גבירתי השרה לאיכות הסביבה: עניי עירך קודמים למשבר האקלים

האם למשבר האקלים (שכבודו במקומו מונח) השפעה ישירה על חיינו הקיומיים יותר מאשר קריסת המט"שים (מרכזי טיפול בשפכים) בישראל, והזרמת כמויות ענק של ביוב גולמי לים, לנחלים ולמעט הטבע המופר שעוד נותר לנו כאן?

האם בעיית האוזון העולמית, 10 ק"מ בתוך האטמוספירה, חשובה יותר מדליפות הזיהום בארובות חיפה, כבישי ישראל העמוסים בחומרים מסוכנים ומחכים לאסון הבא, והזרמות נפט בשוגג לשמורות הטבע, לנחלים ולים?

האם ההתחממות הגלובאלית משפיעה עלינו היום יותר מאשר אובדן השטחים הפתוחים בישראל, תכנון סביבתי לקוי, דילול המרחב הכפרי, זיהום הקרקעות על ידי מוסדות המדינה, שריפות הפסולת בכל ישוב כפרי, הטמנת פסולת חקלאית החוזרת למקורות תזונתנו, הליכי רישוי כושלים וארכאיים בכל רשות מקומית הנמצאת ממש לידינו?

האם היתרי פליטה שערורייתים (האישור שמאפשר למפעל להזרים שפכים ולפלוט גזים לאוויר), השלכת צמיגים פיראטית, רכבים נטושים בכל וואדי, תחנות מעבר ומזבלות פיראטיות, השלכות פסולת בנין ומלט הפזורים כחלק בלתי נפרד מנופי ארצינו ובצידי היערות המפוארים, אינם בוערים לכבוד השרה יותר מאשר משבר האקלים?

האם חוסר האחריות הסביבתית של גופים ממשלתים וחברות ציבוריות בישראל, שהפכו את הנגב והרשות הפלסטיניאית לחצר האחורית של הפסולת שלנו, בשילוב אכיפה מועטה וענישה דלה של בתי משפט, חשובים פחות מכריתת עצי האמזונאס מעבר לים?

כבר יותר מעשור שממשלת ישראל נטולת סדרי עדיפויות ברורים להתמודדות מול האתגרים הסביבתיים. בכל חודש קופצים פעילים ועמותות סביבתיות וזועקים מול הממשלה להתייצב לשורות הקרב הבא, עם מסר סביבתי לעוס היטב על שלט מנצנץ.

בכל פעם נושא סביבתי חדש נדחס לשיח, מלווה במסרים מבלבלים ובאובדן פרופורציה, ובעיקר מסתיר מאחוריו אינטרסים כלכליים של בעלי עניין כאלו או אחרים. ולא רק הממשלה, גם פעילי הסביבה עצמם, אינם מחזיקים בסדר עדיפויות ברור.

בכל כמה חודשים הם מגלים משהו חשוב ומחריד יותר מקודמו, וזה שלפניו כאילו נדם, אבל בטוח לא נפתר. בין ההתחממות הגלובאלית, לקשיות שנטחבות לנחירי הצב, למיקרו פלסטיק בים הגדול, לאריזות מזון חסרות כל פרופורציה, ליוקר מחיה מאמיר שמטיב עם המזהמים.

קשה לאמוד היכן בדיוק נמצא כוכב הצפון - וזו בדיוק המטרה של בעלי האינטרסים הקובעים את סדר יומנו בהתאם לכוחות השוק העצומים. תשאלו את השרה להגנת הסביבה הקודמת ח"כ גילה גמליאל, מה קרה לה באופן אישי כאשר העזה להאיר פנס על חוק הפיקדון.

יאמר לזכותה של השרה הקודמת כי היא זיהתה את הבעיה ודגלה בכתיבת מסמכי מדיניות ובקביעת סדר יום אסטרטגי, גם אם רבים לא הסכימו עם עמדותיה.

זהו הישג חשוב, אך לזכותה נזקפו מעט הישגים בשטח, בין אם באשמתה או באשמת אחרים, בין אם הופעלו עליה לחצים גדולים כפי שציינה, ובין אם שוב בעלי ההון שיתקו את הממשלה הרופסת. אין זה משנה דבר, בשורה התחתונה אנו עדיין חיים באחת המדינות הצפופות והמזוהמות בעולם.

הגיע הזמן לקבוע סדר עדיפויות סביבתי ברור, מבלי להיראות שוב כמו עדר צרכנים מבולבל, המנסה בהתאם לאופנה המשתנה לקנות את אותו הדבר, רק באריזה מהודרת יותר. מתרגשים מקממבר צרפתי, ניחוח אירופאי או צקצוק לשון חופשית של משקה אמריקאי ניצחי.

האם אנחנו נהנים לשכוח את הבעיות הכל כך קשות כאן בבית, ולהתבשם שוב ושוב ברוחות המערב, במקום בבעיות המקומיות של החיים עצמם?

החיים עצמם הם איכות חיינו, הסביבה והטבע שלנו כאן. המשרד להגנת הסביבה חייב להפסיק להסתתר מאחורי סיסמאות והצהרות בינלאומיות על משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, ולפעול בנחישות כדי לשפר את איכות החיים בישראל, כאן ועכשיו.

הכותב, אמנון שחרור הוא מנכ"ל משותף בתאגיד מ.א.י למחזור פסולת אלקטרונית.