כי צפויה ירידה הדרגתית בשיעור האינפלציה בתחילת השנה הבאה.

בריטניה: לצד התפרצות ווריאנט דלתא בבריטניה, אין שינוי במדיניות המוניטרית. למרות העלייה במספר הנדבקים בקורונה בבריטניה, לא הוטלו מגבלות חדשות, אך שלב נוסף בהקלת הגבלות הקורונה נדחה לאמצע יולי. הבנק המרכזי של אנגליה הותיר את הריבית ברמה של 0.1% ולא שינה את רכישות האג"ח. הבנק המרכזי עדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ל-2.1%, מעל יעד הבנק המרכזי שעומד על 2.0%, ואינפלציית הליבה עלתה ל-2.0%. בבנק המרכזי מעריכים כי העלייה החדה באינפלציה ובצמיחה היא זמנית, ושצפויה בהן נסיגה בהמשך.

סין: הבנק המרכזי הזרים נזילות למערכת הפיננסית בפעם הראשונה מאז פברואר השנה. מרבית ההערכות מצביעות על סיכוי נמוך מאד להעלאת ריבית בקרוב ע"י הבנק המרכזי. לאחרונה דווח על התפרצות מסוימת של קורונה בנמלי הים בדרום המדינה, כולל ביאנטיאן, נמל הקונטיינרים הגדול בסין.