וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משבר הקורונה: המהלומה שספגה החברה הערבית

עודכן לאחרונה: 6.7.2021 / 8:45

שירות התעסוקה: החברה הערבית נפגעה יותר ממשבר הקורונה מאשר החברה היהודית, נכון סוף אפריל 2021 עמד שיעור התעסוקה בחברה הערבית על 36.6% בלבד, נמוך ב 11.7% מהשיעור שנמדד קודם לפרוץ משבר הקורונה. האם קיים קשר בין המצב הכלכלי והאלימות הגואה במגזר?

דוח שירות התעסוקה קובע חד משמעית את מה שהיה די ברור לכל מי שמצוי בנושא: החברה הערבית נפגעה יותר ממשבר הקורונה מאשר החברה היהודית, נכון לסוף אפריל 2021 עמד שיעור התעסוקה בחברה הערבית על 36.6% בלבד, נמוך ב 11.7% מהשיעור שנמדד קודם לפרוץ משבר הקורונה.

הנה כמה נתונים בולטים מתוך הדוח:

• שיעור התעסוקה בחברה הערבית עמד בסוף אפריל על 36.6% בלבד: ירידה של 11.7% לעומת השיעור שנמדד ערב פרוץ משבר הקורונה, זאת לעומת ירידה של 7.2% בקרב יהודים שאינם חרדים ו- 8.4% בקרב יהודים חרדים.

• יחסית, הגברים הערבים נפגעו יותר מאשר נשים ערביות: בעוד שיעור תעסוקת הגברים הערבים בסוף אפריל 2021 היה נמוך בכ-14% מזה שנמדד ערב המשבר, שיעור תעסוקת הנשים הערביות בסוף אפריל 2021 היה נמוך ב- 7.4%.

• בדומה לנשים יהודיות, נשים ערביות חוזרות לעבודה בקצב גבוה יחסית לגברים, למעט הנשים הבדואיות ונשים ממזרח ירושלים: ככלל, נשים עובדות מהוות שיעור משמעותי יותר מאשר גברים בקרב עובדי משלחי היד שהושפעו יותר ממדיניות הסגרים.

לפיכך, קצב החזרה שלהן לעבודה גבוה יחסית לגברים ביציאה מהסגרים ובחזרה לשגרה. בדומה לנשים יהודיות, גם נשים ערביות חזרו בקצב גבוה יותר, למעט נשים בדואיות ונשים ממזרח ירושלים שמאופיינות בכישורים דיגיטליים נמוכים מאוד ומתקשות לשוב לעבודה.

• הגידול במספר דורשי עבודה צעירים ממזרח ירושלים היה גבוה משמעותית מכל קבוצה אחרת: ככלל, צעירי ישראל, יהודים כערבים, יצאו ממעגל התעסוקה בשיעורים גבוהים יחסית וחלק ניכר מהעלייה במספר דורשי העבודה מקורו בעליית מספר דורשי העבודה הצעירים.

אולם, מספר דורשי העבודה הצעירים ממזרח ירושלים רשם של גידול הגובה פי 3 מזה של צעירים יהודים ופי 2.4 משל כלל הצעירים הערבים.


• ככלל, לא מעט מדורשי העבודה מהחברה הערבית עלולים להתקשות לשוב למעגל העבודה גם בתום תקופת הזכאות, אם כי ניכרים הבדלים בין קבוצות המשנה בחברה הערבית: אף שניכרת שונות בין הקבוצות בחברה הערבית, ניתן לומר שמלבד הקבוצה הנוצרית, שיעור ניכר מאוד מכלל דורשי העבודה מהחברה הערבית מתגוררים באזורים מאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים והם בעלי כישורים דיגיטליים והשכלה נמוכים.

רבים מקרב דורשי העבודה מקבוצת הבדואים בדרום נכנסנו למשבר הקורונה כשהם נתונים כבר באבטלה כרונית (בת למעלה משנתיים ברציפות). משמעות הדבר, שמלבד הנוצרים, רבים מקרב דורשי העבודה בחברה הערבית עלולים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח ויזדקקו לקצבאות סוציאליות.

הפגנת מחאה על האלימות במגזר הערבי, טמרה, 6 בפברואר 2021. יואב איתיאל
הפגנת מחאה כנגד האלימות, טמרה, פברואר 2021. אי אפשר לנתק את האלימות הגואה בחברה הערבית מהפגיעה הכלכלית. יחד עם זאת, הדרך לפיתרון אינה עוברת רק דרך משרדי הממשלה, אלא תחייב גם שינוי גישה למוסדות המדינה, מצד האוכלוסייה הערבית/יואב איתיאל

מהומות הקורונה

כאשר בוחנים את נתוני האבטלה בחברה הערבית, קשה שלא לשים לב להתפרצות האלימה בה, הן בהתגברות מעשי האלימות בתוך החברה הערבית והן בהתגברות המתח על רקע לאומני, כפי שנחשפנו אליו במהלך מבצע "שומר החומות".

נדמה כי שנת הקורונה חידדה מספר בעיות יסוד בחברה הערבית. כאשר אנו שמועים על "בנייה בלתי חוקית", קשה לעיתים לראות את הפן הכלכלי שלה, שנתון במעין מעגל קסמים: חוסר הסכמה של בעלי הקרקע לבצע רישום מסודר שלה, כדי לא לשלם מיסים.

חוסר יכולת של הרשות המקומית לגבות ארנונה כדי לפתח שירותים קהילתיים, עיכוב או אף גניזה של תכניות מתאר שייאפשרו בניה חוקית - ובעיקר, כפי שמסתבר בעת משבר כלכלי חריף, חוסר יכולת לקבל הלוואה (משכנתה) כנגד מבנה שאינו רשום בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).

בעיית אוריינות קשה, בעיקר בקרב המגזר המוסלמי (בקרב ערבים-נוצרים, השיעור היחסי של האקדמאים גבוה אף יותר מאשר בחברה היהודית), מובילה לתעסוקה בעבודות דחק, שאינן דורשות הסמכה מקצועית. כתוצאה מכך התפתחה בחברה הערבית תעסוקה ב"שחור". כל עוד מהלך העסקים הרגיל נמשך, יכול מי שמרוויח שכר שאינו מדווח להתקיים, אך כאשר חלים סגרים, הוא אינו יכול - כמקובל ברוב המגזר היהודי, לקבל תשלום שמבוסס על שכרו טרם המשבר.

הוא הדין באשר לעסקים: כאשר עסק מתנהל במקום שבו פקח מס הכנסה שירצה לקיים ביקורת על הספרים, יצטרך להסתייע בפלוגת מג"ב, הוא יכול להתבסס בשוטף - אך כאשר מוכרז מתווה פיצויים לעצמאים בגין הקורונה, המתבסס על הכנסותיהם המדווחות, מי שדיווח על מחזורים צנועים בלבד, לא יכול לדרוש פיצוי הולם.

לכאורה בעיות אלה מקורן בחברה הערבית עצמה, אך יש לזכור כי הן התפתחו אל מול רשויות המדינה שהעדיפו לעיתים שהמגזר הערבי מתנהל על פי חוקים משל עצמו. הבעיה החלה כאשר לא רק החלשים שבשולי החברה הערבית, אלא גם מי שהיו עד לפרוץ משבר הקורונה בעלי עסקים, נאלצים ליטול הלוואות כדי לממן את תקופת המשבר. מאחר שחלק מהאפשרויות החוקיות (משכנתה שמתבססת על רישום הבית בלשכת המקרקעין או הלוואה שנסמכת על תלושי שכר) אינן זמינות להם, המלווים ברבית בתוך המגזר, הם הפיתרון היחיד.

לא מעט גורמים נורמטיביים בחברה הערבית מצאו את עצמם בשנה האחרונה טרף קל למלווים בריבית מטעם ארגוני הפשיעה, וכך מה שנתפס בהלחלה כחוסר יציבות בתוך החברה הערבית, שהתבטא בעלייה בפשיעה, לרבות מעשי רצח, הפך לבעיה לאומית של מדינת ישראל.

לפיכך מי שירצה לקדם פיתרון לבעיות הייסוד של המגזר יידרש לפיתרון רב מערכתי, אולי בניגוד לעמדה שמביעה היום שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי שקוראת להגיב על פגיעה דיפרנציאלית בפיתרון דיפרנציאלי.

טקס חילופי שרים במשרד הכלכלה- אורנה ברביבאי ועמיר פרץ, 14 ביוני 2021. שריה דיאמנט, פלאש 90
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, מתכננת פיתרונות דיפרנציאליים/פלאש 90, שריה דיאמנט

פגיעה דיפרנציאלית - פתרון דיפרנציאלי

שרת הכלכלה והתעשייה, אלופה (מיל') אורנה ברביבאי: "נתוני הדוח מלמדים עד כמה המדינה צריכה להיות מעורבת בתהליכי השיקום התעסוקתי לאור ההתמודדות עם משבר הקורונה.

הפגיעה בדורשי העבודה הייתה דיפרנציאלית ולכן הפתרון חייב להיות דיפרנציאלי ומותאם לצרכיה ומאפייניה של כל קבוצה. קליטת זרוע העבודה למשרד הכלכלה תהיה מכפיל כוח משמעותי באינטגרציה בין המשרדים ליצירת תעסוקה איכותית ולעידוד צמיחה מכלילה של המשק, העלאת הפיריון ולחיזוק הכלכלה הישראלית".


מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "נתוני הדוח מחזקים את אשר התרענו לאורך כל השנה החולפת, משבר הקורונה פגע בצורה משמעותית באוכלוסיות שהתמודדו עוד קודם מחסמים תעסוקתיים, כחרדים, ערבים, מרוויחי שכר נמוך ובעלי מיומנויות דיגיטליות נמוכות. תהליכי השינוי שהחלו קודם למשבר, רק הואצו במהלכו, וכמדינה מוטלת עלינו החובה לפעול אקטיבית להעמדת מלוא הכלים לצמצום הפערים ובדגש על חיזוק ההון האנושי ועידוד ואפשור תעסוקה".

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה. שלומי אמסלם, לשכת העיתונות הממשלתית
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור. "תהליכי השינוי שקדמו למשבר, רק הואצו במהלכו"/לשכת העיתונות הממשלתית, שלומי אמסלם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully