דוח ה-OECD חושף: כולנו בני ערובה בידי הפקידים

המגזר הציבורי בישראל מתעדף עובדים בינוניים ותיקים על פני צעירים מוכשרים, מנגנון יחסי העבודה בו הוא שריד משנות החמישים והוא מעניק כוח רב מדי לאיגודים המקצועיים. דוח ה-OECD חושף את הישראבלוף שכולנו מכירים: כך הפכה מדינת ישראל לבת ערובה בידי הפקידים

עלות אובדן ימי עבודה בישראל בעקבות השביתות במגזר הציבורי היא מהגבוהות ב- OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות), כאשר רק דנמרק וקוסטה ריקה עוקפות אותה, כך עולה מדו"ח ה-OECD בנושא "אסטרטגיית השכר במגזר הציבורי בישראל" שמתפרסם היום.

מעבר לכך, הוצאות השכר במגזר הציבורי בישראל גבוהות מממוצע ה-OECD, וחוקי העבודה והשכר בישראל נותרו כמעט ללא שינוי מאז שנות החמישים.

הוצאות השכר במגזר הציבורי בישראל גבוהות מממוצע הOECD. בעוד במדינות ה-OECD, ממשלות מוציאות כ-22% מההוצאה הציבורית שלהן על השכר של המגזר הציבורי, בישראל מדובר ב-26%. מדובר בהפרש לא מבוטל, אך מתברר שהוא לא החמור ביותר שחושף הדוח.

עוד בוואלה!

מסתורי: מי ה"מלאך" ששומר על המדליסט האולימפי של ישראל?

לכתבה המלאה
ראש הממשלה נפתלי בנט. במצע של ימינה מופיע "חוק בוררות חובה", אך לא בהסכם הקואליציוני. גם נתניהו כשל בקידומו (צילום: ראובן קסטרו)

הדוח שמתפרש על פני 65 עמודים רלוונטי היום מתמיד, עם התחלת עבודתה של ממשלה חדשה, שתנסה לקדם רפורמות כלכליות ותצטרך לנהל מו"מ קיבוצי עם ארגוני העובדים - וכאשר רק אתמול איימה ההסתדרות לא לפתוח את גני הילדים של החופש הגדול, בעוד יומיים.

מחברי הדו"ח ממליצים, בין היתר, על חובת בוררות עבור עובדים בשירותים חיוניים, על הגבלת השימוש בסכסוכי עבודה, על הגדרת הנושאים עליהם ינוהל המו"מ מול העובדים, וכן על התאמת גובה השכר לכישורים ולא לוותק.

ראש הממשלה לשעבר נתניהו ניסה במשך זמן רב לקדם את חוק בוררות חובה (שבין היתר, מגביל את זכות השביתה), ללא הצלחה רבה, כאשר אזרחי ישראל חוו שביתות של גופים כמו הרכבת, חברת החשמל, נמלי הים ועוד.

בשנתיים האחרונות החוק לא קודם בשל ארבע מערכות הבחירות האחרונות והקושי הפוליטי לקידומו, שכן מדובר ב"קו אדום" מבחינת ארגוני העובדים (שלזכותם ייאמר שלא הרבו לנצל את זכות השביתה בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז נכנס לתפקידו היו"ר הנוכחי, ארנון בר-דוד, שמעדיף את ההידברות ורואה בשביתה מוצא אחרון). החוק הופיע גם במצע הכלכלי של ימינה, אך לא נכנס להסכם הקואליציוני שנחתם עם יש עתיד.

תל אביב בשנות החמישים. "המסגרות המרכזיות להסדרת יחסי העבודה בישראל תוכננו בשנות החמישים, ומעניקות מידה ניכרת של כוח לארגוני העובדים במגזר הציבורי" (צילום: מערכת וואלה! NEWS, באדיבות ארכיון עיריית תל אביב וילי פולנדר)

מסגרות שתוכננו בשנות ה-50

"המסגרות המרכזיות להסדרת יחסי העבודה בישראל תוכננו בשנות החמישים, ומעניקות מידה ניכרת של כוח לארגוני העובדים במגזר הציבורי. שוק העבודה כיום משתנה בקצב מהיר, ודוחק לבנות מחדש את הדיאלוג החברתי ולשפר את יחסי העבודה, כך שהשירות הציבורי בישראל יוכל ליישם את הרפורמות הדרושות כדי לעמוד בקצב השינוי", נכתב בדו"ח.

מהדוח עולה כי משא ומתן קיבוצי עשוי לתמוך באתגרים העומדים בפני עתיד שוק העבודה. עם זאת, נכתב כי "הדיאלוג החברתי במגזר הציבורי בישראל תקוע, והפנייה לאופציית השביתה מבוצעת מהר מדי. נראה כי שיחות בין מעסיקים ציבוריים לארגוני העובדים מתרחשות בעיקר כשיש משבר או בעיה, מצב שמקשה על בניית אמון".

אנחל גורייה, מזכ"ל ה-OECD, בעת ביקורו בישראל ב-2016 (צילום: פול צלמים, עמית שאבי)

המלצות ה-OECD לשיפור יחסי העבודה במגזר הציבורי

המלצות ה-OECD בנוגע לשיפור יחסי העבודה ומערכות המיקוח במגזר הציבורי בישראל כוללות בין היתר:

• הקמת מוסדות חלופיים ליישוב סכסוכים שיוכלו לפעול ללא לחץ השביתה.
"הכרזות תכופות על סכסוכי עבודה ונקיטה בעיצומים ושביתות, גוררים אובדן ימי עבודה ומצביעים על מערכת שאיננה עובדת לטובת הציבור. פיתוח חלופות אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים הוא מהלך נחוץ, שיבטיח שימוש הולם בכלי השביתה כמוצא אחרון", נכתב בדו"ח. כלכלני הארגון מציעים להקים ועדות בלתי תלויות לבוררות וגישור.

הגנה על שירותים חיוניים מפני שביתות
בדו"ח מודגש כי מרבית מדינות ה-OECD מגדירות חלק מהשירותים הציבוריים כ'חיוניים' במטרה לצמצם את חשיפת האזרחים להפסקות עבודה באותם שירותים, הפוגעות קשה בשירותים בסיסיים הניתנים לאזרחים. אם לא ניתן להגיע להסכמות בין מעסיקים לארגוני העובדים, מציעים כלכלני ה-OECD לבחון מנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים כגון חובת בוררות עבור עובדים בשירותים חיוניים. "על ישראל לפתח גישה זו באמצעות מיסוד וביסוס מעורבות רחבה עם מנהיגי עובדים ומנהיגים פוליטיים ודרך עידוד שיח ציבורי בסוגיה", נכתב בדו"ח.

• יצירת מגבלות תקציב ועקרונות לקביעת קצב גידול הוצאות השכר.
המגבלה תסייע ליצור מסגרת של "מה מונח על השולחן", כדי לשפר את תהליך המשא ומתן ולשמור על זכותם הדמוקרטית של ממשלות נבחרות להקצות הוצאות ציבוריות על סמך סדרי העדיפויות הפוליטיים שלהן.

הגבלת העיתוי והשימוש בהכרזת סכסוכי עבודה
בדו"ח מצוין כי מספר הסכסוכים והשביתות ועלותם במונחים של אובדן ימי עבודה בישראל מהגבוהים ב- OECD."סכסוכי עבודה בישראל הפכו לדרך המקובלת להגיע להסכם. ההתעוררות האחרונה של פעילות ארגוני העובדים ויחסי העבודה המתנגשים מעידים על כך שיש צורך בשיפור היחסים לטובת שיפור השירות הציבורי", נכתב בדו"ח.
"על ישראל לשקול שינוי בתנאים המתירים לאיגודים לפתוח בסכסוך עבודה. ישראל יכולה להשתמש או להתאים את המסגרת המשפטית כדי להגדיר תאריך תפוגה להכרזות על כוונת שביתה", ממליץ הארגון.

• הגברת תדירות הפגישות בין וועדים להנהלות מחוץ להקשר של משברים או סכסוכים.
שיתוף מידע בין המעסיקים, ארגוני העובדים והעובדים, קביעת סדרי עדיפויות ותקשורת קבועה, יסייעו לפוגג את תחושת השיתוק ואת המנטליות של "המנצח לוקח הכל", שדומה שהיא מאפיינת חלק ניכר מהמשא ומתן בשוק העבודה בישראל.

• על משרד האוצר לבחון מחדש את היקף הנושאים שעליהם מנהלים נציגי ארגוני העובדים משא ומתן.
"איגודי העובדים בישראל רשאים לדרוש משא ומתן או לפתוח בשביתה עקב השלכות של כל שינוי במקום העבודה. המשמעות היא כי כל שינוי חייב להיות מוסכם על העובדים, כולל שינוי במיקום, היקף העבודה או כלי העבודה. האיגודים משתמשים בכוחם כדי לכלול במסגרת הסכמי השכר מערך נושאים מפורט. לפיכך, האיגודים מעורבים כמעט בכל שינוי קטן, אף אם השלכתו על תנאי העבודה, אם בכלל, קטנה, וכל הנושאים מכוסים על ידי אותו ארגון מוסדי", מוסבר בדו"ח הארגון.

כלכלני ה-OECD וממליצים "לשנות את היקף 'תנאי עבודה' לגביהם יש לנהל משא ומתן, בצד מציאת דרכים לעודד השתתפות בונה של הארגונים והעובדים ברפורמות ניהול ובניית אמון הדדי".

המלצות ה-OECD בנוגע לשיפור מערכת שכר כוללות, בין היתר:
• פישוט מבנה השכר דרך הגדלת שכר בסיסי על חשבון תוספות השכר.
המהלך יביא להגברת השקיפות בעולמות השכר, ישפר את תהליך הגיוס ואת הניידות במגזר הציבורי. ריבוי מרכיבי השכר מהווה סוגיה מרכזית במבנה השכר במגזר הציבורי. מדובר, למשל, בתשלום מיוחד על הדרכות או עבור החזקת רכב. אולם, רבות מתוספות השכר הללו מיושנות, אינן עונות למטרה שבגינה נוצרו מלכתחילה.

• בדומה למגזר הפרטי, יש להתאים את גובה השכר לכישורים ולא לוותק.
בדו"ח צוין כי בישראל קיים חוסר התאמה בין שכר למיומנויות בתפקידים ספציפיים. למשל, השכר עבור משרות של מהנדסים במגזר הציבורי נמוך יותר מהשכר במגזר הפרטי. מנגד, במקרה של עורכי דין או עובדי מינהל פקידותיים, השכר במגזר הציבורי גבוה יותר מאשר במגזר הפרטי.

שכר גבוה יחסית למשרות זוטרות/מיומנויות נמוכות, ושכר נמוך יותר עבור משרות בכירות/מיומנויות גבוהות) נפוץ במגזר הציבורי במדינות רבות, יש לכך השפעה שלילית על האטרקטיביות היחסית של המגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי עבור עובדים מוכשרים ומיומנים.

הענקת סמכויות וגמישות ניהולית לשטח בעולמות התגמול.
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות ב-OECD, שכר על ביצועים הפך דה פקטו למעין תוספת תשלום שרק לעתים נדירות מקושרת למדדי ביצוע יעילים. העלאת שכר ממוקדת ותגמולים על ביצועים, קלים יותר ליישום באופן מבוזר. בבריטניה לדוגמה, למשרדים השונים יש תקציב משלהם והם מחליטים כיצד להפנות תגמולי שכר לתפקידים ועובדים ספציפיים.

צמצום חשיבות מרכיב הוותק בשכר.
בשונה מהמגזר הפרטי ומרוב מדינות ה-OECD, לרכיב הוותק בשכר במגזר הציבורי בישראל עדיין ניתן משקל גבוה. כתוצאה מכך, המגזר הציבורי יחווה קושי בגיוס מועמדים חדשים בעתיד הקרוב. כדי להתמודד עם האתגר, יש צורך לצמצם את הפערים ולהקטין את השפעת הוותק על השכר.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. דאג להסדרים גמישים שהמשיכו את תפקודו של המשק בעת משבר הקורונה (צילום: אתר רשמי, אורן כהן, דוברות ההסתדרות)

לדברי הדר גולדמן, יזם בתחום האנרגיה הירוקה, "המגזר הציבורי באופן כללי, הוא מבוגר יותר ופחות מחובר לחדשנות במגוון תחומים ומקדש את הסטטוס קוו. במקרים מסויימים הניתוק מגיע עד כדי סכנת נפשות כמו בהקשר של אנרגיה ירוקה ומיגור מזהמים, להם השפעות בריאותיות וכלכליות נרחבות. בוודאי שאני נזהר מלעשות הכללות, שהרי ישנם עובדי ציבור מסורים אשר נושאים במשרות הדורשות יוזמה ואחריות, אולם קיים מיעוט אשר בסך הכל רוצה להגיע הביתה בשלום בשעה 17:00 ונמנע מליטול סיכונים בכל מחיר. ואולי אף גרוע מכך, מעטים הרואים במשרה כעסק פרטי, ללא הפנמת כובד המשקל. לכן, בישראל כאשר רוצים לקדם פרויקטים, פונים למגזר הפרטי שיודע לפעול במהירות, בגמישות וביצירתיות. אני פועל בארה"ב ומדינות שונות באירופה, בהן לצד מגזר פרטי מבוסס , המגזר הציבורי עובד בצורה סדורה ומעניק יציבות לסקטור בראיית מאקרו, במקום לקדם אג'נדות אישיות".

תגובת ההסתדרות: שלב ההסברים

עובדות ועובדים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית ואם יש שיעור שכל עולם למד ממשבר הקורונה זה הצורך לחזק את המערכות הציבוריות. אחיות, עובדי מעבדה, עובדות סוציאליות, אנשי הוראה וביטחון הם עמוד השדרה של החברה הישראלית. כל ניסיון לפגוע במגזר הציבורי יחליש את יכולתה של המדינה לתת מענה לאזרחים במשבר הבא.

נזכיר כי כבר בימיו הראשונים של משבר הקורונה, רתמה ההסתדרות את המגזר הציבורי ודאגה להסדרים גמישים כדי להבטיח את המשך התפקוד התקין של המשק. היינו בקו החזית ונמשיך להיות שם, כדי שגם בשגרה וגם בחירום אזרחי ישראל יוכלו לקבל שירות זמין, נגיש וטוב יותר ממה שמקבלים אזרחי מדינות אחרות.

השיח בין ההסתדרות לבין הדרג המקצועי במשרד האוצר לא פסק מאז ונמשך לכל אורך התקופה, מתוך מטרה משותפת לבחון את שוק העבודה המשתנה ולהיערך לדרישותיו. ההסתדרות תבחן באופן רציני ומעמיק כל הצעה שנועדה לטפח מצוינות בקרב העובדים ולהצעיד את המשק שלנו אל העתיד.

עם זאת, ההמלצות שהוצעו הן קיצוניות בהגבלה שלהן על חופש ההתארגנות ונועדו לכרסם בכוח הארגוני של העובדים במשוואת הכוחות הלא שוויונית ממילא, אל מול המעסיק.

"כל ניסיון לפגוע או להגביל את זכות השביתה או במעמד העובדים, ייתקל בהסתדרות חזקה שתילחם בנחישות וללא פשרות". שביתה ברכבת ישראל, 2019 (צילום: יואב איתיאל, יואב איתיאל)

תגובת ההסתדרות: שלב האיומים

בשנים האחרונות ובמשבר הקורונה בפרט, הוכיחה ההסתדרות את מעמדה כגורם אחראי ומאזן במשק. באפס ימי שביתה, הצלחנו בתקופה קצרה יחסית להביא לקו הגמר רפורמות מורכבות ומשמעותיות אשר משפרות את השירות לכלל אזרחים ומועילות לכלכלה הישראלית. הרפורמות הושגו בזכות ההבנה המשותפת של הצדדים כי כל מהלך לטובת המשק, חייב להתבצע בהסכמה ולהישען על יחסי אמון עמוקים. בהקשר זה, ההסתדרות לא תביע התנגדות לגוף ליישוב סכסוכי עבודה וגישורים.

האחריות על יחסי עבודה תקינים חלה על כל הצדדים וכל ניסיון להגביל את חופש ההתארגנות או להתערב במנגנוני הכרזת סכסוכי העבודה, מפר את האיזון ופוגע בדיאלוג החברתי.

חשוב להזכיר כי בסוף 2019 ה-OECD פרסם דוח מיוחד שקבע כי עבודה מאורגנת חשובה לצמיחה כלכלית, להעלאת הפריון ולצמצום פערי השכר במשק. הדוח מגולל על פני 270 עמודים, ממצאים שנאספו מ-36 מדינות מפותחות, אשר תומכים בכך שעבודה מאורגנת היא כלי מדויק וגמיש יותר מחקיקה וגם הכלי המתאים ביותר להסדרת שוק העבודה העתידי. אי לכך, ההסתדרות סבורה כי יש להקטין את התערבות הרגולטור ביחסי העבודה.

הודעת ההסתדרות נחתמת באיום מפורש: "חופש ההתארגנות הינו זכות יסוד וניסיון להגביל אותה באצטלא של פתרון סכסוכים מנוגד לערכי היסוד של מדינה דמוקרטית. כל ניסיון לפגוע או להגביל את זכות השביתה או במעמד העובדים, ייתקל בהסתדרות חזקה שתילחם בנחישות וללא פשרות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully