ההייטק כפסיפס חברתי

ענף ההייטק מוכר כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי והוא מהווה שחקן משמעותי בייצוא סחורות ושירותים ממדינת ישראל אל העולם הגדול. סצנת הסטארט-אפ, החדשנות ורוח היזמות הם הלב הפועם ועמוד השדרה של כלכלת ישראל וכל ישראלי שמח לספר לקולגות שמעבר לים אודות הנתונים והמספרים, שמעוררים התפעלות בכל פעם מחדש.

כבר כמה עשורים שעיני העולם כולו נשואות לעבר הסטארט-אפ ניישן: יותר מ- 400 חברות רב לאומיות הקימו מרכזי פיתוח בישראל, ראשי מדינות, פוליטיקאים, ראשי ערים, משקיעים, נציגי בנקים, משלחות מכל העולם וגם נשיאים ומנכ"לים של חברות ותאגידים, מגיעים לארץ כדי לחזות בפלא מקרוב ולהבין את סוד קסמו.

למרות ההילה, המחמאות וההכרה לה זוכה אומת הסטרט-אפ בכל רחבי העולם וההערכה הבינלאומית הרבה לה זוכים הישראלים, דברים שרואים מכאן לא רואים משם: לענף ההייטק הישראלי תרומה מכרעת לייצוא ולהכנסות המדינה ממיסים, אך הוא מספק תעסוקה (ישירה) רק ל-10% מכוח העבודה.

ללא ענף ההייטק, המציאות של השנה האחרונה הייתה הרבה יותר קודרת והפגיעה בכלכלה הישראלית הייתה גדולה יותר. למרות זאת, יש לנתח את המצב, להסתכל מנקודת מבט יותר יסודית, ולהבין שמדינת ישראל חייבת לשנות את הגישה בה היא נוקטת כדי שההייטק הישראלי ימשיך להיות סיפור הצלחה, לא רק כלכלי אלא גם חברתי.

חייבים לזכור שאף אחד לא מבטיח שענף ההייטק הישראלי ימשיך ליהנות מפופולריות רבה וגם אם נייחל לכך שכן, יש לחשוב איך למנף את ההצלחה ולתת לה לגעת ברבדים השונים המרכיבים את הכלכלה ואת האוכלוסייה הישראלית, כך שאותם עשרה אחוזים יהפכו לעשרים - והעשרים יהפכו לחמישים.

כדי להגדיל את אחוז המועסקים בהייטק יש להתוות מתווה שלפיו יקצו תקציבים ויפתחו תוכניות חדשות שיעודדו גיוסים ויגדילו את הפלורליזם של כוח האדם בענף ההייטק.

מבט על נתוני הרשות לחדשנות מגלה עד כמה ענף ההייטק הוא הומוגני ומצבו מעורר דאגה: רוב המועסקים (64%) הם גברים יהודים לא חרדים, 31% הן נשים יהודיות לא חרדיות ולערבים ולחרדים יש פחות מאחוז לכל אחד מהם.

כדי לגוון ולהעשיר את ענף ההייטק יש להסתכל לצדדים ולהגיע אל המגזרים הנמצאים בשולי החברה הישראלית ובדרך זו לאפשר להם להיות חלק מהמיינסטרים, למשוך אותם כלפי מעלה ולהעניק להם את ההשכלה והידע הדרושים. מהלך כזה יכול להשפיע על שוק העבודה, על הכלכלה ועל החברה בישראל.

אוכלוסיית ישראל מורכבת מפסיפס רחב של שפות, דתות, תרבויות וערכים, שמרכיבים את החברה הישראלית על שלל גווניה - וענף ההייטק מוכרח להפוך לנקודת המפגש בין הקבוצות השונות. שילוב נכון של האוכלוסיות המוחלשות יעזור לשוק העבודה, יזניק את הכלכלה הישראלית, יביא לשיתופי פעולה עם רבדים נוספים באוכלוסייה הנמצאות כיום בייצוג נמוך וייאחד את כל הכוחות שיצעידו את החברה, הכלכלה וההייטק הישראלי לעתיד בטוח ויציב.

למשק הישראלי ולחברה הישראלית יש תלות גדולה בהייטק ולכן חייבים להגדיל את היקפו של הענף. אנו נמצאים בצומת דרכים וצריכים לקבל החלטה לאן מועדות פנינו. במגזרים השונים יש מאגר פוטנציאלי של עובדים שעם הכשרה נכונה יוכלו להיות מקור צמיחה משמעותי להייטק.

תכנון נכון של הדברים יוביל לשילוב מוגבר של אוכלוסיות מגוונות בענפי ההייטק השונים וגם לפיתוח מיומנויות לעיסוקים נוספים הקשורים בעקיפין, כמו למשל ביקוש למורים למדעים ולטכנולוגיה שמכירים מקרוב את מאפייני האוכלוסיות הללו ויודעים איך לעבוד פרטנית מול כל מגזר.

בטווח הארוך, השתלבות נכונה תביא לעלייה משמעותית ברכישת השכלה, לפוטנציאל השתכרות גבוה ולצמיחה כלכלית של המשק הישראלי. זה יגרום להגברת הלכידות החברתית הבין-מגזרית באמצעות שילוב כלכלי-תרבותי, להגברת שוויון ההזדמנויות בתעסוקה ולצמצום האפליה, ולשיפור ברווחה ובאיכות החיים של כלל אזרחי המדינה.

ממשלת ישראל חייבת להתייחס לכך כאל משימה לאומית ולהקצות תקציבים לתוכניות חדשות. התנהלות לא נכונה יכולה להנחית על ענף ההייטק מכה אנושה. חשיבה נכונה לטווח הרחוק, קידום ושילוב נכון של מגזרים הנמצאים כיום בשולי החברה, תבסס את ישראל כמובילה עולמית בחדשנות וביזמות וכמדינה המספקת תעסוקה רחבת היקף לכלל קבוצות האוכלוסייה.

הכותב, אבירם גבעוני, הוא יועץ אסטרטגי לשגרירויות, עיריות, חברות וארגונים בינלאומיים ומנטור לסטארטאפים