וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי יציל את הבית שלי? בין דירוג האשראי ושוק המשכנתאות

עודכן לאחרונה: 4.7.2021 / 16:58

חוק דירוג האשראי כמעט שלא הורגש כאן בשנה האחרונה, ככל הנראה בגלל הקורונה. עתה נצטרך להתמודד עם המשמעויות, שיש להן גם הבטים חיוביים, אך גם סכנות. בינתיים אין שינוי דרמטי בנתונים, אבל מה שקורה בחברה הערבית צריך להדליק נורה אדומה גם בקרב היהודים

חוק נתוני האשראי שחוקק בשנת 2016 ונכנס לתוקף באפריל 2019, משקלל נתונים המגיעים מכלל הבנקים ומשקלל גופים פיננסיים, פרטיים וציבוריים כמו תאגידים בנקאיים (כולל בנק הדואר), חברות אשראי ונותני אשראי חוץ-בנקאי, במטרה לדרג את רמת הסיכון שטמונה בכל לקוח, לצורך יצירת פלטפורמה למתן אשראי זול יותר.

מבדיקה קצרה שערכנו, הרי שעל פי הנתונים שהצטברו עד כה, טוענים מרבית המעורבים בתחום כי מאז נכנס החוק לתוקפו, אין כמעט שינוי באחוז מסורבי האשראי בקרב מבקשי ההלוואות (אבל יש אינפלציה בכתיבת טורים "חברתיים" על מסורבי אשראי חדשים). יחד עם זאת, לצד יתרונות ברור שקיימים גם חסרונות.

רוב הגורמים מסכימים כי מדובר בצעד מבורך שהביא לנגישות רבה יותר למידע של היסטוריית האשראי וחולל תחרות בשוק האשראי. הבעיה היא שרבים עדיין לא מודעים לקיומו ולהשפעות של ההתנהלות היום-יומית (כמו למשל, תשלומי המשכנתא, הלוואות, שיקים) על עתידם הכלכלי.

"חוק נתוני האשראי עשה מהפכה תרבותית, ואנחנו רק בתחילתה. בשונה מארה"ב, שם החוק קיים כבר כמה עשורים, ישראלי ממוצע עוד לא מבין את משמעותו", מסביר בשיחה עם וואלה! עו"ד יגאל בורוכובסקי, בעל משרד עו"ד, מומחה לבנקאות, אשר שימש כיועץ משפטי ראשי, סמנכ"ל וחבר ההנהלה העסקית המצומצמת של בנק דיסקונט למשכנתאות.

לדבריו, "השכיר הממוצע שחי בארה"ב יודע שאם יחזור הצ'ק שנתן, אז אם מתישהו בעתיד הוא ירצה לקחת הלוואה לצורך קניית רכב או בית, הוא כנראה לא יוכל. דירוג האשראי הוא מושג טריוויאלי בשבילו.

בארץ מדובר בחוק שאנשים עדיין לא מבינים איך הוא משפיע על החיים שלהם. אם עד לתקופה האחרונה לא שילמתי את החשבונות בזמן וזה עבר חלק, מאז שהחוק נכנס, אני הופך למישהו עם דירוג אשראי נמוך. ייקח עוד שנים רבות עד שהאנשים יבינו את ההשפעה של החוק על היום-יום".

מגרש מכוניות למכירה. ShutterStock
מגרש מכוניות: אמריקאי שחזר לו צ'ק יודע שלא יוכל לקחת הלוואה לצורך רכישת רכב, שלא לדבר על בית/ShutterStock

מצוקת האשראי בחברה הערבית היא תמרור אזהרה

היתרונות בחוק ברורים: מערכת שקופה שפועלת על פי פרמטרים מדידים - ולא על סמך הכרות מוקדמת בין מנהל סניף הבנק למבקשי ההלוואה. יש בה גם הגנה למוסדות פיננסים מלווים, שאמנם לא פופולרי להתייצב לצידם, אך יש לזכור שירידה ברווחיות שלהם פוגעת, בסופו של דבר, דווקא בחלשים.

יש פה גם הגנה על אזרחים שנובעת מהקושי של נוכלים סדרתיים "להמציא את עצמם מחדש" בקומה השלושים של מגדל משרדים יוקרתי, בכסף חדש שקיבלו מגוף אשראי שלא מכיר את היסטוריית החובות שלהם.

יחד עם זאת, קיימות גם סכנות: ראשית כדי לשלוט בפרמטרים שמשפרים את דירוג האשראי, צריך להיות בעל אוריינות טכנולוגית מינמלית, כישורי שפה ועוד - דבר שבאופן אוטומטי משאיר מחוץ למערכת כאלה שחסרים אותם (גם אם מדובר בלווים טובים, שלא ישתמטו מהחזר ההלוואה).

שנית, בניגוד למצבים שבהם חייבים ידעו להתנהל מול הבנקים ולהסתדר - גם במקרה של חוב, הרי שעתה הם יצטרכו לשאת את הניקוד השלילי גם שנים קדימה - וכך עלול מישהו שברגע של חולשה - לפעמים אפילו היסח דעת - חזרו לו כמה המחאות ללא כיסוי מספיק, למצוא את עצמו עומד בפני שוקת שבורה. או אז יהיה עליו לדחות את התכניות שלו להתפתח פיננסית, למשל באמצעות הקמת עסק, או גרוע מכך - לפנות לפתירונות חוץ מערכתיים.

נכון שהתופעה הזאת עוד לא רווחת בחברה הישראלית, אבל מי שרוצה לראות מה קורה לחברה שבה יש רבים שאינם יכולים לקבל אשראי מוסדי, יכול להפנות מבט אל הנעשה בחברה הערבית בעקבות הקורונה.

לצרכני אשראי רבים בחברה הערבית יש בעייה מבנית: בגלל אי רישום כחוק של בתיהם, לא יכולים לקחת משכנתאות. רבים מהם שלא הצליחו לקבל הלוואה כסדרה (בין היתר גם בשל מקורות הכנסה אלטרנטיביים, שאינם תמיד מדווחים) נדחקים לזרועותיהם של ארגוני הפשיעה.

התפרעויות מפגינים ערבים באזור כביש 70 בצפון הארץ. דוברות משטרת ישראל
התפרעויות בצפון הארץ: מי שחושב שמדובר רק בבעיה לאומנית, מוזמן לבדוק את נתוני האשראי בחברה הערבית/דוברות משטרת ישראל

שנת הקורונה לא אמורה להשפיע על דירוג האשראי

משקי בית רבים נאלצו "להקפיא" תשלומי משכנתאות והלוואות בשנת הקורונה. זאת, בהתאם להוראת בנק ישראל שהורה לבנקים לאפשר זאת כדי להקל על משקי בית שנקלעו למצוקה כלכלית.

על מנת למנוע פגיעה בדירוג האשראי של לווים אלה, המפקח על הבנקים הורה "לסמן" את אותן הלוואות שבהן חל שינו לרעה לאחר פרוץ המשבר ובכך איפשר לנתוני האשראי להתייחס באופן שונה לכל מקרה. עם זאת, נציין, כי על אף הכוונה הטובה של בנק ישראל, פעולות דחיית התשלומים שנעשו בתקופת הקורונה עדיין רשומות במאגר האשראי.

באופן מפתיע, נתוני בנק ישראל שפורסמו במרץ האחרון, שנת הקורונה לא הביאה לעלייה במסורבי האשראי הבנקאי. תמונת מצב הדירוגים בסוף שנת 2020 דומה להתפלגות שהייתה ערב פרוץ משבר הקורונה: 92% מאוכלוסיית המאגר מדורגים בדירוג שמאפשר להם לקבל אשראי ומתוכם 78% מדורגים בדירוג מצוין וטוב. יצויין כי לא מין הנמנע שלקוחות אלה יכולים לשפר את שיעור הריבית שהם מקבלים עבור ההלוואות שהם קונים.

גם בבנקים עצמם לא מתריעים על עלייה במספר מסורבי האשראי. לדברי גורם בכיר באחד הבנקים הגדולים, "עבור חלק גדול מהלקוחות המצב השתפר. אנו רואים לקוחות שצברו יתרות זכות שלא היו להם לפני. הם לא בזבזו, לא טסו לחו"ל. גם אצל מי שהיה בחל"ת ראינו שיפור במצב חשבון הבנק - מדובר באנשים שהתאימו את עצמם למצב והצטמצמו בהוצאות. האתגר יהיה כמובן בתקופה הקרובה - חלקם לא יחזרו לשוק העבודה ותקופת הזכאות לחל"ת הסתיימה להם ב-1 ביולי", אומר הגורם הבכיר.

מוקד חיסוני קורונה של קופ"ח לאומית בבני ברק, 23 בדצמבר 2020. ראובן קסטרו
בניגוד להערכות קודמות, שנת הקורונה לא תשפיע באופן דרמטי על מצוקת האשראי/ראובן קסטרו

מקום קריטי במיוחד: שוק המשכנתאות

כאמור, לפי שעה אין עליה, בוודאי שלא תופעתית, במספר מסורבי האשראי בשוק המוסדי, אבל תחום אחד שהוא בעייתי במיוחד, בגלל שהוא פוגש במצוקה אחרת, הוא תחום המשכנתאות - אותו אשראי שבלעדיו קשה מאוד אפילו לחלום על רכישת דירה.

"מאז כניסת החוק לתוקף, התאפשר למערכת הבנקאית לקבל גישה מהירה ויעילה יותר לעבר הפיננסי של הלקוח", מסבירים עודד פרים ודיוויד פריאטס, בעלי חברת תשואות פיננסים, "כתוצאה מכך, רואים עליה משמעותית בסירוב למתן משכנתא מסיבת היסטוריית אשראי שלילית. מאז שהוקם המאגר, היבט זה הפך להיות מאוד משמעותי ".

לדבריהם, בין המסורבים ניתן למצוא לקוחות שנפתח כנגדם תיק פשיטת רגל לפני למעלה מעשור. "חרף הזמן הרב שעבר פשיטת הרגל מהווה מבחינת הבנקים אות קין שחקוקה עמוק על מצח מבקשי המשכנתא. ברגע שמוגשת תביעה נגד אדם או נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל הדבר מדווח למאגר נתוני אשראי. כמו כן, בהתאם להוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), בנק אינו מחויב להעמיד אשראי ללקוח".

סקר שנערך ע"י חברת 'תשואות פיננסיים', העוסקת ביעוץ לנוטלי משכנתא. תשואות פיננסים,
סקר של חברת חברת 'תשואות פיננסיים' שעוסקת ביעוץ לנוטלי משכנתאות, על הסיבות לסרוב למתן הלוואות/תשואות פיננסים

איך אפשר לשנות את רוע הגזרה?

ב-28% מהמקרים בהם הבנקים סירבו לתת אשראי למגורים הסיבה הייתה היסטוריית אשראי שלילית. הסיבה הנפוצה ביותר לדחיית הבקשה למשכנתא (31%) היא הכנסה לא מספקת. כך עולה מהסקר (רא' טבלה דלעיל) שנערך ע"י חברת 'תשואות פיננסיים' שעוסקת ביעוץ לנוטלי משכנתאות, בקרב 630 לווים שבקשתם לקבלת משכנתא סורבה במרוצת שלוש השנים האחרונות.

האם מדובר על סוף פסוק מבחינת מבקשי המשכנתא?
עבור מבקשי משכנתא לא מעטים, הסירוב אינו סוף פסוק שכן ישנן מספר דרכים באמצעותם ניתן לשנות את רוע הגזירה.

• לעיתים הגורם בבנק שבוחן את הבקשה משתייך לדרג זוטר ואין לו את הסמכויות הנדרשות על מנת לאשר בקשות אשראי שחורגות ממדיניות הבנק. עם זאת, ללווה ממוצע לא תמיד יש גישה לגורמים בכירים יותר בבנק. עדיין: סורבתם? תמיד אפשר לבקש לדבר "עם המנהל".

• מאגר נתוני האשראי קיים שלוש שנים, ולכן היסטוריית האשראי שיש בו היא חדשה יחסית. מעבר לכך, הדיווחים על התשלומים נשמרים בו רק למשך שלוש שנים. כך שבמקרה שהבנק בו מתנהל החשבון של מבקש ההלוואה מסרב לתת אשראי בעקבות ההיסטוריה הבעייתית לפני יותר משוש שנים - סביר להניח כי מדובר ברישומים הקיימים בבנק זה בלבד, ולכן מומלץ לנסות לקבל אשראי בבנק אחר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully