על הנייר זה נראה נהדר: שינויים מבניים בתקציב החדש

על הנייר זה נשמע נהדר: ההייטק יפרח, הרגולציה פתחת, יוקר המחייה ירד, יותר דירות ייבנו במקום שטחי מסחר מיותרים, התחבורה הציבורית תשתפר - וכולנו נהייה בהיי אפילו בלי קשר לתכנית לעידוד ייצוא הקנאביס הרפואי מישראל.

בפועל כבר למדנו שהצעות תקציב (כבר כמעט שכחנו), נראות נפלא על הנייר וקצת פחות טוב כמשנסים ליישם אותן, אם מנסים. ובכל זאת, אחרי שלוש שנים ללא תקציב מדינה מסודר, טוב לראות שיש לפחות כוונות טובות מאחורי התקציב החדש, כפי שהן מתבטאות בשינויים המבניים שהציג האוצר לראש הממשלה.

כחלק מההליכים לקראת אישור תקציב המדינה, הציג משרד האוצר בפני ראש הממשלה, נפתלי בנט, את עיקרי השינויים המבניים שיתלוו לתכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. התכנית נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים:

עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על -ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד. התכנית טעונה אישור את הממשלה.

הנה כמה נושאים מרכזיים שהוצגו בהצעה. יש לציין כי על פי חוק, חייב התקציב להות מאושר עד לתחילת נובמבר, 140 ימים מאז כינון הממשלה.

חשיפת המשק לייבוא ורפורמה בתקינה- תכנית חשיפה לייבוא על בסיס מספר עקרונות:

1. התאמה לסטנדרט בינ"ל: מוצר שעומד ברגולציה האירופאית ומשווק באירופה יוכל להימכר בישראל.

2. מעבר להצהרה: כניסת יבוא לישראל על בסיס הצהרה ולא בדיקה מקדימה; העברת כלל מוצרים החייבים בתקן רשמי מבדיקה מקדימה להצהרה.

3. מסלול יבוא מקביל: קביעת חובה לרגולטורים לייצר מסלול ליבואנים מקבילים, שלא באמצעות מסמכי מקור מהיצרן.

אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט, והפיננסית בכלל, הוא המונופול בו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של הלקוחות.

החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם.

למעשה מדובר במעין "ZAP בנקאי" שיחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית.

זהו צעד ראשון בקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל, שמשלים חתיכה קריטית בפאזל להגברת התחרות, יחד עם צעדים רבים שקידם בשנים האחרונות משרד האוצר יחד עם בנק ישראל, ובהם הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית שהובילו בין היתר להקמת בנק דיגיטלי חדש, רפורמת הניידות בין בנקים ("מעבר בקליק") והקמת מאגר נתוני אשראי.

בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030 ועל מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.

*שינוי מבני שוק התעסוקה*- על מנת לתת מענה כולל, מותאם ואיכותי לטיפול בדורשי עבודה, מומלץ לאחד את הגופים והיחידות הממשלתיות שעוסקות בתחום התעסוקה (מסלולי תעסוקה במשרד הכלכלה ואת שירות התעסוקה) עם זרוע עבודה ובכך לצמצם כפילויות, ליצור מסע לקוח ברור וקל ומעקב ובקרה על נתונים.

*הסבת משרדים למגורים*- ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמסחר שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. לאור עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע וזאת במיוחד בלב אזורי הביקוש, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units).

הצעד יגביר באופן משמעותי את הכדאיות הכלכלית במימוש המקרקעין, לרבות יתרת שטחי התעסוקה, ייתן מענה לצורך בשטחי ציבור ויאפשר להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימוש אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי בלב אזורי הביקוש.

תכנית לאומית לקידום צמיחת ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל - מתוך מטרה לחזק את ענף ההייטק ואת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל, מתוך כוונה להביא לצמיחה, הגברת הפריון והעמקת ההיבטים החיוביים של הענף, מוצעים מספר צעדים:

1. אשרור תכנית ה-AI הלאומית.
2. פישוט והסרת חסמים בירוקרטיים לעידוד מיזוגים ורכישות, הסרת חסמים וטיוב עידוד השקעת אנג'לים ופטור על מס עבור ריבית על הלוואה מגוף פיננסי זר.
3. הגדלת האפשרות של חברות הייטק להרחבת בסיס הפעילות בישראל.
4. הקמת צוות לבחינת הסרת החסמים בפני צמיחת שוק ההייטק.
5. השתתפות ישראל בתכנית המו"פ של האיחוד האירופי.
6. אישור תכנית להגברת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה.

*תכנית להפחתת הרגולציה*- מדינת ישראל נמצאת בפער פריון מממוצע ה-OECD. חלק מהסיבות הוא תוצאה של נטל רגולטורי חריג ועודף הנובע מתהליכי רגולציה לא אחידים ולא קוהרנטיים, היעדר תכנון ותכלול בין רגולטורים וחוסר התאמה של סטנדרט הרגולציה בישראל לסטנדרט בינלאומי. על מנת להתמודד עם בעיות אלו מוצע:

1. להקים רשות לטיוב רגולציה בעלת סמכות לבקר את זרם הרגולציה החדש ולהשהות רגולציה חדשה עד לאישורה בוועדת שרים לרגולציה. כמו כן, הרשות תפעל ליצירת תכנית רגולציה שנתית, תכלול רגולציה בין הרגולטורים השונים ותפעל להפחתת מלאי הרגולציה הקיים.

2. כלים להפחתת מלאי הרגולציה הקיים: באמצעות קביעת סעיפי שקיעה לרגולציות ישנות "בעייתיות", וכן קביעת תכנית שנתית לרגולטורים לצמצום מלאי הרגולציה הקיים.

3. חוק יסודות רגולציה שקובע עקרונות לרגולציה חכמה: חובה לשקול שיקולי תחרות והתאמה לסטנדרט בינלאומי, השפעות על עסקים קטנים, יוקר מחיה, תהליכי רגולציה ועוד.

4. ריסון רגולציה מיידי כהוראת שעה- רגולציות חדשות לא ייכנסו לתוקף בפרק זמן הקרוב, למעט במקרים חריגים.

רישוי עסקים - כיום ישנם בישראל כ-190,000 עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק.

לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי כפי שכבר קבע המחוקק מוצע להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים. הוועדה תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים - כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.

רגולציה סביבתית - איחוד כלל היתרי המשרד להגנת הסביבה להיתר אחוד שיינתן למשך 10 שנים ללא שינויים למעט חריגים; חובת שקילת שיקולים כלכליים על ידי המשרד והתאמת הרגולציה לסטנדרט הבין-לאומי; ויצירת מנגנון השגה על תנאים בהיתר, וכן מנגנון השגה במקרה של היתרים לתשתיות לאומיות.

רישוי עצמי בבינוי - היתר בניה הוא שלב הביניים בין תכנית מאושרת לבין הבנייה בשטח. כפי שפורסם לאחרונה בדו"ח מבקר המדינה, הליכי הוצאת היתר בניה בישראל ארוכים מאוד ומהווים צוואר בקבוק במאמצים להגדלת היצע הדיור.

בכדי להתמודד עם בעיה זו, הצעת חוק רישוי עצמי נועדה לאפשר מסלול מקביל למסלול הרגיל בוועדה המקומית. במסגרת מסלול זה, אדריכל מנוסה יוכל לחתום על היתר בניה במקום הוועדה המקומית. היתרים במסלול זה יחויבו לקבל אישור מכון בקרה, וזאת במטרה לוודא את ההיבטים הבטיחותיים במבנה.

בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם ובכללן גם בישראל. במקביל, צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי למדינת ישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המו"פ, רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בינלאומי.

עם זאת, נראה שלאור חסמים שקיימים בתחום, פוטנציאל זה טרם מומש. מטרת ההחלטה לקידום ייצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לשמירה על ביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.

קידום דיגיטציה ממשלתית - בעשור האחרון ממשלת ישראל שמה לעצמה מטרה לקדם לשפר ולהטמיע את המהפכה הדיגיטלית בעבודת הממשלה והמגזר הציבורי, וכן לעודד ולסייע לאזרחים ולעסקים לעשות שימוש ביתרונות טכנולוגיות המידע וזאת לצורך שיפור השירותים לאזרחים ועסקים וייעול עבודת הממשלה.

על אף השקעה ממשלתית משמעותית, בשנת 2020 הידרדרה ישראל למקום ה-56 בעולם במדד השירותים הדיגיטליים של האו"ם (OCI) וזאת לעומת מקום 40 במדד של שנת 2018. לפיכך, בכדי לשפר את עבודת הממשלה ולצורך מתן שירותים דיגיטליים איכותיים לאזרחים, מוצע לפעול בכמה צירים מרכזיים בתחום הדיגיטציה וה-IT הממשלתי:

1. רפורמת הדיוור הדיגיטלי ("אפס נייר")- רישום מען דיגיטלי של אזרחים ותאגידים וזאת לצורך מעבר לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים לתאגידים ולגבי אזרחים רק במידה שהם יודעים לעשות שימוש במען הדיגיטלי ויבחרו בכך. הצעד צפוי ליעל את עבודת הממשלה ולחסוך למשלם המיסים עד 200 מיליון שקל בשנה, ולהפחית בירוקרטיה לאזרחים ועסקים (יתור הצורך להגיע לסניפי הדואר לצורף איסוף דואר רשום).

2. הסרת חסמים משפטים לביצוע פעולות באופן דיגיטלי ("אפס תור")- רפורמה שתאפשר לגופים ציבוריים לספק שירותים באופן דיגיטלי גם במקרים בהם נעשה שימוש בחקיקה במונחים פיזיים (כגון: התייצבות, מסמך מקור, תעודה מקורית, נייר, מעטפה וכו'). הצעד יוביל להפחתת בירוקרטיה ולשיפור השירות לאזרחים.

שיפור מערך הכליאה בישראל - כיום בישראל ישנם מתקני כליאה ישנים ולא יעילים. בעוד שבמתקנים אלה יחסי אסיר-סוהר גבוהים משמעותית מהעולם, תנאי הכליאה בהם ירודים.

מוצע בהחלטה זו לבחון סגירה של מתקני כליאה מיושנים והקמת מתקן כליאה חדשני, המבוסס על טכנולוגיות ותוך התייעלות בכוח אדם. במסגרת זו מוצע בנוסף כי העלאה של תקן הכליאה תעשה באישורו של שר האוצר וכן להקל באפשרות השחרור באיזוק אלקטרוני וכל זאת על מנת להביא לכליאה יעילה יותר מהמונהג היום.

רגולציה בכבאות - רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי (בתי עסק עם רישיון), נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, מבני משרדים, בסיסי צה"ל, תשתיות מדינה ועוד) ובנייני מגורים.

כיום קביעת הרגולציה נקבעת על ידי הוראות נציב שמוציאה רשות הכבאות וכן אכיפת הרגולציה והערעור על הרגולציה נעשית על ידי רשות הכבאות. מוצע לקבוע כי הרגולציה בישראל תותאם לרגולציה הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה לעגן את הוראות הנציב הנהוגות היום בתקנות באישור הכנסת. ההערכה היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל.

היום ההליך המשפטי בישראל ארוך ויקר בהשוואה בינלאומית. ההליך האזרחי בישראל אורך 1000 ימים ועלותו מוערכת בכ-25% משווי התביעה. הדבר מביא לכך שהציון הבעייתי ביותר במדד עשיית עסקים הוא מדד אכיפת החוזים. על פי מחקרים, להתארכות משך הדיון ועלותו יש השלכות כלכליות של מיליארדי שקלים בשנה על המשק הישראלי ועל יכולות לעשות עסקים. מוצע לקבוע סדרה של צעדים שנועדה להוריד עומס ולייעל הן את ההליך הפלילי והן את ההליך האזרחי:

1. מעבר להקלטות בתי משפט: כיום בישראל, בניגוד לעולם הפרוטוקול המחייב בישראל הינו פרוטוקול מוקלד. מוצע לעבור להקלטות בדיונים באמצעים טכנולוגים מתקדמים ובכך לקצר משמעותית את זמני הדיון.

2. מעבר להיוועדות חזותית בהליך פלילי: על מנת לייעל את מערך הסעת הכלואים, להטמיע טכנולוגיות ולקצר את ההליך המשפטי מוצע לאפשר בדיונים פליליים היוועדות חזותית (VC) של עצורים בחלק מההליכים ובהסכמתם.

3. בוררות חובה בתביעות "פח אל פח": כיום ישנם אלפי הליכים בשנה של תביעות "פח אל פח" בין חברות ביטוח וחברות ליסינג. תביעות אלה המנוהלות בבית משפט ושבדרך כלל הינן קטנות בהיקפן מייצרות עומס על המערכת. מוצע לעבור להליך בוררות חובה בהליכים אלה.

במטרה לעודד מעבר לאנרגיה נקיה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק ומעבר לתחבורה חשמלית ולשם הגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגית היציאה ממשבר הקורונה, מקדם משרד האוצר החלטת ממשלה ותיקוני חקיקה נלווים הכוללים שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק. בהחלטה נקבע בין השאר כי:

1. הסרת חסמים לאנרגיה מתחדשת:

- יצירת מנגנון שיאפשר הקמת מתקנים סולאריים בדו שימוש (אגרו וולטאי) עם חקלאות בהיקף נרחב.
- יצירת מסלול תכנוני שיאפשר הקמת מתקני אגירה בפריסה ארצית ובהליך מקוצר.
- הגדלת הזמינות של קרקעות לאנרגיה מתחדשת באמצעות הסדרת אופן פינוי נפלים במיזמים.
- ייעול ההליך התכנוני של רשת החשמל.
- פטור בהוראת שעה מהיטלי השבחה לאנרגיה מתחדשת בדו שימוש.
- הרחבת מסלול פטור מהיתר בניה למתקנים סולאריים בדו שימוש.
- קיצור הליך אישור פרויקטי אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות.
- הקלות מימון פרויקטי אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות.
- העלאת הודאות ליזמים בהליכים השונים להקמת מיזם.

2. הכנת תשתית למעבר לתחבורה חשמלי:
- כל דייר בבניין משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים.
- חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי.
- קידום תשתיות הנדרשות לטעינת אוטובוסים חשמליים תהיה בהליך מזורז.
- בחינה וקידום שינויי מיסוי נדרשים לאור המעבר לתחבורה חשמלית וכן קידום מנגנון יעדים להפחתת פליטות ליבואנים ויצרנים.

3. התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה:
- ייעול צריכת האנרגיה בממשלה, הקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה במשרדי הממשלה.
- מעבר לתחבורה חשמלית במשרדי ממשלה.

שיפור התחבורה הציבורית בטווח הקצר - הפחתת רגולציה בתחבורה הציבורית, ייעול השימוש בנתיבי תחבורה ציבורית, נתיבים מהירים והקלות בתחום סמכויות תמרור:

1. הפחתת מגבלות על הפעלת שירותי תחבורה פרטיים בדגש על מעסיקים ורשויות מקומיות.
2. הקמת יחידה לאכיפה בנת"צים במשרד התחבורה.
3. אכיפה בנת"צים באמצעות אמצעי תיעוד שיותקנו באוטובוסים.
4. הסמכת חברות תחבורה ממשלתיות כרשויות תמרור מקומיות בפרויקטי נת"צים, לתקופת התכנון וההקמה.
5. דיווח לציבור על מדדי תחבורה ציבורית שנתיים על ידי משרד התחבורה.
6. תיקוני חקיקה שיאפשרו את תפעולו של פרויקט PPP לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ואחזקה של חניוני חנה וסע במבוא איילון (ראשון לציון), ושפיים והפעלת רשת נתיבי אגרה מהירים.

התנעת פרוייקט המטרו:

1. מתן אישור עקרוני לקידום פרוייקט המטרו בעלות של 150 מיליארד שקל פרוייקט שיאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לצורכי תושבי האזור.

2. יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלו"ז הנדרש למשק ותכלול, בין היתר: תעדוף לפרויקט והערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים.

3. הגדרת חבילת התקציב והמימון הנדרשת למטרו, לרבות החלטות מנהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ומסים הנדרשים למימון הפרויקט.