ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער הציגו היום תכנית לאומית להפחתת הרגולציה בישראל על רקע התמודדות המשק עם אתגרי היציאה ממשבר הקורונה. צוות "רגולציה חכמה" הבינמשרדי פעל במהלך חצי השנה האחרונה לגיבוש התכנית.
מטרתה העיקרית של התכנית, כפי שנכתב בדו"ח הצוות, היא לתת "מעטפת חקיקתית לתשתיות ארוכות טווח לקידום מדיניות הרגולציה החכמה בישראל, לצד פתרונות קצרי-טווח להקלה ברגולציה במקרים המתאימים".
בין היתר מציעה התכנית הקלה בקבלת רישיון לפתיחת עסק וכן תיאום בין רשויות שימנע דרישות סותרות מבעלי עסקים, מצד גופים ממשלתיים שונים.
הכנסה של 75 מילארד שקל בתוך עשר שנים
ישראל משתרכת מאחור בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לניהול תחום הרגולציה. הרגולציה העודפת בישראל פוגעת בתחרות, מגבירה את הריכוזיות במשק על ידי חסמי סחר רגולטוריים וחסמים להקמת עסקים חדשים.
כל אלו מביאות לפגיעה בהשקעות במשק ולפגיעה בצמיחה וגם לעליה ביוקר המחייה. לדוגמא, עודף הרגולציה בתחום הייבוא מייקר את המחירים של מוצרי המזון, מוצרי החשמל, פארם ועוד. דוגמא נוספת היא הנטל הבירוקרטי של המדינה על כניסת השחקנים הזרים לתחומים כמו תחבורה, אנרגיה ותשתיות - דבר שבא לידי ביטוי בשירות לאזרחים וגם מעלה את יוקר המחייה.
לפי ההערכות של ארגון ה-OECD, שיפור הרגולציה בישראל לממוצע של מדינות ה-OECD יעלה את התוצר לנפש ב-3.75% תוך 5 שנים וב-5.75% בתוך עשור ובכך יתרום להכנסה של כ-75 מיליארד שקל.
"דומה לרפורמה במשק בשנות השמונים"
גישת מדיניות הרגולציה סחפה בשלושת העשורים האחרונים את מרבית המדינות המתקדמות בעולם שביקשו לנהל בצורה טובה יותר ומושכלת יותר את מדיניות הרגולציה שלהן בדומה לאופן שבו הן למדו בעבר לנהל את המדיניות התקציבית.
במקום להתמקד בקידום רפורמות בסקטור מפוקח ספציפי, מדיניות רגולציה מציעה מבט רוחבי חוצה סקטורים יחד עם מנגנונים תשתיתיים לצורך שיפור תהליכי קבלת ההחלטות, מניעת כפל רגולטורי וצמצום נטל רגולטורי עודף. זאת, במטרה לקדם רגולציה מבוססת נתונים, אפקטיבית, מדויקת, עקבית, ומידתית יותר.
עוד בהחלטת ממשלה משנת 2014 הוחלט בין היתר "להטיל על משרד ראש הממשלה, בסיוע משרד המשפטים, לפרסם תזכיר חוק 'הערכת השפעות רגולציה. בשנת 2017 ארגון המליץ, בדוח רשמי, לעגן את סמכויותיה של רשות לבקרה על מדיניות רגולציה. ואולם, עד היום האפשרות לעגן את מדיניות הרגולציה בחקיקה בישראל לא נדונה באופן סדור על רקע התפיסה כי התהליכים טרם הבשילו.
"כשם שעל רקע המשבר הכלכלי של שנות ה-80 בישראל קודמה רפורמת עומק במדיניות התקציבית, כך כיום, על רקע המשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה, חודד הצורך, שהיה ברור עוד קודם, שנדרשת רפורמת עומק במדיניות הרגולציה שתעוגן בחוק מסגרת לרגולציה", נכתב בהמלצות הצוות הבינמשרדי.
תוקם רשות חדשה בתוך משרד ראש הממשלה
צוות הרגולציה החכמה ממליץ על שני דברים עיקריים: ראשית, חקיקת חוק מסגרת לרגולציה אשר יסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי ויתווה את העקרונות והמסגרת הכללית בכל הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת רגולציה בישראל. שנית, מיסוד רשות בקרה מרכזית על רגולציה עם סמכויות בחוק,
שיאפשרו לה לפקח על המערכת הרגולטורית ולפתח את מסוגלותה, ולהוות גורם מקצועי ממשלתי בתחום הרגולציה.
מדובר ברשות מקצועית במשרד ראש הממשלה, אשר תבצע בקרה על תהליכי גיבוש וקביעה של רגולציה חדשה, בדיקה מדידה של רגולציה קיימת, תיאום ושיתוף-פעולה בין רגולטורים שונים, ייעוץ לרגולטורים בענייני המדיניות ועוד. במועצה יכהנו גם נציגים מקצועיים מתוך עובדי המשרד מטעם משרד ראש-הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד המשפטים וכן שני נציגי ציבור בעלי מומחיות בתחום הרגולציה והשכלה רלוונטית.
להלן הצעדים העיקריים בתכנית:
הקמת רשות הרגולציה עם התפקידים והסמכויות הבאים:
בקרה על רגולציה חדשה:
ביצוע בקרה על תהליכי קביעת רגולציה חדשה ופרסום חוו"ד על איכות התהליך של רגולציה חדשה.
רגולציה בעלת השפעה משמעותית שהצביעה עליה הרשות שלא נעשתה בהליך מקצועי, תדרוש את אישור ועדת שרים לרגולציה בטרם קידומה.
הפחתת מלאי הרגולציה:
קביעת מנגנון "אמץ או הסבר" - הרשות תפנה לרגולטורים עם בקשות לתיקון רגולציה ישנה ומכבידה שבאחריותם והרגולטורים יאמצו את התיקון או ינמקו מדוע הם לא חושבים שהוא נכון. אם רגולטור נמנע מלתקן ומדובר ברגולציה ישנה, ועדת שרים לרגולציה תוכל לבטל את הרגולציה תוך שנתיים.
הממשלה תאשר לצד אישור התקציב השנתי תכנית שנתית להפחתת נטל רגולטורי וביורוקרטי עודף.
חוק מסגרת לרגולציה:
רגולטור בעת קידום רגולציה יבחן, לצד האינטרס הציבורי עליו הוא נדרש להגן, גם את ההשלכות הישירות והעקיפות של הרגולציה, כגון - כמה תעלה הרגולציה למפוקחים, איך היא תשפיע על התחרות ויוקר המחייה, או האם היא מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים.
הרגולציה ככלל תתבסס על סטנדרטים בין לאומיים, למעט במקרים חריגים.
הרגולטורים יפרסמו כל שנה מראש את כל הרגולציה שהם רוצים לקדם כדי לייצר ודאות לעסקים ולאפשר לרגולטורים לתכנן ולתאם ביניהם מראש למניעת סתירות ומחלוקות.
חובת דיגיטציה - רגולציה חדשה שמטילה חובת רישוי שלא הייתה קיימת בעבר תונגש לעסקים ולציבור בצורה דיגיטלית.
פרסום כלל הרגולציה בצורה נגישה מנקודת המבט של הציבור באתר ממשלתי אחד.
רפורמה ברישוי עסקים:
הקלה בתנאים הנדרשים לרישיון עסק והתאמת דרישות הרישוי למקובל בעולם.
צמצום העסקים טעוני רישוי.
קיצור משך הזמן הנדרש לעסק לקבלת רישיון וצמצום העלויות הנדרשות.
בנוסף, תפעל הרשות לתיאום, תכנון וגישור בין רגולטורים, תדווח ותייעץ לממשלה בענייני רגולציה - איסוף מידע ונתונים מרגולטורים, מדידה, והערכה ותבנה מערך מסוגלות מערכתית שיכשיר, וילווה וייעץ לרגולטורים השונים
התכנית מתבססת על המלצות ה-OECD למדינת ישראל ומאמצת את הסטנדרטים המקובלים במדינות המפותחות לניהול מדיניות הרגולציה כגון ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, דרום קוריאה ואוסטרליה.
בנט: "לצמצם משמעותית את הבירוקרטיה"
ראש הממשלה, נפתלי בנט: "הממשלה שלנו היא ממשלה שאכפת לה מהאזרחים ועוסקת בתיקון. אנחנו באים לטפל בבעיות האמיתיות. המחירים בישראל גבוהים מאוד. אנחנו לא מוכנים לקבל את המציאות הזאת, וצריך לומר את האמת - הגורם העיקרי, גם לסרבול של העסקים וגם ליוקר המחיה, זו הממשלה עצמה, ממשלות ישראל.
במקום לסרבל להם את החיים - אנחנו צריכים לפלס להם את הדרך. כל זה הולך להשתנות. הממשלה צריכה לשרת את האזרחים ולא להביא את האזרחים לרדוף אחריה בטופסולוגיה. לכן כולנו כאן. אנחנו מודיעים היום על הצעד הראשון בתכנית הדגל הכלכלית שלנו למען העצמאים ובעלי העסקים בישראל.
המטרה שלה ברורה והמבחן שלנו פשוט - לצמצם משמעותית את הבירוקרטיה על עסקים ועל אזרחי מדינת ישראל".
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "רגולציה עודפת הפכה עם השנים לאחד החסמים העיקריים להגברת הצמיחה במשק הישראלי ולשיפור בנושא פריון ותחרות. עם כניסתי לתפקיד אמרתי שאני שואף לאמץ את כל הסטנדרטים של המדינות המתקדמות בעולם וודאי בתחום הרגולציה. שיפור ברגולציה, יביא תוצאות בתחום הפריון, להגברת התחרות במשק ולהפחתת יוקר המחיה וייצר את הוודאות הנדרשת למגזר העסקי לביצוע השקעות.
ממשלות ישראל לדורותיהן תמיד הצטיינו בכתיבת דו"חות, והרבה פחות ביישומם של אותם דו"חות שהן בעצמן הזמינו. אין לי ספק שהפעם נצליח לכונן מהפכה אמיתית בתחום הזה ולהצעיד את המשק הישראלי למקום טוב יותר".
שר המשפטים, גדעון סער: "מהלך עמוק של דה-רגולציה מתחייב והכרחי כבר שנים ארוכות. בעשור האחרון שמענו הרבה מאוד דיבורים ונאומים על דה-רגולציה, אבל היתה מעט מאוד עשיה בפועל. הרגולציה חיונית - אבל צריך להכניס אותה למסגרת.
אנחנו חייבים מדיניות וחוק שיכניסו סדר ברגולציה בישראל ויהפכו אותה למאוזנת והגיונית. נטפל בעודף הרגולציה שמצטבר שכבה מעל שכבה, נייצר תכנית שנתית לרגולציה שתבטיח תכנון מקדים וודאות לעסקים, ובעיקר - נבטיח שהרגולטורים מפנימים את העלויות לציבור ומקיימים תהליכים סדורים".
סגן השר במשרד ראש הממשלה, אביר קארה: "הפתרונות שהבאנו בימי מחאת השולמנים הופכים למדיניות ממשלתית רשמית! כשקל יותר לעשות עסקים - כך גם המחירים יורדים וכשהמחירים יורדים כולנו חיים טוב יותר.
הקמת מנהלת הרגולציה תהיה תחת אחריותי במשרד רוה"מ ויהיו לה כלים ויכולות לחתוך את הרגולציה והביורוקרטיה המיותרת במאצ'טה! בין היתר יתאפשר ביטול תקנות וטפסים מיותרים, חיוב של בדיקת רגולציה ופרסום תוכנית מקדים, על מנת לוודא שהרגולציה החדשה מנוסחת בצורה חכמה ואפקטיבית, כזו שלא תפגע בבעלי העסקים.
כולנו נהנה מהצמיחה הזאת - ואת הפירות תקטוף כל משפחה בישראל! סוף רגולציה במחשבה תחילה. אני מודה לראש הממשלה בנט, לשר האוצר ושר המשפטים על האמון והעבודה המשותפת למען ציבור העצמאיים והציבור הישראלי כולו".
התעשיינים מברכים: הגיע הזמן לעבוד עם גרזנים
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, מסר בעקבות פרסום דוח הרגולציה כי "זהו דוח קריטי שהגיע בעקבות לחץ של שנים שהפעילה התאחדות התעשיינים על הממשלה הקודמת, ואנו שמחים ומודים לממשלה החדשה שהתחילה את פעילותה בטיפול באחד החסמים בגדולים ביותר של המשק והכלכלה הישראלית- הרגולציה הכבדה והבלתי נגמרת שפוגעת בעשיית עסקים ישראל.
חשיבותו של הדוח מגיע מהיישום לראשונה של חלק גדול מהלקחים שלא יושמו בשנים האחרונות בכל הנוגע להפחתת היקף הרגולציה בישראל. הגיע הזמן להתחיל לעבוד עם הגרזנים שעד כה רק דיברו עליהם ולהתחיל לקצץ בבירוקרטיה.
אנו צופים כי יישום מלא של הדוח על ידי הגופים האמונים עליו, יוביל להקלה משמעותית בהיקף הרגולציה, יקפיץ את ישראל למעלה במדד הבינלאומי של קלות עשיית העסקים בישראל, ויעזור לקידום הצמיחה במשק.
אנו תומכים בהמלצות הדוח, בהם החלת RIA על כלל הרגולטורים, יצירת רשות רגולטורית שתתפקד כ- "רגולטור על" במטרה לפקח על היקף הרגולציה ועוד. יש לזכור כי מכיוון שעלויות הייצור בישראל הן יקרות, הדרך המרכזית להפחתת יוקר המחייה הנה הפחתת הרגולציה.
דוח זה מוכיח גם כי שיתוף פעולה ודו-שיח בין המעסיקים לממשלה מוביל לתוצאות הטובות ביותר ומאפשר שינוי חיובי אמיתי לטובה בעשיית עסקים בישראל".