רמב"ם ביודיזיין: מחדד את ההבדל ביין הייטק לביומד

פתרונות מבטיחים לסוכרת, צמצום הצורך בהרדמת ילדים ב-MRI, הקטנת הסיכון לדחיית שתלים בשיניים וניטור עוברים למניעת ניתוחים קיסריים מיותרים. כל אלה הם רק חלק מהפיתוחים במסגרת "רמבם-ביודיזיין", שהמחזור הראשון שלה הסתיים השבוע

וואלה! כסף

החל מפתרונות מבטיחים לסוכרת, צמצום הצורך בהרדמת ילדים ב-MRI, דרך הקטנת הסיכון לדחיית שתלים בשיניים וכלה בניטור עוברים למניעת ניתוחים קיסריים מיותרים. כנראה שזה מה שקורה כאשר מחברים לצוות הטרוגני אחד את מיטב המוחות: רופאים, מהנדסים, אנשי הייטק ואנשי עסקים, עם מנטורינג של בכירי התעשייה.

השבוע מסתיים המחזור הראשון של תכנית "רמב"ם ביודיזיין", ובתוך פחות משנה כבר מתחילים שם לרשום פטנטים יחודיים, בנושאים שעד כה לא היה להם מענה בתחום הרפואה.

קחו לדוגמא את הצוות שרושם כעת פטנט להיפוגליקמיה לילית, אותו מצב מסכן חיים של שינויים ברמת האינסולין בדם במהלך שינה. כל הפתרונות הקיימים כיום מחייבים את החולה להתעורר ולהיות אקטיבי במהלך הלילה.

בביודיזיין החליטו שבראש צוות למציאת הפתרון יעמוד בחור צעיר, גדי גומז, בן 29, איש צבא קבע בממר"ם במהלך לימודי תואר ראשון במדעי המחשב העובד גם כארכיטקט מערכות בחטיבת הסוכרת של מדטרוניק. אליו חברו שתי רופאות מרמב"ם, מנהלת במחלקת מו"פ של טבע, דווקא בתחום של כתיבה מדעית בתחום הפסיכיאטריה, בוגר הנדסה בטכניון, ושלושה מנטורים איש העמק הסיליקון ומבכירי אפל לשעבר יוסי פרידמן, יונתן ליפניק ממדטרוניק ואופירה רבינוביץ' מענקית הביטוח האמריקאית אנת'ם.

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

לכתבה המלאה
בדיקת סוכרת. המערכת שנמצאת בתהליכי רישום פטנט, תדע לזהות סיכונים ואף לטפל בהם באמצעות מכשיר דומה ל"אפל ווטש" (צילום: ShutterStock)

"עיקר העבודה שלנו היתה התבוננות ושיחות עם רופאים וחולים. ניסינו להבין מדוע מתרחשות נפילות סוכר בלילה, ואת ההשלכות מהמקרים הקלים ועד המקרים הקשים של איבוד הכרה ומוות. סקרנו את כל הפתרונות הקיימים.

משאבות האינסולין הקיימות, למשל, עוזרות למתן את הבעיה אבל לא פותרות אותה. בכל המקרים החולה צריך להתעורר ולהיות אקטיבי. מדובר בחולים שנמצאים בסטרס מתמיד, פחד וחרדה מהשינה עצמה, ירידה באיכות החיים. זה מעגל שמזין את עצמו וקשה מאוד לצאת ממנו", מספר גדי גומז.

"באנו עם פתרון שונה לחלוטין מכל מה שקיים כיום, צמיד דומה לאפל וואטץ' שיבצע ניטור רציף, יחובר למערכות בינה למלאכותית AI, יידע לחזות מקרה היפו' וייתן בעצמו טיפול מניעתי בלי התערבות של החולה.

על ליבת המערכת אנחנו כרגע בתהליכים של רישום הפטנט", אומר גומז ומוסיף כי "מה שיפה במערכת הזאת היא שמדובר במערכת לומדת, שתהיה מורכבת מהרבה מודולים, עם מערכת של שבבים וסנסורים שיאפשרו את מתן התרופות ( מודול של drug delivery) כך שבמקרה שיש יותר מאירוע אחד או אם אחד מהם לא עובד המודולים האחרים יהוו גיבוי. המערכת תחסוך גם הרבה מאוד כסף למערכות הבריאות. כיום למשל יש מדבקות ששמים על העור ואם אין אירוע אז צריך להשליך לפח הפתרון שלנו".

ד"ר מיקי הלברטל, מנכ"ל רמב"ם: "מודל הביודיזיין מחדד את השוני בין ההייטק המסורתי ובין ביומד" (צילום: דוברות רמב"ם)

"ביודיזיין הינה מתודולוגיה שפותחה באוניברסיטת סטנפורד, ופיצחה את הנוסחה להצלחת מיזמים טכנולוגיים בתחום ההנדסה רפואית, ביו-רפואה, בריאות דיגיטלית, מחקר וחדשנות ברפואה.

השיטה נועדה לעודד חשיבה יצירתית מכוונת פתרון, בצוותים רב תחומיים המחברים עולמות ידע שונים. מטרת המרכז להכשיר יזמים ברפואה וביוטכנולוגיה ולהנביט מיזמים רפואיים שישפיעו על חייהם של מיליוני אנשים בעולם", מסביר ד"ר יונה וייסבוך, מנהל התכנית ביודיזיין ורופא אף אוזן גרון בכיר ברמב"ם, שלמד בסטנפורד והוכשר בתוכנית הביודיזיין בזמן שהותו שם, שב לישראל הקים ומנהל את התוכנית בארץ.

ביודיזיין של רמב"ם-סטנפורד, הוקמה בשיתוף פעולה עם הפקולטות להנדסה של הטכניון ובראשן של הדיקנית לשעבר פרופ' שלומית לבנברג. התוכנית נותנת מעטפת ליווי מלאה למספר צוותים רב-תחומיים, הכוללים רופאים, מהנדסים ואנשי מנהל עסקים.

"בסטארט-אפ רגיל הצוות מעלה רעיון ומפתח סביבו טכנולוגיה או מכשור רפואי, בביודיזיין המתודולוגיה הפוכה: קודם הולכים לחולה ורואים מה הוא צריך ורק אז מתחילים לפתח. מקדישים המון משאבי חשיבה וחקירה של רופאים, מהנדסים ואנשי עסקים סביב מיפוי הצרכים של החולה. אנחנו קוראים לזה 'הדרך ממיטת החולה ואל מיטת החולה'", אומר מיכאל הלברטל, מנהל המרכז הרפואי רמב"ם.

לדברי ד"ר הלברטל, "יש ייחודיות לביומד ולמציאת פתרונות בתחום הרפואי. ומודל הביודיזיין מחדד את השוני בין ההייטק המסורתי ובין ביומד. ראשית יש שדה קליני של חולים, רופאים ובתי חולים. לא משנה מה מפתחים בהייטק בארה"ב אין קשר לשדה קליני.

בישראל לפי השיטה הזאת יוצאים ממיטת החולה וחוזרים אליה. לקראת פתיחת התוכנית, נפגשנו עם הרבה משקיעים וגורמים בארה"ב, ושמענו על כך שהם נתקלים בהרבה קושי לבדוק מכשור חדשני או שיטה חדשה בשדה הקליני. בישראל בכלל וברמב"ם בפרט ישנה גמישות.

הדבר השני, הרגולציה. התפקיד של המנטורים בתוכנית, רבים מהם עם ניסיון רב בשוק הבינלאומי, היה להנגיש את נושא הרגולציה למשתתפים מהיום הראשון. האם יהיה אישור והאם יהיה החזר ביטוחי (Reimbursement)? בלי זה לא מתחילים כלום.

אחת הסיבות לכישלונות של סטארטאפים שהם מתקדמים עד לשלב שהם מבינים שזה לא ישים, לא יקבל אישור FDA או EMEA ולא יכוסה ביטוחית. פה מהיום הראשון זה היה תנאי. מהבחינה הזאת המנטורים יודעים לכוון את הצוותים למסלול הנכון. התחלנו לראות את המגמה של רפואה דיגיטלית ורפואה מותאמת אישית במהלך הקורונה, עם התפתחות של תקשורת הדוקה בין מרכזים רפואיים בכל העולם ואני צופה שזה ילך ויגבר. לישראל יש הרבה מאוד יתרונות שמשקיעים מחפשים".

ד"ר יונה וייסבוך, מנהל התכנית ביודיזיין ורופא אף אוזן גרון בכיר: "להשפיע על חייהם של מיליוני אנשים בעולם" (צילום: דוברות רמב"ם)

כשמימון ממשלתי פוגש את ה-DNA הישראלי

יוסי פרידמן, מנטור של שלוש מקבוצות התוכנית, מתגורר בעמק הסיליקון. בעברוֹ, מנהל בכיר בחברת המחשבים Apple עבד שנים תחת סטיב ג'ובס, הקים וניהל את מרכז הפיתוח של אפל בסינגפור. יזם סטארטאפים שנמכרו לחברת SAP ולעלי באבא.

"כמנטור וּמעבודתי הקרובה עם שלושת הקבוצות, נדהמתי מאיכות ההון האנושי, מהשוני והמגוון בכישורים ובניסיון. מהאופן שבו זיהו וניתחו את הבעיות. שילוב המתודולוגיה של בַּאיוֹדִיזַיין, עם האנשים, הרוח הישראלית, המורכבת מגמישות מחשבתית ומהירות תגובה, תקדם את ישראל להפוך למובילה בעולם בתחום החדשנות הרפואית".

חלק מה-DNA של ישראלים הוא לעבוד מהר תחת לחץ ובכל מצב לספק תשובות ופתרונות, בישראל תמיד יימצא מישהו שישמח לעזור לבדוק ולתת פידבק מידי. מדובר ביתרונות שלא קיימים במקומות אחרים בעולם".

פרידמן מוסיף כי מעורבות הממשלה לטובת תמיכה בחממות החל מהמדען הראשי, המרכז לחדשנות, וכל מני תוכניות שלא ממש קיימות בחו"ל, משנות לחלוטין את חוקי המשחק.

יש מדינות שהבינו את זה ואימצו את המודל הישראלי, אבל לא בקנה מידה של ישראל, ולכן השילוב הזה של היכולת להגיע לתוצאות מהר מאוד, שכולם מכירים את כולם ומגיעים לכל מקום כדי לנסות מוצרים, בנוסף לתמיכה הממשלתית. אני מאמין שהאקוסיסטם הישראלי ביחד עם שיטת הביודיזיין, הוא מתכון להצלחה".

ילד עובר סריקת מוח. המטרה: לצמצם את מספר הפעוטות והילדים שנאלצים לעבור הרדמה כללית כדי להיבדק באמצעות המערכת (צילום: ShutterStock)

עורך דין, טייס ומנטורית נפגשים בצוות פיתוח

אחד הנושאים שהחולים והרופאים הצביעו עליהם כבעיה שיש למצוא לה פתרון הוא הצורך לבצע ניטור עוברי לא פולשני כדי למנוע ניתוחים קיסריים לא נחוצים.

פרופ' זאב ויינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ברמב"ם מציין כי "בנוגע לניטור עוברי, כיום אנחנו משערים שעובר נמצא במצוקה רק לפי שינוי ברמת הדופק שלו, ולנתון זה משקל גדול בקבלת ההחלטות על ניתוח קיסרי. ב-15% מהניתוחים מסתבר כי העובר לא היה במצוקה והניתוח היה מיותר.

המטרה של הצוותים היא לפתח טכנולוגיה שאינה קיימת היום ונועדה למדוד את רמת החמצן של העובר עוד כשהוא בתוך הרחם, שכן מדובר במדד מדויק יותר העשוי לאותת על מצוקה. אנחנו בדרך לפתרון".

ד"ר אדי גרבר, רופא פסיכיאטר בבית החולים איכילוב, מוביל מיזם מרתק נוסף וצוות, בו חברים גם אסף הראל טייס מסוקים וד"ר למדעי המח, מהנדסים, עורך דין וכן מנטורית מחברת לומיניס.

"שתי אוניברסיטאות ומשקיעים כבר מגלים עניין במודל החדשני שאנחנו מפתחים, מתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה ונועד לצמצם את שיעור הילדים והפעוטות שעוברים הרדמה כללית לפני בדיקת MRI", אומר ד"ר גרבר ומציין כי "ידוע שבדיקת MRI רועשת, ארוכה ודורשת שכיבה ללא תזוזה במשך חצי שעה עד 45 דקות.

התחלנו להתבונן מה קורה סביב המכשיר. גילינו שלמרות ההכנות המקדימות ולמרות שניסו לעצב את מכשירי MRI בצורה של דמויות מעולם דיסני ולמרות שיש מוסיקה מרגיעה ואהובה על ילדים, מרבית הילדים נכנסים לחוסר שקט. הם מתחילים לבכות, ההורים נלחצים, הולכים לקרוא למרדים, וכל הפרוצדורה כרוכה בסבל לילדים ולהורים ובהפסד כלכלי למערכות הבריאות.

מדובר בשוק המוערך ב-4 מיליארד דולר, רק בכל הנוגע להרדמה כללית של כמיליון ילדים ב- MRI בעולם, בכל שנה".

לדבריו, לקח לנו מספר חודשים להתבונן על הבעיה ומצאנו הרבה פתרונות מקומיים ויצירתיים, אבל אף פתרון לא היה מותאם לילד ולאישיותו. השירות שאנחנו בונים מבוסס על בינה מלאכותית, מדובר במערכת AI לומדת, הבנויה מאיסוף וניתוח מגוון רחב מאוד של נתונים אישיים, לרבות מידע על הרקע של הילד, המשפחה, הקוגניציה, ההתייחסות למקומות סגורים ולרעש, נטיות לב, הכישורים האישיים, התמודדות עם מצבים חדשים ועוד וכמובן יהיה מותאם לגיל.

"המערכת AI מסוגלת לנבא בשיעור גבוה כיצד הילד צפוי להתנהג בסיטואציה של בדיקת MRI, כך שהצוות המלווה, הילד וההורים יערכו מבעוד מועד לבדיקה. לפעמים יהיה ידוע מראש שהילד צריך מרדים, ובפעמים אחרות יהיה ידוע מראש שדי להקרין לילד סרט דיסני שהוא אוהב במיוחד על מנת שיאפשר את ביצוע הבדיקה ללא תזוזה, לעיתים גם במשך 45 דקות. מדובר בחסכון של סבל מההרדמה, ההתאוששות , אשפוז יום ולמערכת חסכון של מרדים שיכול בזמן הזה ללוות פרוצדורה רפואית אחרת", מוסיף ד"ר גרבר.

שתלים דנטליים נדחים בגלל ספיגת עצם. לתכנית יש פיתרון (צילום: ShutterStock)

השתל הדנטלי החדש

אביטל אפשטיין, סטודנטית לתואר שני בהנדסה ביו-רפואית בטכניון, מובילה צוות בו חברים מהנדסת מכונות באלביט, ד"ר לרוקחות, שני רופאים מהמחלקה של פה ולסת ברמב"ם ועוזי דהן מנכ"ל פיליפס בעבר שימשו כמנטורים. הצוות בתהליך רישום פטנט בתחום בו לא נמצא עד היום פתרון: צמצום שיעור דחיית השתלים הדנטליים.

"גילינו בעיה שנוגעת למאות מיליוני אנשים בכל העולם ובשוק ששוויו מוערך ב-6.5 מיליארד דולר", אומרת אפשטיין ומסבירה: "כיום שתלים דנטליים נדחים בגלל ספיגת עצם או נסיגת עצם. כדי להבין את ממדי התופעה, למעשה כמעט לשליש מהאוכלוסייה בארה"ב, ל-120 מיליון אנשים חסרה לפחות שן אחת, וללפחות 36 מיליון שיניים בכלל.

ברגע שחסרות שייניים אפילו ברגע שחסרה שן אחת נניח טוחנת ברגע שאין את העומס על העצם היא מתחילה להיספג. כלומר ברגע שיש עקירת שיניים מתחיל שינוי במבנה הלסת. גם כשמנסים להשתיל אין מספיק עצם אז אי אפשר להשתיל וגם כשמשתילים הרבה מהשתלים נדחים".

לדבריה, אין היום פתרונות טובים. הפתרונות או מאוד יקרים (ניתוחים מסובכים, הרמת סינוסים, מניפולציות לעצם) או פתרונות זולים של שיניים תותבות. 90% מהאוכלוסייה משתמשת בפתרון הזה כי הוא זול. הן מאפשרות אכילה אבל אין הפעלה של לחץ על העצם אז היא ממשיכה להתדרדר".

"פתרונות הביניים מדברים על שתלים, בעלות של עשרות אלפי שקלים על בסיס בניית עצם שלוקחת שנתיים ושתל שבמחצית המקרים נדחה ובמחצית השנייה של המקרים לוקח בין 5-10 שנים לכל היותר. כלומר גם הפתרון הזה זמני"

אנחנו נרגשים מאוד מכך שבתוך זמן של כמה חודשים, אנחנו נמצאים כבר בתהליך רישום של פטנט שיעודד גלידת עצם וימנע את דחיית השתלים הדנטליים, מדובר בפתרון משולב של מוצר עם פתרונות מתחום ההנדסה, הרפואה והרוקחות. אנחנו מקווים ששילוב העולמות שבדרך כלל לא נפגשים יאפשר לנו להביא לשוק מוצר שישנה את האופן בו עושים שימוש כיום בשתלים דנטליים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully