מדי חודש מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את נתוני השכר הממוצע במשק. הנה, רק
השבוע פורסם כי השכר הממוצע במשק ירד בחודש אפריל ב- 6.9%, ל-11,661 שקל.
בימים כתיקונם, ירידה כזו בשכר הממוצע במשק הייתה יכולה להצביע על כיוון של מיתון כלכלי עמוק. אבל הפעם, הסיבה העיקרית לכך היא דווקא הפתיחה מחדש של המשק בעקבות הסרת מגבלות הקורונה והחזרה לעבודה של עובדים בשכר נמוך יחסית. זו גם הזדמנות טובה להבין מהו השכר הממוצע במשק, איך הוא נקבע ולמה הוא חשוב.
נתחיל בעובדה קצת משונה: בישראל יש שני גופים שמפרסמים את השכר הממוצע במשק, כל אחד מהם למטרותיו ושימושיו: הביטוח הלאומי והלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
"השכר הממוצע בישראל" (או "השכר הממוצע במשק") נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי ומתעדכן אחת לשנה. הוא מחושב לפי ממוצע השכר למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים, בצירוף תוספת יוקר (שזה כבר מושג בפני עצמו, אבל במשפט: תוספת המשולמת לנוכח עליית מחירי המוצרים במשק).
המדד משמש גם לבחינת מצב הכלכלה והתעסוקה בישראל ועל פיו מחשבים וקובעים זכויות וחובות שונות. כך, למשל, השכר הממוצע משמש בסיס לחישוב שכר המינימום המשולם לעובדים בישראל, שכר הבכירים במגזר הציבורי, והוא גם כלי שבעזרתו מחשבים תקרות הכנסה, קצבאות ומענקים.
מה כולל חישוב השכר הממוצע?
נכון לינואר 2021, הפעם האחרונה שבה פורסם מדד זה, השכר הממוצע בישראל עמד על 10,428 שקל, לצורך עדכון שכר מינימום ושכר הבכירים, ועל 10,551 ש"ח לחישוב זכאויות וחובות.
כאמור, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחשבת ומפרסמת את "השכר הממוצע למשרת שכיר". השם דומה, אבל יש הבדלים. ראשית, נתון זה מתפרסם אחת לחודש והוא מייצג נתונים לגבי השכר הממוצע למשרת שכיר. מחשבים אותו על ידי חיבור של כל המשכורות ברוטו של השכירים ששולמו באותו החודש, והתוצאה מחולקת במספר משרות השכירים באותו החודש.
מה כולל החישוב? נתונים כמו שכר יסוד, תוספות, חופשה, שעות נוספות, נסיעות, הבראה, אחזקת רכב, שי לחגים ועוד. הוא אינו כולל תשלומים לפנסיה, גמל, השתלמות, דמי ביטוח לאומי או מס בריאות, מיסים ישירים ופיצויי פיטורים.
באפריל 2021, כאמור, השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על 11,661 ש"ח - ירידה של 6.9% לעומת חודש מרץ השנה, וירידה של 7.4% לעומת אפריל 2020.
לא רק הייטק, גם מלצרים
אז מה קרה בחודש אפריל, שהביא לירידה החדה הזו? אולי כבר הספקנו לשכוח שבדיוק שנה קודם לכן, באפריל 2020, המשק היה נתון בסגר ומאות אלפי אנשים הוצאו לחל"ת. היום, המשק נמצא במגמת התאוששות משמעותית.
מה שקרה הוא שבשיא משבר הקורונה, דווקא תחומי עיסוק שבהם השכר גבוה מהממוצע - למשל ענף ההיי טק - המשיכו לעבוד, ואילו המקצועות שנפגעו יותר הם בסקטורים שבהם השכר נמוך מהממוצע - למשל תחום המלונאות והאירוח.
כתוצאה מכך שעובדים במקצועות המאופיינים בשכר נמוך יצאו ממעגל העבודה, השכר הממוצע היה גבוה יותר. ברגע שהמשק נפתח והעובדים במגזרים שנפגעו החלו לחזור לעבודה, השכר הממוצע ירד.
הסקרנים שביניכם יכולים לראות את המדד גם בפילוח לפי ענפי הכלכלה השונים: הייטק, תקשורת, חינוך, שירותי אירוח ואוכל, פיננסים וביטוח, שירותי ניהול ותמיכה, אמנות בידור ופנאי ועוד.
הכותב, צחי שטרקס, הוא סמנכ"ל שירות ובנקאות בPepper