אוצר (לא) בלום: שר האוצר אביגדור ליברמן השתתף הבוקר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, וניצל את הבמה כדי להציג סקירה מקיפה, בנוגע למדיניותו הכלכליות בתקופה הקרובה:
"ננהל מדיניות אחראית ממלכתית, בלי גזירות ובלי מסים, לא נשתולל עם כל הלחצים הפוליטיים שישנם", הבטיח השר.
ליברמן התייחס לפרסומים שהופיעו בימים האחרונים בתקשורת, לגבי ההחלטות שקיבל-לכאורה בנושאים שונים, ואמר: "אני כל פעם קורא משהו חדש: פעם החלטנו על אגרת גודש, פעם החלטנו להטיל מס על הקניות באינטרנט. קחו את הכל בעירבון מוגבל. אני אכן נפגש עם הרבה גופים וכל גוף בא עם ההצעות שלו, יוצא ונותן הצהרה ומנסים להפוך את ההצהרות לעובדות.
אני לא יודע לשלוף ולאלתר, אני לא מומחה אוניברסלי. לכן אנחנו נעשה עבודת מטה מעמיקה בעוד שבועיים על כל הנושאים, לא רק על מס הקניות באינטרנט. נדון בשורה של צעדים בתחום המיסוי ונוציא הודעה מסודרת. כל מה שאתם רואים בתקשורת, זאת לא הודעת משרד האוצר, אלא על אחריות המפרסם בלבד".
"באקדמיה לא מבינים שאם נשתולל, דירוג האשראי יירד"
בנושא התקציב ליברמן אמר: "יותר משלוש שנים לא התקיימו כאן דיוני תקציב, לא היו רפורמות ולא חקיקה. התקציב האחרון התקבל במרץ 2018, מאז היינו עסוקים במשבר פוליטי עמוק וכל המשק נכנס לטייס האוטומטי ולסטגנציה בכמה ענפים. תוסיפו לכל זה את משבר הקורונה ונקבל נתונים מאוד מטרידים - ביחס חוב תוצר, בגירעון ובהוצאת הממשלה.
אני שומע על הגישה החדשה שיש כיום באקדמיה, אומרים להתעלם מכל המושגים "המיושנים", כמו הגירעון ויחס חוב תוצר, שזה לגמרי לא חשוב, וכרגע צריך להוציא כסף. אני חושב שהאנשים האלה לא מבינים שאנחנו רק שחקן קטן במשק הגלובלי, ואם נשתולל בנושא הגירעון, יחס חוב-תוצר או הוצאת הממשלה, בסופו של דבר נתחיל לחטוף "דוחות שליליים" מקרן המטבע ומה-OECD.
חברות דירוג האשראי יורידו את הדירוג שלנו ונראה עלייה בריביות ומכאן הדרך להגיע לאובדן שליטה על כלכלת ישראל תהיה קצרה מאוד. אנחנו ננהל מדיניות מאוד אחראית, ממלכתית, בלי גזירות. לא נשתולל, עם כל הלחצים הפוליטיים שישנם".
"כל הדרישות שהגיעו אלי, מוצדקות, אבל צריך לתעדף"
ליברמן התייחס לסוגיית הלחצים המפועלים עליו, בטרם יגבש את התקציב ויתווה מדיניות ארוכת טווח: "מאז שנכנסתי למשרד האוצר הגיעו אלי דרישות מכל הכיוונים - מארגונים מקצועיים, מעמותות, מקבוצות שונות, מבתי חולים, ממתמחים ורופאים, נכים ומנכי צה"ל- וכל הדרישות הן מוצדקות.
עם זאת, צריך לעשות תעדוף ולראות מה האפשרויות שלנו. אנחנו לא ארה"ב, אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים ואנחנו גם לא יפן ולא בריטניה שמאחוריהן עומדת כלכלה ענקית עם החברות הגדולות בעולם. אנחנו במצב אחר. אז בואו נדע את מקומנו. אנחנו ניגשים באחריות לנושא תקציב המדינה וכרגע אנחנו עומדים בפני משימה בלתי אפשרית.
יש לנו סד לוחות הזמנים - עדיין אין חוק שמאפשר לנו לאשר תקציב תוך 140 ימים. המגבלה השנייה שלנו היא הקואליציה שהיא מאוד צרה וקשה מאוד להתנהל כשהרוב הפרלמנטרי הוא צר מאוד".
כינוס ה- 7-G. ישראל תיישר קו
המופע של שנות השמונים
השר ליברמן המשיך: "אנחנו נקדם את התוכנית לייצוב המשק של שנות ה-80 - גם אז המדינה הייתה במצב חירום כלכלי. הצלחנו לצאת מזה גם בזכות העובדה שהייתה ממשלה רחבה בין שמיר לפרס, גם הח"כים היו יותר ממושמעים, והיו הרבה פחות פייק ניוז".
בנוסף, השר ליברמן אמר כי רואה חשיבות רבה באימוץ ההחלטות הבינלאומיות שמתקבלות: "אני רואה את ישראל כחלק מכלכלה גלובלית ולכן חשוב מאוד גם לאמץ סטנדרטים בינלאומיים. בדיונים של ה- 7-G ושל 20-G, הוחלט להטיל מס אחיד על החברות הגלובליות בגובה של 15%, והחלטנו לאמץ את זה.
אותו הדבר לגבי מס פחמן. אין לנו בררה לגבי מס פחמן. אם במדינת ישראל יצרן מסוים לא ישלם מס פחמן והוא מייצא את התוצרת שלו להונגריה או לבלגיה, מס הפחמן ייגבה ממנו שם. אז במקום לשלם אותו במדינות אחרות, עדיף לשלם אותו כאן בישראל.
אנחנו לא נעשה את הצעד הזה יום לפני האחרים, אבל גם לא יום אחרי האחרים. באותו רגע שגופים כמו OECD או 7-G יקבלו על עצמם את הכללים האלה, אנחנו נאמץ אותם".
חקיקה מיוחדת בנושא המטרו
ליברמן התייחס לרפורמה במכון התקנים ואמר: "מכון התקנים צריך לעבור מקביעת הסטנדרטים לפיקוח. אני לא מבין למה אנחנו צריכים לפסול מוצרים שיש להם אישור בארה"ב, בקנדה או באוסטרליה. נשאף להגיע כבר בחוק ההסדרים לכך שכל מוצר שיש לו תקינה בינלאומית, לא צריך תקינה נוספת במדינת ישראל".
בנוגע לקידום המטרו בגוש דן, אמר שר האוצר כי פרויקטים גדולים מהסוג הזה ניתן לקדם רק באמצעות חקיקה מיוחדת. "יש 24 רשויות שמעורבות בפרויקט מטרו שעלותו מוערכת בכ-150 מיליארד שקל. כל רשות יכולה לשים ברקס בהקמתו בכל רגע נתון, ואם רוצים לממש את הפרויקט הזה חייבים להכניס אותו למסלול של חקיקה מיוחדת בנושא המטרו של גוש דן.
יש עוד שורה של פרויקטים גדולים, מדובר בהיקף של מאות מיליארדים של פרויקטים אותם אנחנו מתכוונים להציע לשוק הפרטי".
ליברמן התייחס גם לנושא מימון הפרויקטים הרבים בתחום התשתיות אותם מתכוון לקדם: "הגופים המוסדיים מנהלים היום 2 טריליון שקל כששני שליש מהכסף הזה מושקע בחו"ל. 50% הכסף החדש שמגיע אליהם יוצא לחו"ל. יש כאן הרבה מאוד כסף שלא מוצא את הכתובת ותפקידנו לעזור להם. הסקטור הפרטי חייב להיות שותף פעיל".
למה צריך גם רשות להגנת הצרכן וגם מועצה לצרכנות?
ליברמן הסביר את החלטתו לסגור שני מטות במשרד האוצר ואמר כי "יש המון כפילויות בין משרדי ממשלה, כמה גופים שמטפלים באותה סוגיה. לא צריך להתנהל מאבק בין כל הרשויות שעוסקות באותו דבר.
פשוט מדהים כמה כפילויות יש. יש שבעה גופים שעוסקים בנושא יהדות התפוצות, המצב דומה בתחום ההסברה. יש כפילויות בתחום הסייבר - יש את ישראל דיגיטלית, ויש רשות התקשוב.
יש את הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן והמועצה הישראלית לצרכנות. אין שום סיבה שזה יימשך. אם רק נבטל את כל הכפילויות, נרוויח מיליארדים כל שנה ונפחית את הבירוקרטיה. מדובר באתגר לא פשוט כי רוב השרים לא ירצו לוותר על שום סמכות".
בסיום נאומו שר האוצר ליברמן התייחס לנושא מתווה החל"ת שיסתיים בעוד יום עבור מובטלי הקורונה עד גיל 45: "מראש החוק הזה חקוק בזמן. יש סקטורים וקבוצות שחייבים לעזור להם. קודם כל ענף התיירות ותעופה. יש גם נשים בהריון ובני 67 ומעלה, שגם באוכלוסיות האלה צריך להתחשב.
המשק חזר לפעילות מלאה לפני ארבעה חודשים ולכן לא נוכל להמשיך את החל"ת בצורה כוללת. אני לא סנטה קלאוס ולא מתכוון לחלק מתנות. אני מוכן לקבל החלטות לא פופולריות שהן לטובת המשק. ההחלטה לבטל את החלת עד גיל 45 היא לא החלטה פשוטה. יחד עם זאת, היום במשק יש יותר מ-130 אלף משרות פנויות".
"העסקנים החרדים רוצים להחזיק את הצעירים בני ערובה"
ואיך אפשר בלי משהו על החרדים? שר האוצר התייחס גם לסקטור שתהום פעור בינו לבין הרוח החדשה במסדרונות האוצר: "חשוב לתת לצעירים חרדים השכלה ומקצוע אחרת לא נוכל להוציא אותם מהעוני. אנחנו רואים פערים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בזכאויות לבגרות. במודיעין שיעור הזכאות לבגרות הוא 90%, ובמודיעין עלית - רק 5%. אותו הדבר בני ברק לעומת רמת גן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו פערים כאלה.
העסקנים החרדים רוצים להחזיק את הצעירים האלה בני-ערובה. צעיר שלא למד מעולם מקצועות הליבה, הסיכוי שלו להשתלב בשוק העבודה נמוך.. זכותם לבחור ללכת לישיבה, אבל המדינה חייבת לתת להם מורים וידע. אדם שעצמאי כלכלית - אף אחד לא יכתיב לו איזה פתק לשין בקלפי. מי שתלוי בגמח"ים ובקצבאות, לא ישתחרר מהאחיזה. זה כל הוויכוח"