ב-23 ביולי, בעיכוב של שנה עקב מגפת הקורונה, תיפתח בטוקיו שביפן האולימפיאדה ה-32 בעת המודרנית. זו הפעם השנייה שטוקיו מארחת את המשחקים האולימפיים לאחר האולימפיאדה של 1968.
המשחקים האולימפיים נחשבים לאירוע הספורט החשוב והגדול ביותר במרבית ענפי הספורט ומושכים בדרך כלל מיליוני תיירים מכל קצוות תבל והשנה עם ייערכו, לראשונה בהיסטוריה, ללא קהל זר עקב הגבלות הממשלה היפנית בנושא הקורונה.
הגבלות אלו עלולות להעיב בצורה דרמטית לא רק על "רוח המשחקים" אלא בעיקר על הכלכלה המקומית כשבדרך כלל המדינה המארחת נהנית מקפיצה משמעותית בצמיחה בשנת המשחקים ובשנה לאחר מכן. במאמר זה אנסה להראות את האפקט של המשחקים על הכלכלה היפנית הן בהיבט ההיסטורי והן בהיבט הכלכלי.
לדאבונם של ממשלת יפן והועד האולימפי, עד רגעים אלו, חודש בדיוק לתחילת המשחקים, המצב בעיקר ביפן לא נראה טוב כשרק כ-8% מהאוכלוסייה חוסנו ב-2 המנות לעומת הממוצע העולמי העומד על 10% (נתונים מעודכנים ל-23.6).
אחוז המתחסנים הנמוך והעובדה כי למרות הירידה לאחרונה בתחלואה עדיין מדובר על מספרים גבוהים יחסית ומתוך חשש מהווריאנט ההודי, נשמעים לא מעט קולות מהציבור היפני עצמו לבטל או לפחות לדחות את המשחקים עד יעבור זעם, דבר שגורר לחץ עצום על הממשלה והועד האולימפי היפני למזער ככל שניתן את הגעת קהל תיירים למדינה בכלל ולמשחקים בפרט.
הגבלות אלו יעיבו מאוד על מקור ההכנסה העיקרי הצפוי מאירוע בסדר גודל כזה שהוא מכירת הכרטיסים, וישאיר את זכויות השידור (שברובן הולכות גם ככה לוועד האולימפי העולמי) ואת ההכנסות מפרסום כמקורות ההכנסה כמעט היחידים מהמשחקים.
הטבלה לא משקרת
כמה מילים על כלכלת יפן עצמה. הכלכלה היפנית היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם (נכון ל-2020) אשר מושתת בעיקר על מגזר השירותים המהווה כשלושת רבעי מסך התמ"ג כשמתוך זה שירותי התיירות מהווים נדבך מרכזי.
היות aכך, ההגבלות שהטילה ממשלת יפן על כניסת התיירים תפגע ללא ספק בצמיחה הצפויה ובהכנסות הממשלה מהמשחקים. הגבלות אלו אף עלולות לגרום לוועד האולימפי היפני לסיים את תקופת המשחקים בהפסדים כשבדרך כלל הרווחים העיקריים הם מעלויות הכרטיסים והתיירות מסביב למשחקים.
בטבלה הנ"ל מוצגות דוגמאות של האולימפיאדות מתחילת שנות ה-2000 והשפעותיהם על הצמיחה המקומית באותה שנה ושנה לאחר מכן. מהטבלהשלמעלה ניתן לראות שלמעט יוון ב-2004 וסין ב-2008 (כשכאן ניתן לתרץ זאת בעקבות המשבר הכלכלי שהיה באותה שנה בעולם), יתר המדינות המארחות נהנו בשנה לאחר האולימפיאדה מזינוק בצמיחת בתוצר המקומי.
המשחקים לא יקפיצו את הצמיחה
אין ספק שהיפנים, הנמצאים כבר למעלה משלושה עשורים בקצבי צמיחה הנמוכים משמעותית מממוצע ה-OECD, כתוצאה משלושה מושגים הנקראים בקיצור DDD (Deflation - דיפלציה/ אינפלציה שלילית, Demography - אוכלוסיה מזדקנת, Debt - חוב ממשלתי עצום), קיוו שהאולימפיאדה תהיה נקודת המפנה בכלכלה המקומית אך בשל המצב ככל הנראה זה לא יקרה.
מדד הניקיי 225, מדד המניות המובילות המייצגות את הכלכלה היפנית, משקף תוצאה זו ונמצא בתשואת חסר משמעותית הן מול מדד המניות העולמי (MSCI WORLD) והן מול מדד ה-S&P500 האמריקאי (המדד המוביל בארה"ב) בעשורים האחרונים (מצ"ב גרף השוואה החל משנת 2000). כשבעשרים השנים האחרונות הניב למשקיעים תשואה של כ-52% בלבד לעומת תשואה של למעלה מ-108% במדד המניות העולמי וכ-192% במדד האמריקאי.
לסיכום, האולימפיאדה, המהווה את אירוע הספורט החשוב והנצפה ביותר בעולם, תהיה הפעם שונה מהאולימפיאדות בעבר ומעבר להשפעה על המשתתפים שווה יהיה לעקוב אחרי השפעתה על הכלכלה המקומית.
הכותב, יניב ליטמן, הוא מנהל השקעות, דסק חו"ל, פעילים ניהול תיקי השקעות
המידע במאמר זה אינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסים מכל מין וסוג שהם ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ אישי, המותאם לצרכי הלקוח
