גרושים, מסיתים את הילד לבחור צד? זה יעלה לכם הרבה כסף

פירוק של מוסד הנישואים מייצר מחלוקות בין הצדדים, כאשר במקרים רבים בני הזוג, במודע או שלא במודע, מערבים את ילדיהם המשותפים בסכסוך ביניהם ולעיתים אף משפיעים עליהם 'לבחור צד' עד כדי הסתה כנגד אחד הצדדים מה שעלול להקצין עד לכדי ניכור הורי. המדובר על מצב בו ילד מתנתק מאחד מההורים, כתוצאה ישירה מהסכסוך ולמעשה נוטל חלק אקטיבי במאבק בין שני בני הזוג.

ל"שטיפת המוח" שעוברים הילדים, בזמן בו הם ממילא מצויים במשבר נוכח פרידת ההורים יש תג מחיר כלכלי לא מבוטל. הורים מנכרים רבים לא לוקחים בחשבון כי לאותם ילדים מוסתים ומנוכרים, נגרם נזק נפשי כאשר יכול מאד להיות שעלויות הטיפולים הפסיכולוגיים גבוהות משמעותית מסכומי המחלוקת הראשונית בין ההורים.

המציאות מספקת לנו אין ספור דוגמאות לכך. למשל, לאחרונה נדון בבית המשפט לענייני משפחה, מקרה בו זוג חתם על הסכם גירושים, במסגרתו נקבע בין היתר, כי דירת המגורים של הצדדים תימכר בהקדם האפשרי ולכל היותר בתוך 6 חודשים ממועד אישור ההסכם. האם טענה כי מערכת היחסים בין הצדדים התערערה, עד שלא ניתן היה לסבול עוד מגורים משותפים, על כן היא נאלצה לעזוב את דירת המגורים עוד קודם למועד מכירתה. אלא שמכירת הדירה התמהמהה וזו נאלצה לשכור דירה קטנה, כאשר לטענתה, בעלה ממשיך להתגורר בבית המפנק המצוי בשכונה יוקרתית, תוך שהוא מגייס את הילדים לטובתו ועושה כל שיכול על מנת שלא יבקרו את האם בדירתה. הבעל מצידו הגיש תביעה בגין התשלומים השוטפים על תפעול דירתם המשותפת, שהסתכמו בעשרות אלפי שקלים. מבחינה כספית, סכום הכסף שבמחלוקת עמד על כ-70 אלף שקלים.

בדיון שהתקיים קבע השופט ראשית, כי ייעשה אבחון באמצעות פסיכולוג או מכון מסוגלות הורית שיבחן את השפעת הקרע על הילדים. בהמשך, לאור הרושם שקיבל השופט כי התנהלות הצדדים אינה מצביעה על כך שהם מעוניינים ברגיעה, נפסק כי ההורים יממנו את העסקתה של הפסיכולוגית למשך 3 חודשים נוספים. סביר להניח כי לאור עוצמת הפגיעה ילדים שנחשפים למריבה בין ההורים, יידרשו הצדדים להמשיך ולממן טיפולים פסיכולוגיים למשך זמן רב.

שיקול הדעת של בית המשפט לגבי מינוי פסיכולוג, מוכתב גם באמצעות נוהל חדש של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המחייב את כלל בתי המשפט לענייני משפחה בארץ לטפל בדחיפות במקרים שבהם יש חשש לפגיעה בקשר בין הורה לבין ילדיו עקב סכסוך משפחתי. מטרת הנוהל היא לעצור מהר ככל הניתן הידרדרות בקשר, ולנסות ולמנוע נתק בין הורה וילדו.

במסגרת הנוהל, בכל מקרה בו הורה מגיש בקשה לסעד דחוף או זמני להבטחת הקשר עם ילדו או למניעת פגיעה בילד, ובית המשפט התרשם כי המדובר במקרה הדורש התערבותו, ייקבע בית המשפט דיון מהיר בבקשה בתוך 14 ימים לכל היותר, כאשר ברוב המקרים, מתמנה מומחה מתחום הפסיכולוגיה או העבודה הסוציאלית לצורך טיפול באותם ילדים ואף בהורים- טיפולים אלה מחויבים מכוח החלטות שיפוטיות וההורים נאלצים לשלם על אותם טיפולים יקרים.

מכלול הטיפולים הפסיכולוגיים, לרבות אבחון פסיכולוגי שנדרשו הצדדים לעבור (בגובה של 20 אלף שקלים), מוערך בכ-50 אלף שקלים, זאת כאמור מבלי לקחת בחשבון את העלויות העתידיות של טיפולים פסיכולוגיים אותם הילדים יידרשו לעבור בשל החשיפה למחלוקת.

לניכור ההורי יש השלכות רבות על מצבו הרגשי והנפשי של הילד שעלולים לגרור נזקים רגשיים והתפתחותיים, בין אם מדובר בניכור מכוון ובין אם מדובר בכישלון קשר בלבד. בראש ובראשונה הפגיעה נובעת מחוויית אובדן אחד ההורים. ישנם מחקרים שונים שגורסים כי אובדן זה נחווה לעתים כקשה יותר מאובדן של הורה שאינו בחיים.

אמנם הילד הוא זה שמסרב לקשר, אבל במקביל הוא מתמודד עם הקונפליקט בין רצונו לקשר חם ואוהב מהורהו לבין ההחלטה להתרחק ממנו. הילד מאבד למעשה דמות שהיא מקור לאהבה, יציבות וקשר איכותי. הניכור ההורי מונע אף התייצבות מחדש של המערכת המשפחתית לאחר הפרידה ומשאיר את הילד בחוסר יציבות ועימות תמידי.

לסיכום, ניכור ועירוב קטינים בסכסוך לא משתלם לאף אחד מהצדדים, לא נפשית ולא כלכלית. המטפלים והפסיכולוגים, שממילא גובים מחירים שאינם שווים לכל כיס, הם היחידים שיוצאים נשכרים כתוצאה מעירוב קטינים בסכסוך, ובהרבה מקרים ידם קצרה מלהושיע. משבר משפחתי מטיבו ומטבעו רווי אמוציות ויצרים, אך אם ההורים יעצרו רגע ויראו לנגד עיניהם את טובת הקטינים ואת עלויות הטיפול בנזקים שייגרמו לקטינים כתוצאה מעירובם בסכסוך, וודאי יחשבו פעמיים בטרם יערבו את הקטינים בסכסוך ביניהם ויפעלו להסיתם כנגד מי מהוריהם.

הכותבת היא שותפה במשרד עו"ד שקלרז - תירוש העוסק בדיני משפחה