חוק הפונדקאות: בג"ץ הציל את המדינה מעצמה

אחרי שנים של עוול שונה חוק הפונדקאות עבור זוגות חד מיניים. עו"ד דפנה כהן סטאו מסבירה כיצד בג"ץ הוציא עבור המדינה את הערמונים מהאש ואיך הסרת המשוכה הפוליטית תשנה לטובה את החיים של רבים

  • פונדקאות
עו"ד דפנה כהן סטאו

היום צעדה קהילת הלהט"ב עוד צעד משמעותי קדימה במאבקה לשוויין זכויות מלא בישראל, עת הורה בג"ץ למדינה לאפשר בתוך חצי שנה לזוגות גברים ולגברים יחידניים להביא לעולם ילדים בעזרת פונדקאית, במסגרת ותחת הגנת החוק הישראלי.

עד היום גברים שביקשו להביא לעולם ילדים בעזרת פונדקאית נאלצו לשלם מאות אלפי דולרים לטובת הליך פרטי יקר בחו"ל, שהציב בפניהם קשיים רגשים, כלכליים, משפטיים וטכניים רבים.

הניצחון הזה מגיע לאחר מאבק ארוך שנים של קהילת הלהט"ב למימוש זכותם לחיי משפחה באמצעות שינוי חוק הפונדקאות (הוא "חוק ההסכמים לנשיאת עוברים").

עוד בוואלה!

מרתק: הנשק הסודי שמחולל פלאים במלחמה

אריה זמיר
לכתבה המלאה
(צילום: ראובן קסטרו)

בשנת 1996 נחקק בישראל חוק הפונדקאות שהסדיר את קיומם של הליכי הפונדקאות בישראל. בין השאר הגדיר החוק מיהם "הורים מיועדים" שזכאים להיעזר בפונדקאית, וקבע שרק "איש ואישה שהם בני זוג" יוכלו לעשות זאת. כבר ב-2010 הוגשה העתירה הראשונה של בני הוזג ארד פנקס שביקשו לשנות את חוק הפונדקאות ולבטל את הדרתם של זוגות גברים. בעקבות העתירה הזו ואחרות בעניינים דומים, הקים משרד הבריאות ב-2010 ועדה ציבורית לבחינת הנושא, שהגישה את המלצותיה ב-2012, ולפיהן גברים שירצו להיעזר בפונדקאית בישראל יוכלו לעשות זאת רק באמצעות פונדקאות אלטרואיסטית, כלומר בהתנדבות וללא תשלום לפונדקאית.

בעקבות המלצות הוועדה, קידמה ב-2014 שרת הבריאות דאז יעל גרמן הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק הפונדקאות כך שתרחיב את מעגל הזכאים להיעזר בפונדקאות בישראל - באופן בו גם נשים יחידניות וגם גברים יוכלו לבצע את התהליך בתשלום. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, אך כחודש וחצי לאחר מכן פוזרה הכנסת והממשלות שקמו ופוזרו מאז מנעו את קידומה.

לאור בלימת ההצעה לשינוי החוק הוגשה ב-2015 עתירה נוספת ע"י בני הזוג פנקס ארד, יחד עם עמותת אבות גאים ועותרות ועותרים נוספים, לאפשר את ההליכים גם לזוגות חד מיניים ולנשים יחידניות שלא יכולות לשאת הריון או ללדת. בשנת 2017 ניתן פסק דין חלקי בעתירה שהתייחס לנשים יחידניות בלבד, בו נקבע כי חייבת להתקיים זיקה גנטית בין הילד להורה המיועד - כך שההליך יוכל להתבצע רק ע"י נשים שישתמשו בביציות שלהן עצמן ולא באמצעות "תרומה כפולה" (כלומר לא יתאפשר מצב של אם מיועדת שתסתייע גם בתרומת זרע, גם בתרומת ביצית וגם בנשיאת ההריון ע"י פונדקאית). ההחלטה בעניין הגברים נדחתה באותו מועד, כי המדינה טענה שמתקיימים הליכי חקיקה בעניין.

ביולי 2018 אכן תוקן החוק ונוספו להגדרת "ההורים המיועדים" גם נשים יחידניות שאינן מסוגלות להיכנס להריון, ובלבד שיעשו שימוש בביציות שלהן. ההגדרה לא הורחבה כך שתכלול בני זוג מאותו המין או גברים יחידניים, ובעקבות זאת חודשו הדיונים בבג"ץ מטעם העותרים הגברים.

בפברואר 2020 בג"ץ קבע פה אחד כי הדרתם של זוגות גברים וגברים יחידניים שיכולים לקיים זיקה גנטית לילד פוגעת בזכויות החוקתיות להורות ולשוויון, ומייחסת לקבוצה זו מעמד נחות "שמגלם פגיעה קשה ומשפילה בכבוד האדם על בסיס מגדר או נטייה מינית". בית המשפט העליון העניק למדינה פרק זמן של שנה לתקן את הוראות החוק על מנת לרפא את ההפליה הבלתי חוקתית שבו, וקבע שאם לא יתוקן החוק כאמור בתוך 12 חודשים, יינתן פסק דין משלים שבו הבג"ץ עצמו יורה אילו שינויים יש להטמיע בחוק כדי לבטל את האפליה.

לאחר פרסום פסק הדין החלקי כאמור, אמר שר המשפטים דאז (בממשלת מעבר) אמיר אוחנה שהוא תומך בפסיקת בג"צ, אולם הוסיף שההכרעה צריכה להתקבל בכנסת והוא יפעל שכך יהיה אך בתום למעלה משנה וחצי ממועד מתן פסק הדין וזמן קצר לאחר כינונה של הממשלה החדשה, הודיעה המדינה לבג"ץ כי בעת הנוכחית, אין היתכנות פוליטית מעשית לקידום שינוי בחוק שיבטל את האפליה כלפי זוגות חד מיניים וגברים יחידניים, ולכן היא מבקשת מבית המשפט לפסוק בסוגיה.

ההודעה שהגישה המדינה לבית המשפט דיברה, כדברי עו"ד קלעי שייצג את העותרים, בשני קולות. מחד שר הבריאות ניצן הורוביץ, שמזוהה אולי יותר מכל פוליטיקאי אחר עם מאבקי הקהילה הגאה, ביקש מבג"ץ לפסוק בסוגיה באופן "שיבטא את מחויבות המדינה לזכותם לשוויון ולהורות של גברים יחידים ובני זוג מאותו מין". ומאידך היועמ"ש ביקש מבית המשפט לפסוק באופן מצומצם ככל הניתן, תוך "התחשבות ברגישות הנושא".

לאור הההכרה הולכת וגוברת בזוגות חד-מיניים ובזכויותיהם מצד מוסדות המדינה ומערכת המשפט, כמו גם מה שנראה כתמיכה ציבורית רחבה בשוויון זכויות ללהט"ב (מסקר שנערך ביולי 2020 עבור האגודה למען הלהט"ב עלה כי 72% מכלל הציבור במדינה, משני צידי המפה הפוליטית, תומך בשוויון זכויות מלא לחברי הקהילה), ניתן היה לצפות שהמדינה, באמצעות נציגי כלל הציבור בכנסת, תוכל לשנות את החוק בקלות יחסית. אך לא כך היה.

למרות שרוב הציבור הרחב תומך בקהילה, תמיכה זו לא מצליחה להיתרגם לשינוי המדיניות החוקית בישראל עקב יחסי הכוחות בכנסת. הכישלון לשנות את החוק באופן שוויני למרות פסיקה ברורה, הוראה של בית המשפט העליון ותמיכה ציבורית נרחבת היא ביטוי מובהק לכך.

עו"ד דפנה כהן סטאו (צילום: סמדר כפרי)

שינוי החוק טומן בחובו השלכות כלכליות וחברתיות שונות, וזהו בדיוק תפקידה של הרשות המחוקקת במדינה: לבחון את הדברים לעומקם, לשקול שיקולי מדיניות ולנסח את השינויים הנדרשים. בעוד גוברת הביקורת המושמעת כנגד בית המשפט העליון על כך שהוא נוטל על עצמו סמכויות חקיקתיות לא לו, בענייננו ההיפך הוא שקרה ובג"ץ ביקש מהכנסת לעשות את עבודתה - אך המדינה הודיעה שהיא אינה מסוגלת לעשות זאת, גלגלה את הדברים חזרה לפתחו של בית המשפט וביקשה שיעשה במקומה את העבודה שהיא אינה מצליחה לעשות בעצמה.

היום, בתום שש שנים של התדיינות משפטית, קבעה הנשיאה חיות ש"העדר היתכנות פוליטית" לא יכול להצדיק את המשך הפגיעה הקשה בזכויות היסוד לשוויון, למשפחה ולהורות והורתה על הרחבת ההגדרה הצרה של המונח "הורים מיועדים" כך שיכלול גם גברים יחידים ובני זוג מאותו מין. למדינה ניתנה שהות של שישה חודשים על מנת לאפשר לה התארגנות מנהלית מתאימה וקביעת קווים מנחים להפעלת שיקול דעתה של ועדת האישורים שתפקידה לאשר הסדרי פונדקאות במסגרת החוק.

כפי שרבים ציינו, זוהי נקודת ציון היסטורית במאבקה של קהילת הלהט"ב לשוויון. בג"ץ השכיל לצעוד עוד צעד קדימה, תירגם את ההלכה למעשה, את עיקרון השוויון לשוויון בפועל, ובתום עשור של מאבק עיקש, הבטיח סוף סוף את זכותם הטבעית של זוגות גברים וגברים יחידניים למשפחה.

הכותבת היא עורכת דין במשרד ויקטוריה גלפנד, המלווה זוגות להט"ב והורים יחידנים בהליכים להקמת משפחה באמצעות פונדקאות בארה"ב ובהסכמי הורות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully